האם מהלכיה המדיניים של ממשלת ישראל בשנה האחרונה, אותם ניתן לכנות 'מעצמונה ועד עמונה', והתכניות הנרקמות בימים אלה במשרד ראש הממשלה משנים את היחס שלכם למדינת ישראל? האם השינוי הזה, אם אכן הוא קיים, יבוא לידי ביטוי באופן בו תציינו את יום העצמאות?
ואולי אתם שייכים למי שמעולם לא ציין את היום הזה כי "אמרנו לכם שכך יהיה..." וכו'
או שמא אתם עורכים את החלוקה בין מדינה שעליה יש לברך לבין ממשלה שממנה יש להתנער.
או אולי אתם דווקא רואים בביצוע עקירות הישובים מהלך המוכיח את עצמאותה של ישראל כמדינה הקובעת את עתידה ונוטלת את גורלה בידיה, ובדיוק משום כך יש לברך ביום חגה?
וכדרכינו במדור 'פותחים נושא', תגובות והצעות ראויות תשולבנה, במלואן או בחלקן, בכתבה עצמה.
אם גם אתם מעוניינים להעביר לנו נושאים לדיון במדור 'פותחים נושא', ניתן לשגר כאן
חיים (1): "עם הגירוש הפך "המגן דוד" לכוכב בגל האמריקאי ומשום כך לא דגלי".
ברוך (9) כותב ש"נפתחו עיני - הפוסט ציונות שלי הוא חזרה לערכי היהדות. למרות הקשיים הרבים שעברנו, התחזקתי באהבת עם ישראל, אהבת תורת ישראל ואהבת ארץ ישראל (הסדר לא מחייב)".
בניגוד למגיבים רבים מביעים ניתוק מהמדינה וסמליה, נ.ע (7) סבור ש"המצב של המדינה הוא לא טוב, והדרך היחידה לשנות אותו היא להשפיע מבפנים".
רוחמה (10) נוקטת בגישה שונה במהותה: "אם אנחנו לא נחגוג, אז מי יחגוג? אולמרט? מופז? חלוץ? עמרי שרון? מי יחגוג אם אנחנו לא נחגוג?"
לאברהם (2) יש הצעות לאופן ציון יום העצמאות: "הציבור הלאומי פגוע ולא מוכן לעבור לסדר היום על כל הדברים הקשים שקרו לנו חשוב שנהיה מאוחדים בכך לכן בשבוע הבא כל קהילה תביע זאת בדרכה שלה מוזמנים להעלות רעיונות: עצרות הזדהות ארוח מגורשי גוש קטיף שיעורים מיוחדים לא להשתתף בארועים הרגילים שינויים בתפילה חלוקת דגלים כתומים בצמתים ..ועוד".
ישעיהו (6) תוקף את עצם העלאת השאלה: "במה זו רק תגרום לזילות הסוגיא והפיכתה מדיון שהוא קודם כל אישי ופנים מגזרי לשופר של הצהרות פופוליסטיות שעניינן להפחיד את השמאלנים או להרגיע את המתלהמים".
מגיבה מס' 11-12 מנסה למצואתצ דרך ביניים: "אי אפשר להתעלם ממה שקרה לנו כאן השנה האחרונה!!! הייתה כאן רמיסה טוטאלית של ציבור שלם, של עקרונות ושל אנשים שהנחו את עמ"י במשך כל השנים. אם אנחנו עוברים לסדר יום רגיל אנחנו בעצם אומרים: "אין בעיה אתם יכולים לרמוס אותנו ואת ערכינו ואנחנו נשתוק, נכבד אותכם, את הממשלה, את המדינה, את שליחיה וכו' אבל אם מתנהגים בצורה כזאת מתעלמים מהעתיד, מההוה- ממנו, מהכאב הגדול שלנו!!! ולמה שנשתוק כשכואב לנו??? לפי עניות דעתי צריך אולי להמשיך לומר הלל- כי אם לא היתה לנו מדינה היינו במצב אחר לגמרי (אם היינו..) ובתפילה לשלום המדינה צריך לעשות שינויים (לפחות כמו שהרב מלמד הציע) ובדגל שזה עניין חיצוני שמאוד חשוב לחילונים במקום הדגל הרגיל - הכחול-לבן צריך לשים בהמונינו דגל שחור עם "לא נשכח ולא נסלח" כי ההרגשה שלנו כלפי הממשלה הזאת שרוצה להמשיך בכייף את מה שהיא התחילה(בעמונה, בהמשך לדרכו של שרון בגוש קטיף) "
הניסיון הזה תופס תהודה והסכמה רבה כבדברי מגיב מס' 14: "עלינו לברך על המדינה שבריבונותנו אך מאידך גיסא, יש להתנער מממשלת הכסילות. לעניות דעתי, עלינו להניף את דגל המדינה לצד דגלי גוש קטיף כמו בזמן הגירוש. למרות הקשיים אסור לנו להתעלם מציון עצמאותנו כחלק מתהליך הקץ המגולה".
