"סדרת הפסיקות מוליכה באופן שיטתי לכיוון חילון ממוסד ומאורגן, אמנם פה ושם היו פסיקות לטובת הפרט אבל המגמה היא ברורה", כך אומר הרב ד"ר דניאל נשיא, העומד בראש המרכז למחקר ומידע בציבור החרדי 'מנוף'. הוא ציין כי צוותו ממשיך לעקוב אחרי הפסיקות של בית המשפט העליון והתוצאות אינן מעודדות.
המחקר נולד בעקבות פגישה שנערכה בשנת 2001 בין עורכי עיתונים דתיים לבין נשיא בית המשפט העליון. העורכים טענו כי בית המשפט נוקט בגישה אנטי דתית, אך השופט ברק השיב שאין זה נכון: "הבו לי עובדות, לא תחושות".
על רקע 'התחושות' שהיו אז הועלו טענות ולפיהן ביהמ"ש העליון מייצג אידיאולוגיות הנוגדות את הדת והמסורת בישראל. יש אף שטענו אז שבית המשפט הפך לשופרן של קבוצות פוליטיות מסויימות.
המחקר בדק כאמור את גישתו של בית המשפט העליון לערכי דת ומסורת ושם דגש על ההשוואה בין עמדות שופטים חילוניים לאלו של שופטים דתיים. כך ניסו לבדוק החוקרים קשר בין עמדות אישיות לפסיקה. המחקר כלל בדיקה ומיון של אלפי פסקי דין ע"י צוות משפטנים ותחקירנים ולווה בייעוץ של עורכי דין ומומחים. פסקי הדין נאספו החל משנת 1993, השנה שבה פרש המשנה לנשיא בית המשפט, השופט מנחם אלון, ומונה לתפקיד השופט אהרון ברק.
במשך חודשים ארוכים ישבו עורכי המחקר ובדקו פסיקות של בית המשפט העליון. הם מצאו כי 77% מפסיקות בית המשפט העליון הן מנוגדות לדת. במרוצת שלוש השנים האחרונות 90% מהפסיקות בבית המשפט העליון הן מנוגדות לעמדות דתיות-מסורתיות. הצוות הבחין גם במגמה של עלייה ממוצעת של 9.6% במספר הפסיקות השליליות ביחס לערכי דת ומסורת ולעמותה ישנה מגמת ירידה ממוצעת שנתית של 2.8% במספר הפסיקות החיוביות.
בתשע השנים שנבדקו עלה אחוז הפסיקות השליליות לערכי דת ומסורת מ-65% ל-93% בשנת 2001, לעומת זה אחוזי הפסיקות הניטרליות וחיוביות הצטמצם מ-18%-19% עד 5%.
עוד אובחנה מגמה מובהרת לטענתם להיעתר לעתירות חילוניות שעניינן שינוי הסטטוס קוו לרעת הצד הדתי, ומאידך דחייה כמעט מוחלטת של עתירות שעניינן שינוי הסטטוס קוו לטובת הצד הדתי.
מממצאי המחקר עולה כי 94% עתירות לשינוי הסטטוס קוו התקבלו במלואן או בחלקן. לעומת זאת, נענה בית המשפט וקיבל רק 6% עתירות שמטרתן הייתה לשנות את הסטטוס קוו לשם הענקת אופי דתי למדינת ישראל.
"במרבית המקרים שבהם היו זקוקים אנשים דתים וחרדיים להגנת בית המשפט העליון עקב פגיעת הרשויות, הובהר שבית המשפט לא הגן עליהם", כתבו בסיכום הפרק.
המחקר ערך גם השוואה בין פסיקות של שופטים דתיים לפסיקות של שופטים חילוניים. נמצא ש-78% מהפסיקות של השופטים החילוניים הן שליליות ביחס לערכי דת ומסורת. לעומת זאת, 56% מהפסיקות של השופטים הדתיים הן חיוביות ו-19% הן שליליות ביחס לערכים אלו. להערכתם, נתון זה מצביע על קורלציה השקפתית-דתית לפסיקות.
על פי המחקר, בית המשפט העליון הינו בעל הרכב שונה מאוד מזה של אוכלוסיית מדינת ישראל. בעוד שרוב האוכלוסייה (68%) היא בעלת היבטים דתיים מסורתיים מסויימים ורק 42% הם 'הדוקים' בדתם או בחילוניותם, המצב בבית המשפט הפוך לגמרי. הרוב המוחלט של השופטים (78%) הינם בעלי השקפות חילוניות ליברליות, 28% בעלי השקפה מסורתית דתית והיעדר מוחלט של שופטים חרדיים.
אנשי 'מנוף' שלחו אף את הדו"ח שלהם לשופטים ולמשפטנים, וציינו כי "הממצאים הם חמורים וחד משמעיים".
בעבר, כתבו עורכי המחקר, כאשר נשמעו טענות של גורמים שונים בציבוריות הישראלית על כך שבית המשפט העליון אינו מייצג את האוכלוסייה במדינה, השיבו גורמים במערכות המשפט שאסור שבית המשפט יהיה פוליטי וייצג עמדות פוליטיות והשאלה המתבקשת העולה מתוך המחקר: "האם טיעון זה אינו אלא כסות לכך שבית המשפט כבר פוליטי? לא פוליטי בכך שהוא מייצג את עמדות האוכלוסייה בישראל אלא בכך שהוא מייצג עמדות פוליטיות שאינן מאפיינות את מרבית אזרחי ישראל".
