פרופ' ארנון סופר מתריע מפני המשך ההתכנסות אל 'הליבה התל אביבית'. התכנסות זו היא קריאת תיגר על מדינת ישראל ואם התהליך לא ייעצר, סופו פורענות נוראה למפעל הציוני כולו, אומר סופר. "'מדינת תל- אביב', לא תוכל להתקיים זמן רב ללא עורף", הוא מדגיש.
פרופ' סופר, ראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה מסביר כי בשנים הראשונות לקיומה נקטה ישראל מדיניות אגרסיבית של פיזור אוכלוסין ובכך הגדילה בקצב איטי את האוכלוסייה בשולי המדינה. אולם, בחמש עשרה השנים האחרונות קלט אזור המרכז כ- 100,000 יהודים מאזור השוליים. "התוצאה היא הרעת המצב בצורה קריטית שכן היהודים נוטשים את שולי המדינה". אמר פרופ' סופר.
להתכנסות יהודי ישראל לתל אביב רבתי יש השלכות קשות, שכן ישראל הגיעה לקצה גבול כושר הנשיאה בתחומים רבים. "מערכות התחבורה, מערכות סילוק האשפה, הביוב ומניעת שיטפונות בערים הגדולות. הדבר גם מביא להרס חופי הים, להעלמות הדיונות, להרס החקלאות, להעלמות השטחים הפתוחים, לקריסת מערכת התכנון הפיזי ברמה הלאומית והמוניציפאלית, להידרדרות ביחסים בין אדם לחברו ולפערים חברתיים עצומים בין מרכז הארץ לשוליה", אמר.
סופר מציין כי תהליך ההתכנסות לערים גדולות כמו פריז, לונדון, קהיר, בואנוס איירס ומקסיקו סיטי, מהווה מכה קשה לאזורי השוליים , אך לישראל נגרמת פגיעה נוספת, פגיעה בריבונות. הגבולות של אותן מדינות מוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית ואף אחד לא קורא תיגר על ריבונותן. "בישראל המצב שונה שכן בשוליה נמצאת אוכלוסייה ערבית גדולה יחסית, שאינה מזדהה עם המדינה מבחינה פוליטית לאומית, דתית, חברתית-תרבותית וכלכלית".
לדבריו, "הרכב האוכלוסייה בישראל יקבל תפנית חדה בחמש עשרה השנים הקרובות: מ-6.8 מליון אזרחי ישראל מול 8 מליון ערבים פלסטינים (כולל את תושבי הרשות הפלסטינית והפלסטינים תושבי ירדן) ב-2005, ל-8.8 מליון אזרחי ישראל מול כ-13.5 מליון ערבים פלסטינים ב-2020".
כמו כן, "מישור החוף הצפוני, הגליל ההררי, עמק יזרעאל, יהודה ושומרון (כולל ירושלים), והנגב הצפוני, נעזבים מיהודים או שהיהודים בכלל לא מגיעים אליהם. הישות היהודית הולכת ומסתגרת בהדרגה מחדרה בצפון, עד אשקלון בדרום ועד פרוזדור ירושלים וירושלים המזרחית במזרח".
סופר מציע לבלום את ההתפתחות המואצת של תל אביב, על ידי פיזור מוסדות הציבור והעברת בסיסי צה"ל דרומה, על ידי קידום מערכות תחבורה מודרניות לחיבור המרכז עם הפריפריה, שיפור שירותי הבריאות בשוליים, אילוץ התקשורת לעבור לשוליים, קידום האוניברסיטאות בעיקר ביישובי השוליים (בראש ובראשונה באוניברסיטת בן- גוריון ובמכללות בצפת, בכרמיאל ובקריית שמונה) ודאגה לשיפור איכות החיים במגזר הערבי. "אם יישארו יהודי ישראל בגוש דן רבתי, הוא יהיה עיר מדינה ללא עורף לוגיסטי, ללא ריאות ירוקות וללא מרחב פיתוח, שיוטרד מכל הכיוונים בחדירות ופיגועים", סיכם.
