מאת: רותי אברהם
אחה"צ התפרסם דו"ח מבקר המדינה 56 ב', דו"ח שנתי ראשון המופק על ידי המבקר השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. בדו"ח ביקורת על נושאים מערכתיים כגון ההתמודדות עם נושא תאונות הדרכים, הליכי משמעת בתאגידים ובבנק ישראל והעסקת רואי חשבון ע"י גופים שלטוניים ועוד. כמו כן מתמקד המבקר בנושאים שונים במשרדי הממשלה ובחברות ממשלתיות.
עוד בטרם פורסם הדו"ח, הוא החל לעורר גלים. זאת בשל ביקורת קשה שנמתחה על התנהלותו של מי שכונה על ידי המבקר "שומר הסף" של השירות הציבורי, נציב שירות המדינה עו"ד שמואל הולנדר, בלשכתו שלו. בפרק העוסק ביישום כללי התקש"יר ביחס לאיוש משרות בשירות המדינה, מותח המבקר ביקורת קשה על התנהלותו של הולנדר ביחס לעוזרתו האישית. התנהלות אשר לא עלתה בקנה אחד עם הוראות התקש"יר הקובעות כי עובדים יועסקו במכרזים . כותב המבקר: הביקורת העלתה כי "הנציבות אפשרה העסקת עובדים לפני מכרז כדבר שבשגרה ולא אכפה את הוראות התקשי"ר".
דווקא בלשכת הנציב לא יושמו כללי התקשי"ר הנוגעים להעסקה רק עפ"י מכרז. לעוזרתו האישית הבטיח הנציב עוד בתקופת כהונתה בתפקיד, משרה בכירה אחרת. הנציב "פעל לקדמה בדרך סיבובית לתפקיד סמנ"ל למנהל בנציבות ללא מכרז כנדרש בנציבות שירות המדינה האמונה על המנהל התקין בכל השירות הציבורי", כותב המבקר.
בד בבד, עם העסקתה כסמנכ"לית היא המשיכה לכהן כעוזרת הנציב "שילוב החותר תחת עקרון ההפרדה החדה והברורה בין משרת אמון למשרות מקצועיות ביצועיות, שהיא ממושכלות היסוד שקובע התקשי"ר, דבר העלול לשמש תקדים לא ראוי בשירות המדינה".
אם לא די בכך, מוסיף המבקר, בינואר 04 אישר הציב לשנות את תקן משרתה של העוזרת-הסמנכ"לית למשרת ראש אגף מנהל משאבי אנוש, וכן אישר יצירת תקן חדש של עוזרת נציב. בפועל המשיכה העוזרת בשני התפקידים בעת ובעונה אחת. באוגוסט 04 שדרג הנציב את תפקיד ראש האגף מנהל משאבי אנוש, ומעתה החלה העוזרת בתפקידה החדש: ראש אגף בכיר למנהל משאבי אנוש. בינואר 05 אושר לה גם חוזה בכירים.
המבקר מציין כי נותרה סוגיית שכרה של העובדת. כראש אגף המנהל אמורה היתה לקבל 5,500 ₪ אך כעוזרת קיבלה 23,000 ₪, הבדיקה העלתה כי "ממועד מינויה לראש אגף מינהל ומשאבי אנוש בינואר 04 ועד מועד אישור חוזה הבכירים שלה בינואר 05, קיבלה העובדת שכר של עובדת הלשכה – 23 אלף ₪". המבקר מוסיף כי ההסבר שנתנה לכך הנציבות היה: "מכרז אינו דרך הקידום היחידה המקובלת בשירות המדינה".
בסיכום פרשה זו כותב המבקר: "המימצאים מצביעים על כך שהנציבות ונציב שירות המדינה התעלמו במקרה זה ממושכלות היסוד של התקש"יר ומהכללים שהם מופקדים על אכיפתם והטמעתם בשירות המדינה".