יונתן (18) לא מקבל את החלוקה בין ממשלה למדינה: "היום ברור שכל זרועותיה של המדינה עוסקים רק בדבר אחד: עקירת יהודים ויהדות. חוד החנית של זה זה בית המשפט הלא - עליון והזרוע המבצעת של כל הפשעים זה הצבא והמשטרה - כשהכל עובר דרך הכנסת והממשלה.לא ניתן יותר להפריד בין מדינה לממשלה משום שכל המדינה היא כזאת - אנטישמית. כדי להגיע למלכות יהודית אמיתית - חייבים אנו להתנתק מממלכתיות של שקר".
גם 'יהודי מארץ ישראל' (19) תומך בגישה זו: "קשה מאד לפעמים לשנות הרגלים ותפיסות עולם- אך עם זאת יש להביט נכוחה אל המציאות ולראות מה השתנה ומה קרה ולא לעצום עיניים. השיבה שופטינו - זה לא בית המשפט , ומלכות בית דוד - זה לא הכנסת. חייבים להתנתק מהמדינה ולהתחבר לתורה - כי רק כך נגיע אל הגאולה".
מגיב מס' 15 מתנער מעצם העצמאות: "על איזו עצמאות מדברים כאן? אולי לא שמתם לב, אבל, אנחנו מזמן לא עצמאים... ארה"ב מחליטה בשבילנו..."
שי (21) מתנסח בפיוטיות ודורש חשבון נפש: "יום העצמאות אינו עוד יום של הלל והודאה. הוא יום תשובה, יום של חשבון נפש - עד כמה רצנו בקלילות הדעת לפני מרכבתו של אחאב עד שדרסה אותנו, ועד כמה כיסתה האהבה על כל הפשעים עד שפשעה באהבה עצמה".
'מגורש' (25) מצטט את הרבי מלובביטש ותוהה: "הרבי מליובאויטש כתב לרב זוין: "הסיבה היחידה שישנם נרצחים בארץ הקודש היא מכיון שיש המכנים את הקמת המדינה "התחלתא דגאולה" המדינה שקמה תחת ברית עם השאול אינה יכולה להיקרא "אתחלתא דגאולה" חמישים שנה אחרי, אני שואל אתכם: הוא צדק? תהא אשר תהא תשובתכם, לדידי הוא צדק וממשיך להיות צודק".
נתנאל (30) מציג את טענתו באופן מעט חריף אך דורש שיקול דעת: "מדינה-גילוי ה' במציאות - המטרה להוריד את האידאל האלוקי למציאות בפרט-אורח חיים דתי, ובכלל-מדינה. אחרת זו גישה נוצרית לכל דבר שאין בנצרות קשר בין האדיאלים לבין המציאות! לכן כל הרוצים להתנתק מהמדינה מייצגים קצת גישה נוצרית. אבל אסור לטעות מדינה היא לא ממשלה ואם הממשלה נוגדת את התורה ברור למי מקשיבים!"
יונתן גרשון (31): "אדם שלא מברך על הטובה הרי הוא כפוי טובה מי שרוצה יכול להצטרף לכפירה החרדית בניסים שהתרחשו בקום המדינה. אבל מי שראשו בעיניו ישכיל לראות את מצבנו לנוכח השנים שעברו... בנוסף אנחנו חיים במדינה הזאת יחד אם אנשים אחרים שגם הם רוצים בטובת העם. אנחנו חושבים שהם אסון והם חושבים שאנחנו. יש לנו מדינה ברוך ה'! ובעזרת ה' נגיע לגאולה! חג עצמאות שמח!
