לפי החוק הפולני, שחוקק בשנת 46, כל הרכוש היהודי שהוחרם על ידי הנאצים הוא רכוש גרמני, וממשלת פולין הקומוניסטית, היא היורשת שלו. בחוק זה נותנת פולין לגיטימציה ל'חוקי נירנברג' שחוקקו הנאצים נגד היהודים.
מנהל ארגון לגאסי הפועל להשבת הרכוש לבעליו אומר כי הפולנים מקפידים על קיומו של החוק "כקוצו של יוד".
בראיון לערוץ 7 אומר שלמה טאוב מנהל ארגון לגאסי, הפועל להשבת רכוש יהודי שנגנב או ננטש בזמן השואה, כי שווי הנכסים באירופה מגיע ל320 מליון דולאר. זאת על פי דו"ח שפורסם על ידי הממשלה. במזרח אירופה לפי הדו"ח נאמדים הנכסים ב-150 מליארד דולאר. בפולין שווי הנכסים בין 30 ל-40 מליארד דולאר. הוא מדגיש כי מדובר בנכסי נדלן בלבד ולא במה שמעבר לכך שזה הפסד הכנסה וכו'.
טאוב אומר כי בפעילות של חברת לגאסי, עד כה הושג חלק קטן של הנכסים, בין 3-5%. "מגיעים אנשים שיש להם אינפורמרציה לגבי כתובת הנכס ושמות הבעלים ויודעים בוודאות שיש באותה מדינה סיבה לתבוע את הרכוש והנכסים". הוא אומר. "אחרי שיש להם את הנתון הבסיסי אז ניתן לברר מהו הסטטוס המשפטי של אותו הנכס. בפרק זמן זה הם מבררים האם ניתן להשיב את הנכס לבעליו או לא. ועליהם לדבריו "לנקות אבק של 60 שנה", שכן מאז עברו הרבה תהפוכות באירופה. לדבריו יש להם פרטנרים המסייעים להם במדינות בהם הם פועלים. הפרטנרים הם "משפטנים מהליגה הבכירה ביותר שמסייעים במאבקים המשפטיים והאדמיניסטרטיביים".
הראשונים ששמו ידם על הרכוש היהודי, בשנת 39, היו הנאצים, אשר עשו שימוש בחוקי נירנברג כדי לקחת את הרכוש. ב 46 נחקק בפולין, 'מדינה בעייתית בנושא רכוש יהודי' חוק, הקובע כי פולין הקומוניסטית היא 'היורשת' של הרכוש שהוחרם על ידי הנאצים. למעשה מאז נתנה ממשלת פולין תוקף חוקי ומוסרי לחוקי נירנברג שלפיהם הוחרם הרכוש היהודי על ידי הפולנים והדבר נמשך גם כיום, אומר טאוב. לדבריו הפולנים מקפידים על שמירת חוק זה 'כקוצו של יוד'.
כשנחקק החוק מוסיף טאוב, נאמר בו כי מי שמעונין לתבוע את הרכוש יכול להגיע בתוך חצי שנה ואז יקבל בעלות מסויימת ל 99 שנים. אבל באותו זמן לא היו יהודים בפולין שיכלו לתבוע את נכסיהם שכן חלקם נרצח, והיתר ברחו.
החברה אף פועלת מול ממשלות תוך שהיא מפעילה מגעים פוליטיים ומסחריים עם אנשי עסקים בארץ ובעולם. זאת כדי שידעו ברחבי העולם כי פולין ממשיכה ב'אדיקות דתית' להחזיק בחוקי נירנברג. טאוב מציין כי למרות החוקים הללו, יהודים ממשיכים לעסוק עם הפולנים ואת פולין מכניסים לשוק האירופי.
רק לפני שנה, כ 60 שנה אחרי תוך המלחמה, הפיקה מדינת ישראל דו"ח גלובלי ראשון להשבת רכוש יהודי, בהנחיתו של נתן שרנסקי. מי שצריך היה להאבק ולתבוע את הרכוש היהודי היתה צריכה להיות ממשלת ישראל, בשנות החמישים או לפחות בשנת 89 עם נפילת חומות ברלין, חומות הקומוניזם, אומר טאוב. הוא מציין כי מדובר ברכוש בשווי של כ 40 מליארד דולאר. "זה סכום שהיה יכול לעשות שינוי גדול בכלכלה הישראלית", הוא מדגיש. הממשלה לדבריו חוששת לדרוש את הרכוש שמא הדבר יפגע ביחסיה עם פולין אותה רואה ישראל כפרטנר חשוב.