נושאים נוספים בהם עוסק הדו"ח:
ה'כלי הניהולי' באגקרסקו: טיסות חברי כנסת ודירקטורים
אחד מכלי הניהול של מנכ"ל אגרקסקו שלמה תירוש הוא טיסות לחו"ל. כך עפ"י הדו"ח. המנכ"ל עשה שימוש במימון טיסות לחברי כנסת וגם לחברי דירקטוריון לצורך קידום עניני החברה. למשל, המנכ"ל ביקש לקדם חקיקה שתחסוך לחברה מיליוני שקלים, והוא עשה זאת בין היתר באמצעות סיור 'לימודי' של חברי כנסת במה שהוגדר "השווקים הישראליים בחו"ל". סיורים דומים נערכו בכמה פעמים לדירקטורים ללא שהדירקטוריון של החברה היה מודע לסיורים אלו שמומנו על ידי החברה, אך ללא אישור הדירקטוריון. הנימוק שניתן לסיור שקיימו חברי הכנסת, היה לימוד נושא העובדים הזרים בשווקי ישראל בחו"ל. אם כך, תהה המבקר, מדוע הסיור נמשך 10 ימים בארה"ב ששם יש מיעוט פעילות אגרקסקו ורק יום אחד באירופה, היכן שהיא אכן פועלת?
במימון נסיעת חברי הכנסת הכשיל המנכ"ל את חברי הכנסת וכשל בחובתו לדווח ליו"ר הדירקטוריון כפי שמחייב אותו חוק החברות "לדווח על כל נושא חריג ומהותי לחברה". הוא הכשיל את חברי הכנסת משום שהיה מודע לכך שהכנסת קיבלה החלטה כי מימון כזה מפר את כללי האתיקה, כותב המבקר.
את פירות המימון ניסה המנכ"ל לקטוף שנה לאחר מכן. עד סוף שנת 04 אגרקסקו היתה אחראית לבדיקות הבטחוניות של המטענים שהיא מטיסה לחו"ל. לצורך ביצוע הבדיקות גבתה מליוני שקלים מהחקלאים. באוגוסט 04 הפסידה במכרז לחברה אחרת ומאותו רגע נאלצה לשלם 10 אג' לק"ג לבדיקה בטחונית. אגרקסקו מייצאת בשנה כ 65 אלף טון. לפיכך שאפה החברה לחזור למצבה הקודם, בודקת עצמאית. לפיכך שאפה לקדם יוזמה לתיקון חקיקה "הצעת חוק להסדר הבטחון בגופים ציבוריים", שתותיר בידיה את הנושא. הצעת חוק כזו אושרה בקריאה ראשונה והועברה לאישור לקריאה שניה ושלישית בועדת הפנים. לפני הדיון בתיקון שיעניק לה את הזכות לבצע בדיקות בטחוניות בעצמה, פנה המנכ"ל לחברי הכנסת מהועדה ושאמורים היו לקבל את ההחלטה. בין היתר פנה לאחד מאותם חברי כנסת שנסעו ע"ח אגרקסקו ל'סיור הלימודי'. "בעשותו כן חרג המנכ"ל מהראוי משום שהוא יצר מראית עין שמימון הנסיעה איפשר לכאורה למנכ"ל החברה קשר עם ח"כ לקידום מטרות החברה".
במשרד המשפטים: מתמחים ללא מכרזים
נושא נוסף אותו בדק המבקר ולא בפעם הראשונה, מינוי מתמחים. מהבדיקה עולה כי גם כאן היה נציב שירות המדינה לעזר, ולפחות שלש פעמים ביטל מבחנים בכתב למועמדים עפ"י דרישת משרד המשפטים. בכך הקלו על אותם אלו שהחלו לעבוד במשרד ללא מכרז, להתקבל למינוי קבע. באחד המקרים, ביקשה הפרקליטות לבטל את המבחנים, אך הפניה אל הנציב באה לאחר שמרבית המועמדים כבר נבחנו. לפיכך הוזמנו כל המועמדים לועדה "ועדת הבוחנים ראיינה 24 מועמדים שהתייצבו בפניה ובחרה מועמדת שעבדה כממלאת מקום במשרד המשפטים משנת 99, ואף עבדה במשרה המוכרזת. עוד נבחרו שישה כשירים שגם הם עבדו במשרד כממלאי מקום...ב נימוק כי 'הפגינו ידע יכולת שכנוע ונסיון'". המבקר כותב כי בכך באה לידי ביטוי עמדת משרד המשפטים "הרואה בהתנסות בעבודה במשרד לפני מכרז את המבחן המיטבי לבחינת כישוריהם של העובדים, עמדה חריגה משיטת המכרזים הנהוגה בשירות המדינה ומחייבת את משרד המשפטים ככל משרד אחר".