ואולי אתם שייכים למי שמעולם לא ציין את היום הזה כי "אמרנו לכם שכך יהיה..." וכו'
או שמא אתם עורכים את החלוקה בין מדינה שעליה יש לברך לבין ממשלה שממנה יש להתנער.
או אולי אתם דווקא רואים בביצוע עקירות הישובים מהלך המוכיח את עצמאותה של ישראל כמדינה הקובעת את עתידה ונוטלת את גורלה בידיה, ובדיוק משום כך יש לברך ביום חגה?
וכדרכינו במדור 'פותחים נושא', תגובות והצעות ראויות תשולבנה, במלואן או בחלקן, בכתבה עצמה.
אם גם אתם מעוניינים להעביר לנו נושאים לדיון במדור 'פותחים נושא', ניתן לשגר כאן
חיים (1): "עם הגירוש הפך "המגן דוד" לכוכב בגל האמריקאי ומשום כך לא דגלי".
ברוך (9) כותב ש"נפתחו עיני - הפוסט ציונות שלי הוא חזרה לערכי היהדות. למרות הקשיים הרבים שעברנו, התחזקתי באהבת עם ישראל, אהבת תורת ישראל ואהבת ארץ ישראל (הסדר לא מחייב)".
בניגוד למגיבים רבים מביעים ניתוק מהמדינה וסמליה, נ.ע (7) סבור ש"המצב של המדינה הוא לא טוב, והדרך היחידה לשנות אותו היא להשפיע מבפנים".
רוחמה (10) נוקטת בגישה שונה במהותה: "אם אנחנו לא נחגוג, אז מי יחגוג? אולמרט? מופז? חלוץ? עמרי שרון? מי יחגוג אם אנחנו לא נחגוג?"
לאברהם (2) יש הצעות לאופן ציון יום העצמאות: "הציבור הלאומי פגוע ולא מוכן לעבור לסדר היום על כל הדברים הקשים שקרו לנו חשוב שנהיה מאוחדים בכך לכן בשבוע הבא כל קהילה תביע זאת בדרכה שלה מוזמנים להעלות רעיונות: עצרות הזדהות ארוח מגורשי גוש קטיף שיעורים מיוחדים לא להשתתף בארועים הרגילים שינויים בתפילה חלוקת דגלים כתומים בצמתים ..ועוד".
ישעיהו (6) תוקף את עצם העלאת השאלה: "במה זו רק תגרום לזילות הסוגיא והפיכתה מדיון שהוא קודם כל אישי ופנים מגזרי לשופר של הצהרות פופוליסטיות שעניינן להפחיד את השמאלנים או להרגיע את המתלהמים".
מגיבה מס' 11-12 מנסה למצואתצ דרך ביניים: "אי אפשר להתעלם ממה שקרה לנו כאן השנה האחרונה!!! הייתה כאן רמיסה טוטאלית של ציבור שלם, של עקרונות ושל אנשים שהנחו את עמ"י במשך כל השנים. אם אנחנו עוברים לסדר יום רגיל אנחנו בעצם אומרים: "אין בעיה אתם יכולים לרמוס אותנו ואת ערכינו ואנחנו נשתוק, נכבד אותכם, את הממשלה, את המדינה, את שליחיה וכו' אבל אם מתנהגים בצורה כזאת מתעלמים מהעתיד, מההוה- ממנו, מהכאב הגדול שלנו!!! ולמה שנשתוק כשכואב לנו??? לפי עניות דעתי צריך אולי להמשיך לומר הלל- כי אם לא היתה לנו מדינה היינו במצב אחר לגמרי (אם היינו..) ובתפילה לשלום המדינה צריך לעשות שינויים (לפחות כמו שהרב מלמד הציע) ובדגל שזה עניין חיצוני שמאוד חשוב לחילונים במקום הדגל הרגיל - הכחול-לבן צריך לשים בהמונינו דגל שחור עם "לא נשכח ולא נסלח" כי ההרגשה שלנו כלפי הממשלה הזאת שרוצה להמשיך בכייף את מה שהיא התחילה(בעמונה, בהמשך לדרכו של שרון בגוש קטיף) "
הניסיון הזה תופס תהודה והסכמה רבה כבדברי מגיב מס' 14: "עלינו לברך על המדינה שבריבונותנו אך מאידך גיסא, יש להתנער מממשלת הכסילות. לעניות דעתי, עלינו להניף את דגל המדינה לצד דגלי גוש קטיף כמו בזמן הגירוש. למרות הקשיים אסור לנו להתעלם מציון עצמאותנו כחלק מתהליך הקץ המגולה".