מנהל ארגון לגאסי הפועל להשבת הרכוש לבעליו אומר כי הפולנים מקפידים על קיומו של החוק "כקוצו של יוד".
בראיון לערוץ 7 אומר שלמה טאוב מנהל ארגון לגאסי, הפועל להשבת רכוש יהודי שנגנב או ננטש בזמן השואה, כי שווי הנכסים באירופה מגיע ל320 מליון דולאר. זאת על פי דו"ח שפורסם על ידי הממשלה. במזרח אירופה לפי הדו"ח נאמדים הנכסים ב-150 מליארד דולאר. בפולין שווי הנכסים בין 30 ל-40 מליארד דולאר. הוא מדגיש כי מדובר בנכסי נדלן בלבד ולא במה שמעבר לכך שזה הפסד הכנסה וכו'.
טאוב אומר כי בפעילות של חברת לגאסי, עד כה הושג חלק קטן של הנכסים, בין 3-5%. "מגיעים אנשים שיש להם אינפורמרציה לגבי כתובת הנכס ושמות הבעלים ויודעים בוודאות שיש באותה מדינה סיבה לתבוע את הרכוש והנכסים". הוא אומר. "אחרי שיש להם את הנתון הבסיסי אז ניתן לברר מהו הסטטוס המשפטי של אותו הנכס. בפרק זמן זה הם מבררים האם ניתן להשיב את הנכס לבעליו או לא. ועליהם לדבריו "לנקות אבק של 60 שנה", שכן מאז עברו הרבה תהפוכות באירופה. לדבריו יש להם פרטנרים המסייעים להם במדינות בהם הם פועלים. הפרטנרים הם "משפטנים מהליגה הבכירה ביותר שמסייעים במאבקים המשפטיים והאדמיניסטרטיביים".
הראשונים ששמו ידם על הרכוש היהודי, בשנת 39, היו הנאצים, אשר עשו שימוש בחוקי נירנברג כדי לקחת את הרכוש. ב 46 נחקק בפולין, 'מדינה בעייתית בנושא רכוש יהודי' חוק, הקובע כי פולין הקומוניסטית היא 'היורשת' של הרכוש שהוחרם על ידי הנאצים. למעשה מאז נתנה ממשלת פולין תוקף חוקי ומוסרי לחוקי נירנברג שלפיהם הוחרם הרכוש היהודי על ידי הפולנים והדבר נמשך גם כיום, אומר טאוב. לדבריו הפולנים מקפידים על שמירת חוק זה 'כקוצו של יוד'.
כשנחקק החוק מוסיף טאוב, נאמר בו כי מי שמעונין לתבוע את הרכוש יכול להגיע בתוך חצי שנה ואז יקבל בעלות מסויימת ל 99 שנים. אבל באותו זמן לא היו יהודים בפולין שיכלו לתבוע את נכסיהם שכן חלקם נרצח, והיתר ברחו.
החברה אף פועלת מול ממשלות תוך שהיא מפעילה מגעים פוליטיים ומסחריים עם אנשי עסקים בארץ ובעולם. זאת כדי שידעו ברחבי העולם כי פולין ממשיכה ב'אדיקות דתית' להחזיק בחוקי נירנברג. טאוב מציין כי למרות החוקים הללו, יהודים ממשיכים לעסוק עם הפולנים ואת פולין מכניסים לשוק האירופי.
רק לפני שנה, כ 60 שנה אחרי תוך המלחמה, הפיקה מדינת ישראל דו"ח גלובלי ראשון להשבת רכוש יהודי, בהנחיתו של נתן שרנסקי. מי שצריך היה להאבק ולתבוע את הרכוש היהודי היתה צריכה להיות ממשלת ישראל, בשנות החמישים או לפחות בשנת 89 עם נפילת חומות ברלין, חומות הקומוניזם, אומר טאוב. הוא מציין כי מדובר ברכוש בשווי של כ 40 מליארד דולאר. "זה סכום שהיה יכול לעשות שינוי גדול בכלכלה הישראלית", הוא מדגיש. הממשלה לדבריו חוששת לדרוש את הרכוש שמא הדבר יפגע ביחסיה עם פולין אותה רואה ישראל כפרטנר חשוב.