מועצה אזורית גליל תחתון תשלם קנס של 75 אלף ₪ בשל הזנחתן של 8 מזבלות פיראטיות בתחומה. כך קבע הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון בראשות השופט חשין, שהרחיב בפסק הדין את אחריותן הפלילית של הרשויות המקומיות על מאות אתרי פסולת פיראטיים.
השופט חשין הוסיף כי פסה"ד נועד לשמש 'מגדלור אזהרה' לפרנסי הציבור, מפני המשך הזלזול באיכות הסביבה.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בהחלטה כותב השופט כי במועצה נוצר מצב שבו "כל דיכפין וכל דצריך ייתי וישליך באותם אתרים פסולת למיניה, ואין מְכַהֶה". התוצאה של אותן מזבלות היא: ריחות חזקים ובלתי נעימים, זיהום אוויר קשה, זיהום מי תהום ועוד. ע"פ העדויות "במועדים שונים היו בעירות או סימני בעירה וכן היה ריח רע באתרים: בית-רימון, כפר קיש, קיבוץ לביא, בית-קשת, שרונה, שדה אילן והודיות. בשדמות דבורה היו דיווחים על פגרים וריח בלתי נסבל".
"במהלך חייו יוצר אדם, יוצרת האנושות, פסולת למיניה: פסולת ביתית, פסולת חקלאית, פסולת תעשייתית, פסולת בניה ושאר מיני פסולת. מיקצת מפסולת זו ניתן למיחזור ואולם את רובה יש להעלים ולהאביד בדרך זו או אחרת. שמירת הפסולת או פיזורה וניקוזה בדרך בלתי מבוקרת תביא לפגיעה – לעיתים פגיעה אנושה – באיכות החיים, בצחות האוויר, בזיהום מי-תהום, בהשמדת החי. אחת הדרכים המקובלות להשמדתה של פסולת ביתית וחקלאית – ובה עיקר ענייננו – הוא בקבורתה בדרך מבוקרת כהוראת התקנות למניעת מיפגעים. לשם כך נקבעים אתרים לסילוק פסולת, ובאתרים אלה, כך מורים אותנו, יש לטפל בפסולת בדרך ראויה", כתב השופט.
השאלה היא כותב חשין, "מי הוא זה ואיזה הוא האדם או הגוף האחראים על-פי דין לאותם מיפגעים?", והתשובה, "האחריות לצבירתה של הפסולת באתרים שיועדו לדבר מוטלת, כמובן, על רשויות הציבור, שהרי אין להעלות על הדעת שכל אדם – או אף קבוצות יחידים – יטפלו בסילוקה של הפסולת בדרך ראויה".
מועצה אינה יכולה להסיר מעל שכמה את אחריותה לסילוק פסולת, לשם כך עומד לרשותה חוק המסמיך אותה לטפל בתברואה וגם הארנונה שמשלמים התושבים. מדובר לפיכך במחדל של הרשות המקומית לדאוג לסילוק ולהשמדת הפסולת הנוצרת ונצברת בתחומה.
בהחלטה מצטט חשין מהמקורות ואומר כי "קדמונינו, הורו אותנו כי נעשה כחוכמתנו שלא נקלקל מעשה בראשית, ויפה וראוי לנו כי נלמד מהם. וכדברי קֹהלת רבה (פרשה ז, ד"ה א, פס' יג): "רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ" (קהלת ז, יג) בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשבחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".
בדרך כלל הפסולת נדחקת לשוליים, הוא כותב, אך פסק דין זה שאנו נותנים עתה אמור לשמש "מיגדלור אזהרה" למועצות אזוריות, וכמותן למועצות מקומיות ולעיריות. "לא עוד נוכל - ולא נסכים - להשלים עם הזילזול שמפגינים פרנסי ציבור באיכות הסביבה ובחיובים שהדין מטיל על רשויות ציבור למיניהן בנושא איכות הסביבה".
לסיכום קבעו השופטים כי הם משאירים על כנו את פסק הדין של בימ"ש השלום , לפיו יוטל על המועצה קנס בסך 100 אלף ₪ בקיזוז 25 אלף ₪ בשל זיכוי המועצה מאחד מסעיפי האישום בבית המשפט השלום. לפיכך תשלם המועצה 75 אלף ₪ ותתחייב בסכום של 150 אלף ₪ כי לא תעבור עבירה דומה, וזאת למשך 3 שנים.