מנהלת קו הסיוע בנט"ל סיגל חיימוב אומרת לערוץ 7 כי ביום הזכרון יש יותר פניות לקו הפתוח של נט"ל. עם זאת שונה קו זה מקוי מצוקה אחרים, בכך שהוא נותן מענה מתמשך. "אנחנו מלווים את הזקוקים לשירותינו במשך כל השנה. מתנדבים של נט"ל שומרים עימם על קשר, מתקשרים כל שבוע ומלווים אותם בתהליכים שהם עוברים בהתמודדות עם השכול".
בנט"ל יש לדבריה גם יחידה קלינית שאליה ניתן להגיע ולשוחח עם אנשי מקצוע פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, מטפלים באמנות, בטיפול פרטני משפחתי או קבוצתי.
חיימוב אומרת לכתבנו יגאל שוק כי ביום הזכרון עולה הקושי של השכול וצף אך למעשה אין שינוי בכאב. כבני אדם כולם מצפים ש"הזמן יעשה את שלו" והכאב ילך ויפחת, אומרת חיימוב. בסופו של דבר המשפחות מתחילות לחזור לחיים ואם האבל תפס בהתחלה מאה אחוזים מההוויה, לאט לאט ניתן מקום גם לדברים אחרים בחיים. אבל, כשמגיע יום הזכרון, נפגשים השכולים עם העובדה שעוצמת הכאב אינה משתנה, וכאילו זה קרה כרגע. תחושה זו מבהילה גם את המתאבלים עצמם וגם את סביבתם.
חשוב לדעת מדגישה חיימוב, עוצמת הכאב אינה משתנה ובכל פעם שנוגעים בכאב העצב חשוף, והכאב הוא כאילו הדבר קרה כרגע. מה שמשתנה זה המקום שיש לכאב ולאובדן בתוך החיים. "אם אנחנו מצליחים להכניס לחיים שלנו עוד דברים, עוד עיסוקים ועוד חיבורים עם אנשים, זה הישג".
במט"ל מלווים את מהלך ההתמודדות עם השכול, אומרת חיימוב. היא מספרת על דוגמא אחת מאותן התמודדויות: "אב שכול שבנו נהרג בצבא לפני כשלש שנים, התקשר וסיפר שהיום, לאחר 3 שנים, הוא מרגיש צורך להתחיל לחזור לחיים. לדבריו, אשתו, מאז אובדן הבן, מתמקדת באבל ומסרבת לצאת ממנו. בגלל זה אנשים הפסיקו לבוא אליהם הביתה היא לא מוכנה לצאת לאירועים משפחתיים. מצד אחד הוא חש את הכאב וגם אשמה כי הוא רוצה להתחיל לחיות, מצד שני הוא חש שאינו יכול לעשות זאת עד שלא יקבל את האישור שלה והסכמתה להצטרף אליו".
ההנחה שיום הזכרון מכביד על המשפחות השכולות, אינה נכונה, היא אומרת, "המשפחות השכולות זקוקות לחוש יום אחד בשנה כי אינן לבדן בכאב. יש משהו בזה שמדינה שלמה יום אחד בשנה מזדהה עם הכאב שלהם ונמצאת איתם. הם לא מרגישים שיום זה מיותר, אלא חשים בחיבור גדול יותר. המשפחות נושאות את הכאב כל יום במשך כל השנה, ויום הזכרון אינו מטיל קושי נוסף, אלא מציף את הכאב".
חיימוב מציינת כי בתפיסה של נט"ל "טראומה על רקע לאומי היא טראומה קצת שונה. לכולנו יש ציפיה שהמדינה כמו ההורה תשמור ותגן עלינו. כשבן משפחה שלנו נפגע על רקע כזה, יש צורך בהכרה חברתית וגם בחיבור, כיון שההקשר החברתי הוא בין הנפגעים ולכן השיקום צריך להיות גם חברתי".
מס' הקו הפתוח של נט"ל: 363 363 800 1
בנט"ל יש לדבריה גם יחידה קלינית שאליה ניתן להגיע ולשוחח עם אנשי מקצוע פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, מטפלים באמנות, בטיפול פרטני משפחתי או קבוצתי.
חיימוב אומרת לכתבנו יגאל שוק כי ביום הזכרון עולה הקושי של השכול וצף אך למעשה אין שינוי בכאב. כבני אדם כולם מצפים ש"הזמן יעשה את שלו" והכאב ילך ויפחת, אומרת חיימוב. בסופו של דבר המשפחות מתחילות לחזור לחיים ואם האבל תפס בהתחלה מאה אחוזים מההוויה, לאט לאט ניתן מקום גם לדברים אחרים בחיים. אבל, כשמגיע יום הזכרון, נפגשים השכולים עם העובדה שעוצמת הכאב אינה משתנה, וכאילו זה קרה כרגע. תחושה זו מבהילה גם את המתאבלים עצמם וגם את סביבתם.
חשוב לדעת מדגישה חיימוב, עוצמת הכאב אינה משתנה ובכל פעם שנוגעים בכאב העצב חשוף, והכאב הוא כאילו הדבר קרה כרגע. מה שמשתנה זה המקום שיש לכאב ולאובדן בתוך החיים. "אם אנחנו מצליחים להכניס לחיים שלנו עוד דברים, עוד עיסוקים ועוד חיבורים עם אנשים, זה הישג".
במט"ל מלווים את מהלך ההתמודדות עם השכול, אומרת חיימוב. היא מספרת על דוגמא אחת מאותן התמודדויות: "אב שכול שבנו נהרג בצבא לפני כשלש שנים, התקשר וסיפר שהיום, לאחר 3 שנים, הוא מרגיש צורך להתחיל לחזור לחיים. לדבריו, אשתו, מאז אובדן הבן, מתמקדת באבל ומסרבת לצאת ממנו. בגלל זה אנשים הפסיקו לבוא אליהם הביתה היא לא מוכנה לצאת לאירועים משפחתיים. מצד אחד הוא חש את הכאב וגם אשמה כי הוא רוצה להתחיל לחיות, מצד שני הוא חש שאינו יכול לעשות זאת עד שלא יקבל את האישור שלה והסכמתה להצטרף אליו".
ההנחה שיום הזכרון מכביד על המשפחות השכולות, אינה נכונה, היא אומרת, "המשפחות השכולות זקוקות לחוש יום אחד בשנה כי אינן לבדן בכאב. יש משהו בזה שמדינה שלמה יום אחד בשנה מזדהה עם הכאב שלהם ונמצאת איתם. הם לא מרגישים שיום זה מיותר, אלא חשים בחיבור גדול יותר. המשפחות נושאות את הכאב כל יום במשך כל השנה, ויום הזכרון אינו מטיל קושי נוסף, אלא מציף את הכאב".
חיימוב מציינת כי בתפיסה של נט"ל "טראומה על רקע לאומי היא טראומה קצת שונה. לכולנו יש ציפיה שהמדינה כמו ההורה תשמור ותגן עלינו. כשבן משפחה שלנו נפגע על רקע כזה, יש צורך בהכרה חברתית וגם בחיבור, כיון שההקשר החברתי הוא בין הנפגעים ולכן השיקום צריך להיות גם חברתי".
מס' הקו הפתוח של נט"ל: 363 363 800 1