בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "קראוס הינו יוצר מקורי, שתרם לעיצובו של סגנון ישראלי צעיר וייחודי, מבלי לחקות או להתבטל בפני סגנונות זרים ופופולריים מהעולם". עוד נכתב כי "ביצירתו נצמד קראוס להוויה המקומית העכשווית של ארץ ישראל".

בין שיריו: החלונות הגבוהים (1967), לבד ביחד ולבד לבד (1975), שבעים שמונים (1981), גלגל מסתובב (1982), אחרי עשרים שנה (1988), ידידותי לסביבה (1994), רואים רחוק רואים שקוף (1994), יום רודף יום (2003) ועוד.