המחקר נולד בעקבות פגישה שנערכה בשנת 2001 בין עורכי עיתונים דתיים לבין נשיא בית המשפט העליון. העורכים טענו כי בית המשפט נוקט בגישה אנטי דתית, אך השופט ברק השיב שאין זה נכון: "הבו לי עובדות, לא תחושות".
על רקע 'התחושות' שהיו אז הועלו טענות ולפיהן ביהמ"ש העליון מייצג אידיאולוגיות הנוגדות את הדת והמסורת בישראל. יש אף שטענו אז שבית המשפט הפך לשופרן של קבוצות פוליטיות מסויימות.
המחקר בדק כאמור את גישתו של בית המשפט העליון לערכי דת ומסורת ושם דגש על ההשוואה בין עמדות שופטים חילוניים לאלו של שופטים דתיים. כך ניסו לבדוק החוקרים קשר בין עמדות אישיות לפסיקה. המחקר כלל בדיקה ומיון של אלפי פסקי דין ע"י צוות משפטנים ותחקירנים ולווה בייעוץ של עורכי דין ומומחים. פסקי הדין נאספו החל משנת 1993, השנה שבה פרש המשנה לנשיא בית המשפט, השופט מנחם אלון, ומונה לתפקיד השופט אהרון ברק.
במשך חודשים ארוכים ישבו עורכי המחקר ובדקו פסיקות של בית המשפט העליון. הם מצאו כי 77% מפסיקות בית המשפט העליון הן מנוגדות לדת. במרוצת שלוש השנים האחרונות 90% מהפסיקות בבית המשפט העליון הן מנוגדות לעמדות דתיות-מסורתיות. הצוות הבחין גם במגמה של עלייה ממוצעת של 9.6% במספר הפסיקות השליליות ביחס לערכי דת ומסורת ולעמותה ישנה מגמת ירידה ממוצעת שנתית של 2.8% במספר הפסיקות החיוביות.
בתשע השנים שנבדקו עלה אחוז הפסיקות השליליות לערכי דת ומסורת מ-65% ל-93% בשנת 2001, לעומת זה אחוזי הפסיקות הניטרליות וחיוביות הצטמצם מ-18%-19% עד 5%.
עוד אובחנה מגמה מובהרת לטענתם להיעתר לעתירות חילוניות שעניינן שינוי הסטטוס קוו לרעת הצד הדתי, ומאידך דחייה כמעט מוחלטת של עתירות שעניינן שינוי הסטטוס קוו לטובת הצד הדתי.
מממצאי המחקר עולה כי 94% עתירות לשינוי הסטטוס קוו התקבלו במלואן או בחלקן. לעומת זאת, נענה בית המשפט וקיבל רק 6% עתירות שמטרתן הייתה לשנות את הסטטוס קוו לשם הענקת אופי דתי למדינת ישראל.
"במרבית המקרים שבהם היו זקוקים אנשים דתים וחרדיים להגנת בית המשפט העליון עקב פגיעת הרשויות, הובהר שבית המשפט לא הגן עליהם", כתבו בסיכום הפרק.
המחקר ערך גם השוואה בין פסיקות של שופטים דתיים לפסיקות של שופטים חילוניים. נמצא ש-78% מהפסיקות של השופטים החילוניים הן שליליות ביחס לערכי דת ומסורת. לעומת זאת, 56% מהפסיקות של השופטים הדתיים הן חיוביות ו-19% הן שליליות ביחס לערכים אלו. להערכתם, נתון זה מצביע על קורלציה השקפתית-דתית לפסיקות.
על פי המחקר, בית המשפט העליון הינו בעל הרכב שונה מאוד מזה של אוכלוסיית מדינת ישראל. בעוד שרוב האוכלוסייה (68%) היא בעלת היבטים דתיים מסורתיים מסויימים ורק 42% הם 'הדוקים' בדתם או בחילוניותם, המצב בבית המשפט הפוך לגמרי. הרוב המוחלט של השופטים (78%) הינם בעלי השקפות חילוניות ליברליות, 28% בעלי השקפה מסורתית דתית והיעדר מוחלט של שופטים חרדיים.
אנשי 'מנוף' שלחו אף את הדו"ח שלהם לשופטים ולמשפטנים, וציינו כי "הממצאים הם חמורים וחד משמעיים".
בעבר, כתבו עורכי המחקר, כאשר נשמעו טענות של גורמים שונים בציבוריות הישראלית על כך שבית המשפט העליון אינו מייצג את האוכלוסייה במדינה, השיבו גורמים במערכות המשפט שאסור שבית המשפט יהיה פוליטי וייצג עמדות פוליטיות והשאלה המתבקשת העולה מתוך המחקר: "האם טיעון זה אינו אלא כסות לכך שבית המשפט כבר פוליטי? לא פוליטי בכך שהוא מייצג את עמדות האוכלוסייה בישראל אלא בכך שהוא מייצג עמדות פוליטיות שאינן מאפיינות את מרבית אזרחי ישראל".