יונתן (18) לא מקבל את החלוקה בין ממשלה למדינה: "היום ברור שכל זרועותיה של המדינה עוסקים רק בדבר אחד: עקירת יהודים ויהדות. חוד החנית של זה זה בית המשפט הלא - עליון והזרוע המבצעת של כל הפשעים זה הצבא והמשטרה - כשהכל עובר דרך הכנסת והממשלה.לא ניתן יותר להפריד בין מדינה לממשלה משום שכל המדינה היא כזאת - אנטישמית. כדי להגיע למלכות יהודית אמיתית - חייבים אנו להתנתק מממלכתיות של שקר".
גם 'יהודי מארץ ישראל' (19) תומך בגישה זו: "קשה מאד לפעמים לשנות הרגלים ותפיסות עולם- אך עם זאת יש להביט נכוחה אל המציאות ולראות מה השתנה ומה קרה ולא לעצום עיניים. השיבה שופטינו - זה לא בית המשפט , ומלכות בית דוד - זה לא הכנסת. חייבים להתנתק מהמדינה ולהתחבר לתורה - כי רק כך נגיע אל הגאולה".
מגיב מס' 15 מתנער מעצם העצמאות: "על איזו עצמאות מדברים כאן? אולי לא שמתם לב, אבל, אנחנו מזמן לא עצמאים... ארה"ב מחליטה בשבילנו..."
שי (21) מתנסח בפיוטיות ודורש חשבון נפש: "יום העצמאות אינו עוד יום של הלל והודאה. הוא יום תשובה, יום של חשבון נפש - עד כמה רצנו בקלילות הדעת לפני מרכבתו של אחאב עד שדרסה אותנו, ועד כמה כיסתה האהבה על כל הפשעים עד שפשעה באהבה עצמה".
'מגורש' (25) מצטט את הרבי מלובביטש ותוהה: "הרבי מליובאויטש כתב לרב זוין: "הסיבה היחידה שישנם נרצחים בארץ הקודש היא מכיון שיש המכנים את הקמת המדינה "התחלתא דגאולה" המדינה שקמה תחת ברית עם השאול אינה יכולה להיקרא "אתחלתא דגאולה" חמישים שנה אחרי, אני שואל אתכם: הוא צדק? תהא אשר תהא תשובתכם, לדידי הוא צדק וממשיך להיות צודק".
נתנאל (30) מציג את טענתו באופן מעט חריף אך דורש שיקול דעת: "מדינה-גילוי ה' במציאות - המטרה להוריד את האידאל האלוקי למציאות בפרט-אורח חיים דתי, ובכלל-מדינה. אחרת זו גישה נוצרית לכל דבר שאין בנצרות קשר בין האדיאלים לבין המציאות! לכן כל הרוצים להתנתק מהמדינה מייצגים קצת גישה נוצרית. אבל אסור לטעות מדינה היא לא ממשלה ואם הממשלה נוגדת את התורה ברור למי מקשיבים!"
יונתן גרשון (31): "אדם שלא מברך על הטובה הרי הוא כפוי טובה מי שרוצה יכול להצטרף לכפירה החרדית בניסים שהתרחשו בקום המדינה. אבל מי שראשו בעיניו ישכיל לראות את מצבנו לנוכח השנים שעברו... בנוסף אנחנו חיים במדינה הזאת יחד אם אנשים אחרים שגם הם רוצים בטובת העם. אנחנו חושבים שהם אסון והם חושבים שאנחנו. יש לנו מדינה ברוך ה'! ובעזרת ה' נגיע לגאולה! חג עצמאות שמח!