שרת החינוך המיועדת, פרופ' יולי תמיר, אומרת בראיון לעיתון 'ידיעות אחרונות' כי יש להכין את תלמידי בית הספר לקראת עקירת הישובים "מה שקרה בהתנתקות מדאיג מאוד, בעיקר תופעות ההתנכרות שהיא הביאה. אם מחר תתקבל החלטת ממשלה על המשך הפינויים, אני מצפה שמערכת החינוך תכין את התלמידים לקראתם, שתדבר איתם על זה, גם אם הנושא שנוי במחלוקת ציבורית עמוקה", אומר תמיר.
בנושא משרדה אמרה תמיר כי היא הייתה רוצה שבחינות הגרות יתנהלו בספרים פתוחים, "הדבר הכי חשוב זה פיתוח יכולת החשיבה, היכולת למיין, להפריד בין העיקר לטפל, לנתח. לא השינון ולא הלימוד בעל פה. באוניברסיטה כל הבחינות שנתתי היו עם ספרים פתוחים", אומרת תמיר.
בלי כסף לא נוכל לתקצב, לא את החינוך ולא את הלימוד. מדובר בתוספת של כ-20 מיליארד שקלים בחמש השנים הקרובות, אומרת תמיר.
שר החינוך לשעבר, ח"כ יצחק לוי, אומר בתגובה לדברי תמיר כי ביה"ס יכינו את התלמידים להתכנסות: "אני מצפה משרה האמורה לשמש דוגמה לתלמידי מערכת החינוך, קודם כל ללמוד בצורה יסודית את מערכת החינוך לפני שהיא מצהירה על הפיכת ביה"ס לכלי פוליטי של הממשלה. כשתמיר תלמד את המערכת תגלה כי הפערים החברתיים והאלימות המשתוללת בקרב הנוער הם אתגרים חשובים הרבה יותר מעיסוק בנושאים הפוליטים שרק יגבירו את הקיטוב בין ילדי ישראל".
מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא, אלחנן גלט לשרת החינוך יולי תמיר:
קודם להכיר בזכותנו על הארץ ורק אחר כך לדון בהתכנסות
בעקבות הודעתה של שרת החינוך יולי תמיר, שיגר אליה מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא אלחנן גלט, מכתב דחוף. במכתב קורא גלט לשרת החינוך ללמד את ילדי ישראל את זכותנו על הארץ קודם לדיון כלשהוא על התכנסות ועקירה.
במכתב כותב גלט, "מבלי להיכנס לעובי הקורה של המחלוקת הפוליטית סביב תוכנית ההתכנסות והעקירה לה אני מתנגד , אני מבקש להסב את תשומת ליבך לשתי נקודות מרכזיות;
עד שאנו באים לדון בגיבוש תוכנית התנתקות חדשה ,בעקירת ישובים ובשינוי מפת ההתיישבות, אני מתריע כי כבר היום אנו סובלים מהתנתקות ומבורות עמוקה. ילדי ישראל אינם מודעים מספיק לזכותנו על הארץ ועל היותה ערש לידתו של העם היהודי.
אין עוד עם היודע להצביע בוודאות על מקום משכבם של אבותיו ואמהותיו כפי שאנו יודעים להצביע על מערת המכפלה בחברון. ואף על פי כן, רוב תלמידי ישראל לא פוקדים מקומות אלו, כלל. אני מסופק עד כמה הם מודעים לעובדת קיומה של מערת המכפלה .גם בירת הנצח שלנו ירושלים אינה זוכה לביקורים מספיקים של תלמידי ישראל.
משום כך אני סבור שיש לתת מענה לבעיה זו עוד קודם לדיון על המשך ישיבתנו במקום כלשהוא בארץ ישראל.
אני קורא לך להציב כיעד מרכזי בקדנציה הקרובה את העמקת זהותה היהודי של המדינה והכרת מסורת ישראל בקרב תלמידי ישראל.
