ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה של הכנסת חידשו אתמול את הדיון בחוק השב\"כ, שבא לעגן את כל סמכויות השירות שעד כה נקבעו בהחלטות ממשלה. את הדיונים בחוק, שהחלו ב-1997, הקפיא למעשה שר המשפטים הקודם יוסי ביילין. שר המשפטים מאיר שטרית ויו\"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דוד מגן החליטו לחדש את הדיון, בכוונה לסיימו עד סוף מושב החורף. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו\"ד מני מזוז הציג בישיבה את עיקרי החוק, ואמר שהוא נועד לאפשר פיקוח אפקטיבי של המערכת הציבורית על השב\"כ. מצד שני, החוק מגן על הארגון שלא ישתמשו בו לצרכים שלא על פי דין כמו למשל צרכים פוליטיים. עו\"ד מזוז ציין כי ישראל היא בין המדינות הדמוקרטיות היחידות שטרם חקקה חוק כזה.

עוד אמר כי פרט לכך שהחוק מחייב ייסודם של מנגנוני פיקוח, יש בו גם מנגנוני הגנה לעובדי השירות, וגם הגנה על האזרח. ראש השב\"כ אבי דיכטר אמר כי החוק צריך לסייע לארגון לעמוד ביעדיו, וכי אסור שיגביל אותו בפעילותו. לדבריו, החוק יקבע איך שירות הביטחון יבצע את משימותיו ואת ייעודו. עוד אמר ראש השב\"כ כי החוק דרוש גם כדי להעניק רשת הגנה לאנשי השב\"כ, וזאת כי הם פועלים בתחומים שיש צורך להפעיל בהם שיקול דעת, \"ולאיש אין מנדט ששיקול הדעת שלו הוא נכון\". רשת הביטחון נועדה למי ששיקול דעתו היה שגוי, אמר ראש השב\"כ.

בדיון אמר היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין כי השב\"כ פועל כיום כמו \"מטוטלת שנעה בין החוק לביטחון, וכי האתגר של כולנו הוא למצוא דרכים לנהל מאבק בטחוני בתנאים של קושי בטחוני הולך וגובר, ומצד שני לשמור על צלם אדם ועל זכויות האזרח\". לדעת היועץ המשפטי לממשלה, בעת הכנת החוק צריך לדון גם בנושא החקירות בשב\"כ, סעיף שלא נכלל בהצעת החוק.

שר המשפטים מאיר שטרית טען כי הכללת סעיף החקירות לחוק השב\"כ פירושה תהיה קבורתו של החוק, ולכן הוא התנגד לכך.