ישראל קניג, בעבר הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים, אמר ביומן הצהריים של ערוץ 7 כי פסיקת בג\"צ המנחה את הממשלה להכין בתוך 90 יום תכנית לפיצוי הערבים שהתגוררו באקרית ובבירעם בשנת 48\', בצורת כסף או קרקעות, שגגה ביסודה.
קניג מסתמך על כך שישנם מסמכים אשר לפיהם אפשר להזים את טענות התושבים כי הובטח להם לשוב אל הכפרים. לדעתו של קניג לא הובאו מסמכים אלה בפני בית המשפט, ולכן פסיקתו נשענת על הנחות מוטעות.
הוא סיפר כי המסמכים האלה בידיו, וכי הם מעידים על כך שהתושבים התפנו במהלך לחימה תוך מסירת כתבי כניעה למפקדים שלחמו באזור. כך עולה, למשל, מדיווחו של המפקד האחראי על \"מבצע חירם\", מבצע צה\"ל לכיבוש הצפון, שבסופו גורשה השלוחה הסורית של \"צבא ההצלה\" בפיקודו של קאוקג\'י צפונה. בדיווח מתאריך 29 באוקטובר 48\' כתוב: \"מחלקת משוריינים הכניעה את הכפר בירעם, וחסמה את הכביש בצפון. הכוח נערך להמשך התקדמות לעבר מלכייה. שתי מכוניות של האויב, ותותח 75 מ\"מ נלקחו שלל במקום. כן נמצאו במקום מחסני מזון גדולים, ובגדים של האויב\". על פי דיווח זה, אומר קניג, עולה כי אין שחר לטענה שהם פותו לצאת מהמקום עם הבטחה לחזור.
לדבריו, הם ברחו ללבנון לכפר רמייש, הכפר שאליו נמלט קאוקג\'י, ושבו לישראל בהסתננות אטית. יתירה מכך, אומר קניג קיימת הצהרה של מושל הגליל המערבי של אז כי בבירעם היו גם ממשלתו הגולה של המופתי חאג\' אמין אל חוסייני וגם בסיסו של קאוקג\'י. כשנוצח קאוקג\'י הוא ברח אל הכפר הלבנוני, וכשצה\"ל נכנס לבירעם הוא מצא בו 20 תושבים זקנים ונכים, אמר קניג, והוסיף שלמעשה נכנס צה\"ל אל כפר נטוש.
לדברי קניג מצוי בידיו כתב הפקודה שפרסם קצין המודיעין של חטיבה 9 דאז רב אלוף מקלף, כתב פקודה העונה לכתב הכניעה של תושבי איקרית שנמסר לצה\"ל למחרת כיבוש בירעם. מקלף כתב: \"בתוקף תפקידי אני מצווה על כל תושבי הכפר לפנות את היישוב ביום 8.11.48, פרט לכומר\".
לא היה שום הסכם על שיבה, מציין קניג.
לדבריו, במשך שנים סירבה התקשורת לפרסם את המסמך, אך במהלך הדיונים של הועדה החדשה שדנה בנושא איקרית ובירעם ותושביה לשעבר הוא נמסר לידי מזכיר הממשלה הנוכחי גדעון סער.
קניג ציין כי צריך לדעת שאם ייענו לדרישת התושבים הערביים שנטשו את איקרית ובירעם למסור לידיהם את הקרקעות זו תהיה, לדבריו, \"מפולת\", מאחר שכ 60 יישובים יושבים על אדמות של ערבים שברחו כמו אלו מאיקרית ובירעם.
מדובר, לדבריו, מדובר בין היתר באדמות הקיבוצים ברעם, סאסא ומלכייה.
קניג הוסיף כי רוב אדמותיהם של קיבוצי השומר הצעיר בצפון הן אדמות שעליהן ישבו ערבים כמו אלו שהתגוררו באיקרית ובבירעם.
קניג מסתמך על כך שישנם מסמכים אשר לפיהם אפשר להזים את טענות התושבים כי הובטח להם לשוב אל הכפרים. לדעתו של קניג לא הובאו מסמכים אלה בפני בית המשפט, ולכן פסיקתו נשענת על הנחות מוטעות.
הוא סיפר כי המסמכים האלה בידיו, וכי הם מעידים על כך שהתושבים התפנו במהלך לחימה תוך מסירת כתבי כניעה למפקדים שלחמו באזור. כך עולה, למשל, מדיווחו של המפקד האחראי על \"מבצע חירם\", מבצע צה\"ל לכיבוש הצפון, שבסופו גורשה השלוחה הסורית של \"צבא ההצלה\" בפיקודו של קאוקג\'י צפונה. בדיווח מתאריך 29 באוקטובר 48\' כתוב: \"מחלקת משוריינים הכניעה את הכפר בירעם, וחסמה את הכביש בצפון. הכוח נערך להמשך התקדמות לעבר מלכייה. שתי מכוניות של האויב, ותותח 75 מ\"מ נלקחו שלל במקום. כן נמצאו במקום מחסני מזון גדולים, ובגדים של האויב\". על פי דיווח זה, אומר קניג, עולה כי אין שחר לטענה שהם פותו לצאת מהמקום עם הבטחה לחזור.
לדבריו, הם ברחו ללבנון לכפר רמייש, הכפר שאליו נמלט קאוקג\'י, ושבו לישראל בהסתננות אטית. יתירה מכך, אומר קניג קיימת הצהרה של מושל הגליל המערבי של אז כי בבירעם היו גם ממשלתו הגולה של המופתי חאג\' אמין אל חוסייני וגם בסיסו של קאוקג\'י. כשנוצח קאוקג\'י הוא ברח אל הכפר הלבנוני, וכשצה\"ל נכנס לבירעם הוא מצא בו 20 תושבים זקנים ונכים, אמר קניג, והוסיף שלמעשה נכנס צה\"ל אל כפר נטוש.
לדברי קניג מצוי בידיו כתב הפקודה שפרסם קצין המודיעין של חטיבה 9 דאז רב אלוף מקלף, כתב פקודה העונה לכתב הכניעה של תושבי איקרית שנמסר לצה\"ל למחרת כיבוש בירעם. מקלף כתב: \"בתוקף תפקידי אני מצווה על כל תושבי הכפר לפנות את היישוב ביום 8.11.48, פרט לכומר\".
לא היה שום הסכם על שיבה, מציין קניג.
לדבריו, במשך שנים סירבה התקשורת לפרסם את המסמך, אך במהלך הדיונים של הועדה החדשה שדנה בנושא איקרית ובירעם ותושביה לשעבר הוא נמסר לידי מזכיר הממשלה הנוכחי גדעון סער.
קניג ציין כי צריך לדעת שאם ייענו לדרישת התושבים הערביים שנטשו את איקרית ובירעם למסור לידיהם את הקרקעות זו תהיה, לדבריו, \"מפולת\", מאחר שכ 60 יישובים יושבים על אדמות של ערבים שברחו כמו אלו מאיקרית ובירעם.
מדובר, לדבריו, מדובר בין היתר באדמות הקיבוצים ברעם, סאסא ומלכייה.
קניג הוסיף כי רוב אדמותיהם של קיבוצי השומר הצעיר בצפון הן אדמות שעליהן ישבו ערבים כמו אלו שהתגוררו באיקרית ובבירעם.