שנית ,כפי שציינת תוכנית ההתנתקות לוותה בהתנכרות של חלקים בחברה הישראלית למגורשי גוש קטיף. אני מציע לתת מענה להתנכרות זו. מתיישבי גוש קטיף שכיבדו את הדמוקרטיה הישראלית למרות שזו החליטה לעקור אותם מביתם, ראויים ליחס מחבק ומעריך מצד החברה הישראלית ולא ליחס של התנכרות. למערכת החינוך יש יכולת לשנות מגמה זו"
בנושא משרדה אמרה תמיר כי היא הייתה רוצה שבחינות הגרות יתנהלו בספרים פתוחים, "הדבר הכי חשוב זה פיתוח יכולת החשיבה, היכולת למיין, להפריד בין העיקר לטפל, לנתח. לא השינון ולא הלימוד בעל פה. באוניברסיטה כל הבחינות שנתתי היו עם ספרים פתוחים", אומרת תמיר.
בלי כסף לא נוכל לתקצב, לא את החינוך ולא את הלימוד. מדובר בתוספת של כ-20 מיליארד שקלים בחמש השנים הקרובות, אומרת תמיר.
שר החינוך לשעבר, ח"כ יצחק לוי, אומר בתגובה לדברי תמיר כי ביה"ס יכינו את התלמידים להתכנסות: "אני מצפה משרה האמורה לשמש דוגמה לתלמידי מערכת החינוך, קודם כל ללמוד בצורה יסודית את מערכת החינוך לפני שהיא מצהירה על הפיכת ביה"ס לכלי פוליטי של הממשלה. כשתמיר תלמד את המערכת תגלה כי הפערים החברתיים והאלימות המשתוללת בקרב הנוער הם אתגרים חשובים הרבה יותר מעיסוק בנושאים הפוליטים שרק יגבירו את הקיטוב בין ילדי ישראל".
מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא, אלחנן גלט לשרת החינוך יולי תמיר:
קודם להכיר בזכותנו על הארץ ורק אחר כך לדון בהתכנסות
בעקבות הודעתה של שרת החינוך יולי תמיר, שיגר אליה מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא אלחנן גלט, מכתב דחוף. במכתב קורא גלט לשרת החינוך ללמד את ילדי ישראל את זכותנו על הארץ קודם לדיון כלשהוא על התכנסות ועקירה.
במכתב כותב גלט, "מבלי להיכנס לעובי הקורה של המחלוקת הפוליטית סביב תוכנית ההתכנסות והעקירה לה אני מתנגד , אני מבקש להסב את תשומת ליבך לשתי נקודות מרכזיות;
עד שאנו באים לדון בגיבוש תוכנית התנתקות חדשה ,בעקירת ישובים ובשינוי מפת ההתיישבות, אני מתריע כי כבר היום אנו סובלים מהתנתקות ומבורות עמוקה. ילדי ישראל אינם מודעים מספיק לזכותנו על הארץ ועל היותה ערש לידתו של העם היהודי.
אין עוד עם היודע להצביע בוודאות על מקום משכבם של אבותיו ואמהותיו כפי שאנו יודעים להצביע על מערת המכפלה בחברון. ואף על פי כן, רוב תלמידי ישראל לא פוקדים מקומות אלו, כלל. אני מסופק עד כמה הם מודעים לעובדת קיומה של מערת המכפלה .גם בירת הנצח שלנו ירושלים אינה זוכה לביקורים מספיקים של תלמידי ישראל.
משום כך אני סבור שיש לתת מענה לבעיה זו עוד קודם לדיון על המשך ישיבתנו במקום כלשהוא בארץ ישראל.
אני קורא לך להציב כיעד מרכזי בקדנציה הקרובה את העמקת זהותה היהודי של המדינה והכרת מסורת ישראל בקרב תלמידי ישראל.
שנית ,כפי שציינת תוכנית ההתנתקות לוותה בהתנכרות של חלקים בחברה הישראלית למגורשי גוש קטיף. אני מציע לתת מענה להתנכרות זו. מתיישבי גוש קטיף שכיבדו את הדמוקרטיה הישראלית למרות שזו החליטה לעקור אותם מביתם, ראויים ליחס מחבק ומעריך מצד החברה הישראלית ולא ליחס של התנכרות. למערכת החינוך יש יכולת לשנות מגמה זו"