בטחון פנים: "התעדוף" ופגיעה בשמם הטוב של אזרחים
ריבוי הפשיעה והתלונות יצרו עומס במשטרה לפיכך גובש "מודל תעדוף" המאפשר סינון תלונות. מדובר בחקירות שנסגרו מחוסר ענין לציבור, תלונות שהעונש בגינן פחות משלש שנים וסיכויי ההרשעה קלושים. הונהג נוהל שהוגדר כהליך "אי-תביעה". המבקר מציין כי מטרת הסיווג היא להקל על החקירות במשטרה אך גם להגן על שמם הטוב של החשודים בגניזת התיק ואי רישום חקירה. אבל מתברר כי המשטרה רושמת גם את גניזת התיק ורישומים אלו מתגלגלים לגופים שונים מחוץ למשטרה. על הבעיה הצביעו כבר בסוף שנות ה 90 במטה הארצי. היתה המלצה לשנות את ההליך אך עד היום הנושא 'בדיון'.
"מודל התעדוף מיושם במסגרת הקיימת של הליך אי- תביעה בלי שהוסדרה והובטחה הגנה ראויה לחשודים", כותב המבקר. הוא מוסיף כי במסגרת התעדוף נגנזו 34% תיקים ללא חקירה למרות שהיה מקום לברר לפני הגניזה פרטים נוספים על החשוד ועל הנסיבות. כמו כן ב 42% מהתיקים לא נמצאה הנמקה לגניזה וב 44% הנימוק היה לאקוני ובלתי מספק. "עולה החשש שגניזת תלונות ללא חקירה נעשית ביד קלה". לא זאת בלבד מהבדיקה עולה כי למרות שהמשטרה מחוייבת להודיע לחשוד כי תיק החקירה נגדו נסגר, במחצית מהתיקים לא נשלחו הודעות כאלו.
משרד הבריאות: "אי בהירות" מסוכנת
אם את/ה תושב בקעת הירדן, ואיתרע מזלך לחוש ברע דווקא בשעה 21.00 ייתכן שתיאלצ/י לנסוע מרחק של 60 ק"מ לקבלת סיוע רפואי. המבקר מציין בפרק העוסק בפעילות משרד הבריאות ושירותי הבריאות כי החוק קובע ששירותי בריאות ינתנו לפי שיקול דעת רפואי "באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח". אך במטה אפרים ובבקעת הירדן אחרי שעות המרפאה אין רופא כונן. ביולי 05 כתב מנהל אגף רפואה כללית במשרד הבריאות למנהלת הרפואית של מחוז ירושלים בכללית "בעקבות שני מקרי פטירה בשנה האחרונה.. אני חוזר ומבקש לפעול בדחיפות לפתרון בעיית נוכחות הרופא במעלה אפרים ובקעת הירדן". הוא הוסיף כי "לא נוכל לקבל מרחק של 60 ק"מ וזמן של שעה נסיעה כסבירים".
"במשרד ובקופות החולים שוררת אי בהירות בכל הנוגע לחובתה של הקופה לתת שירות רפואי בשעות שבהן מרפאותיה סגורות. במצב כזה נפגעים ישובים באזורים מרוחקים מבתי חולים שבהם שירות רפואי לעתים אינו זמין", כותב המבקר.
על הדו"ח השנתי אותו הפיק בפעם הראשונה כותב המבקר: "הדו"ח מצביע על ליקויים משמעותיים חמורים ותמוהים בלא מעט מן הגופים המבוקרים, במשרדי הממשלה במוסדות ובתאגידים, המחייבים תיקון מיידי. האזרח זכאי לדעת כי עובדי הציבור המשרתים את המדינה, ערים לביקורת ומפיקים ממנה לקחים. עובד ציבור אינו תואר בלבד, אלא שליחות. שליחות בשירות המדינה. אל לעובד הציבור להתעלם מעקרון זה, מחובה זו. ..פעולות הנעשות במנהל בלתי תקין ובלתי יעיל יוצרות אוירה של זילות של זלזול אולי גם חוסר אונים כלפי אלו שאצבע הביקורת מצביעה על רשלנותם ומחדליהם".