פרופ' סופר מסביר את סוגיית "מדינת תל- אביב" בחוברת בנושא: "מדינת תל אביב- איום על ישראל"
שיצאה לאור בימים אלה. החוברת נכתבה בשיתוף יבגניה ביסטרוב מהחוג לגיאוגרפיה, במסגרת קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה.
פרופ' סופר, ראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה מסביר כי בשנים הראשונות לקיומה נקטה ישראל מדיניות אגרסיבית של פיזור אוכלוסין ובכך הגדילה בקצב איטי את האוכלוסייה בשולי המדינה. אולם, בחמש עשרה השנים האחרונות קלט אזור המרכז כ- 100,000 יהודים מאזור השוליים. "התוצאה היא הרעת המצב בצורה קריטית שכן היהודים נוטשים את שולי המדינה". אמר פרופ' סופר.
להתכנסות יהודי ישראל לתל אביב רבתי יש השלכות קשות, שכן ישראל הגיעה לקצה גבול כושר הנשיאה בתחומים רבים. "מערכות התחבורה, מערכות סילוק האשפה, הביוב ומניעת שיטפונות בערים הגדולות. הדבר גם מביא להרס חופי הים, להעלמות הדיונות, להרס החקלאות, להעלמות השטחים הפתוחים, לקריסת מערכת התכנון הפיזי ברמה הלאומית והמוניציפאלית, להידרדרות ביחסים בין אדם לחברו ולפערים חברתיים עצומים בין מרכז הארץ לשוליה", אמר.
סופר מציין כי תהליך ההתכנסות לערים גדולות כמו פריז, לונדון, קהיר, בואנוס איירס ומקסיקו סיטי, מהווה מכה קשה לאזורי השוליים , אך לישראל נגרמת פגיעה נוספת, פגיעה בריבונות. הגבולות של אותן מדינות מוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית ואף אחד לא קורא תיגר על ריבונותן. "בישראל המצב שונה שכן בשוליה נמצאת אוכלוסייה ערבית גדולה יחסית, שאינה מזדהה עם המדינה מבחינה פוליטית לאומית, דתית, חברתית-תרבותית וכלכלית".
לדבריו, "הרכב האוכלוסייה בישראל יקבל תפנית חדה בחמש עשרה השנים הקרובות: מ-6.8 מליון אזרחי ישראל מול 8 מליון ערבים פלסטינים (כולל את תושבי הרשות הפלסטינית והפלסטינים תושבי ירדן) ב-2005, ל-8.8 מליון אזרחי ישראל מול כ-13.5 מליון ערבים פלסטינים ב-2020".
כמו כן, "מישור החוף הצפוני, הגליל ההררי, עמק יזרעאל, יהודה ושומרון (כולל ירושלים), והנגב הצפוני, נעזבים מיהודים או שהיהודים בכלל לא מגיעים אליהם. הישות היהודית הולכת ומסתגרת בהדרגה מחדרה בצפון, עד אשקלון בדרום ועד פרוזדור ירושלים וירושלים המזרחית במזרח".
סופר מציע לבלום את ההתפתחות המואצת של תל אביב, על ידי פיזור מוסדות הציבור והעברת בסיסי צה"ל דרומה, על ידי קידום מערכות תחבורה מודרניות לחיבור המרכז עם הפריפריה, שיפור שירותי הבריאות בשוליים, אילוץ התקשורת לעבור לשוליים, קידום האוניברסיטאות בעיקר ביישובי השוליים (בראש ובראשונה באוניברסיטת בן- גוריון ובמכללות בצפת, בכרמיאל ובקריית שמונה) ודאגה לשיפור איכות החיים במגזר הערבי. "אם יישארו יהודי ישראל בגוש דן רבתי, הוא יהיה עיר מדינה ללא עורף לוגיסטי, ללא ריאות ירוקות וללא מרחב פיתוח, שיוטרד מכל הכיוונים בחדירות ופיגועים", סיכם.
פרופ' סופר מסביר את סוגיית "מדינת תל- אביב" בחוברת בנושא: "מדינת תל אביב- איום על ישראל"
שיצאה לאור בימים אלה. החוברת נכתבה בשיתוף יבגניה ביסטרוב מהחוג לגיאוגרפיה, במסגרת קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה.