לדברי וולפמן, היקף השימוש במתקני UV בעולם כחלופה לחיטוי בכלור נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה מואצת, וכבר כיום קיימים במקומות רבים מתקני UV המחטאים מים שפירים ומי קולחים בספיקות שעתיות של עשרות אלפי מ"ק/שעה.

וולפמן ציין כי היתרונות הבולטים לשימוש ב-UV הם הנוחיות לתפעול והעובדה שאין לגביו מגבלות בטיחותיות הקיימות לגבי השימוש בכלור, בעיקר בקרבת אוכלוסייה. כן יש לציין את העובדה כי חיטוי ב-UV אינו מייצר תוצרי לוואי (DBP). החיסרון העיקרי הוא בעלויות ההון הגבוהות יחסית, אולם עם התקדמות הטכנולוגיה צפויה הוזלה בעלות החלפים בהשוואה למחירי מערכות החיטוי הנהוגות כיום.

וולפמן ציין כי "מקורות" הפעילה בעבר מתקני UV במתקני מי השתייה ביישובי הערבה, וכיום מופעלים על ידה מתקני UV במתקן ההתפלה סבחה באילת ובמספר קידוחי מים מליחים בערבה. לדבריו, החיטוי במתקנים אלה משמש כחיטוי מקדים לפני ממברנות ההתפלה, במטרה למנוע את תופעות נ"פאולינג" המיקרוביאלי על הממברנות (שכבה של חיידקים שמתפתחות על הממברנות, אשר מורידה את איכותם) וגורמת לירידה בביצועיהן.

וולפמן הדגיש כי היתרון של השימוש ב-UV במתקני ההתפלה מונע פגיעה בממברנות, הנגרמת
משימוש בכלו. לדבריו בכוונת "מקורות" להרחיב את הפעילות בשימוש ב-UV בשני תחומים
נוספים: השבת הקולחים ומי השתייה. מתוך כוונה לשפר את יעילות החיטוי, בוחנת "מקורות" שימוש בטכנולוגיית החיטוי ב-UV לחיטוי מי המוביל הארצי ביציאה ממתקן סינון החול (במתקן הסינון הארצי שצפוי לפעול עוד השנה). כיום מטפלת מערכת זו במים בספיקות של עד כ- 72,000 מק"ש.