"ההסכם תואם את הצעתנו המקורית להעלות את שכר המינימום ל- 4,000 ₪ בחודש, אך יש בו הטלת עומס על המעסיקים ללא השתתפות הולמת של המדינה וארגוני העובדים", כך אומר נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין בתגובה להסכם המתגבש בין קדימה לעבודה על העלאה הדרגתית של שכר המינימום. לדברי לין, "השאיפה המרכזית צריכה להיות הגדלת ההכנסה נטו של השכיר ולא רק העלאת שכר המינימום. מה שחשוב הוא כמה כסף מביא העובד הביתה ומהם האמצעים שמשקפים את כח הקניה שלו".
"איגוד לשכות המסחר אמנם מברך על ההסכם שתואם את הצעתו המקורית להעלות את שכר המינימום ל- 4,000 ₪ לחודש בטווח של שנה", אמר לין, אך לדבריו הסכם זה עדיין בלתי שלם ונגוע בשטחיות. "ההסדר נגוע בחוסר איזון. יש בו הטלת עומס על המעסיקים ללא השתתפות הולמת של המדינה וארגוני העובדים".
לין ציין כי בצד העלאת שכר המינימום יש להסכים על עקרון מרכזי, לפיו שכר המינימום חייב תמיד להיות שווה להכנסתו הפנויה נטו של העובד. "עקרון זה יביא לרווחתם של השכירים ברמות השכר הנמוכות, ויגדיל משמעותית את הצמיחה במשק ויחזק את החברה בישראל.
על בסיס נתוני הביטוח הלאומי, כ- 35% מהשכירים שעובדים משרה מלאה, וכ- 50% מכל השכירים במשק, משתכרים עד שכר של כ- 4,000 ₪ בחודש.
"איגוד לשכות המסחר אמנם מברך על ההסכם שתואם את הצעתו המקורית להעלות את שכר המינימום ל- 4,000 ₪ לחודש בטווח של שנה", אמר לין, אך לדבריו הסכם זה עדיין בלתי שלם ונגוע בשטחיות. "ההסדר נגוע בחוסר איזון. יש בו הטלת עומס על המעסיקים ללא השתתפות הולמת של המדינה וארגוני העובדים".
לין ציין כי בצד העלאת שכר המינימום יש להסכים על עקרון מרכזי, לפיו שכר המינימום חייב תמיד להיות שווה להכנסתו הפנויה נטו של העובד. "עקרון זה יביא לרווחתם של השכירים ברמות השכר הנמוכות, ויגדיל משמעותית את הצמיחה במשק ויחזק את החברה בישראל.
על בסיס נתוני הביטוח הלאומי, כ- 35% מהשכירים שעובדים משרה מלאה, וכ- 50% מכל השכירים במשק, משתכרים עד שכר של כ- 4,000 ₪ בחודש.