אחה"צ התפרסם דו"ח מבקר המדינה 56 ב', דו"ח שנתי ראשון המופק על ידי המבקר השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. בדו"ח ביקורת על נושאים מערכתיים כגון ההתמודדות עם נושא תאונות הדרכים, הליכי משמעת בתאגידים ובבנק ישראל והעסקת רואי חשבון ע"י גופים שלטוניים ועוד. כמו כן מתמקד המבקר בנושאים שונים במשרדי הממשלה ובחברות ממשלתיות.
עוד בטרם פורסם הדו"ח, הוא החל לעורר גלים. זאת בשל ביקורת קשה שנמתחה על התנהלותו של מי שכונה על ידי המבקר "שומר הסף" של השירות הציבורי, נציב שירות המדינה עו"ד שמואל הולנדר, בלשכתו שלו. בפרק העוסק ביישום כללי התקש"יר ביחס לאיוש משרות בשירות המדינה, מותח המבקר ביקורת קשה על התנהלותו של הולנדר ביחס לעוזרתו האישית. התנהלות אשר לא עלתה בקנה אחד עם הוראות התקש"יר הקובעות כי עובדים יועסקו במכרזים . כותב המבקר: הביקורת העלתה כי "הנציבות אפשרה העסקת עובדים לפני מכרז כדבר שבשגרה ולא אכפה את הוראות התקשי"ר".
דווקא בלשכת הנציב לא יושמו כללי התקשי"ר הנוגעים להעסקה רק עפ"י מכרז. לעוזרתו האישית הבטיח הנציב עוד בתקופת כהונתה בתפקיד, משרה בכירה אחרת. הנציב "פעל לקדמה בדרך סיבובית לתפקיד סמנ"ל למנהל בנציבות ללא מכרז כנדרש בנציבות שירות המדינה האמונה על המנהל התקין בכל השירות הציבורי", כותב המבקר.
בד בבד, עם העסקתה כסמנכ"לית היא המשיכה לכהן כעוזרת הנציב "שילוב החותר תחת עקרון ההפרדה החדה והברורה בין משרת אמון למשרות מקצועיות ביצועיות, שהיא ממושכלות היסוד שקובע התקשי"ר, דבר העלול לשמש תקדים לא ראוי בשירות המדינה".
אם לא די בכך, מוסיף המבקר, בינואר 04 אישר הציב לשנות את תקן משרתה של העוזרת-הסמנכ"לית למשרת ראש אגף מנהל משאבי אנוש, וכן אישר יצירת תקן חדש של עוזרת נציב. בפועל המשיכה העוזרת בשני התפקידים בעת ובעונה אחת. באוגוסט 04 שדרג הנציב את תפקיד ראש האגף מנהל משאבי אנוש, ומעתה החלה העוזרת בתפקידה החדש: ראש אגף בכיר למנהל משאבי אנוש. בינואר 05 אושר לה גם חוזה בכירים.
המבקר מציין כי נותרה סוגיית שכרה של העובדת. כראש אגף המנהל אמורה היתה לקבל 5,500 ₪ אך כעוזרת קיבלה 23,000 ₪, הבדיקה העלתה כי "ממועד מינויה לראש אגף מינהל ומשאבי אנוש בינואר 04 ועד מועד אישור חוזה הבכירים שלה בינואר 05, קיבלה העובדת שכר של עובדת הלשכה – 23 אלף ₪". המבקר מוסיף כי ההסבר שנתנה לכך הנציבות היה: "מכרז אינו דרך הקידום היחידה המקובלת בשירות המדינה".
בסיכום פרשה זו כותב המבקר: "המימצאים מצביעים על כך שהנציבות ונציב שירות המדינה התעלמו במקרה זה ממושכלות היסוד של התקש"יר ומהכללים שהם מופקדים על אכיפתם והטמעתם בשירות המדינה".
נושאים נוספים בהם עוסק הדו"ח:
ה'כלי הניהולי' באגקרסקו: טיסות חברי כנסת ודירקטורים
אחד מכלי הניהול של מנכ"ל אגרקסקו שלמה תירוש הוא טיסות לחו"ל. כך עפ"י הדו"ח. המנכ"ל עשה שימוש במימון טיסות לחברי כנסת וגם לחברי דירקטוריון לצורך קידום עניני החברה. למשל, המנכ"ל ביקש לקדם חקיקה שתחסוך לחברה מיליוני שקלים, והוא עשה זאת בין היתר באמצעות סיור 'לימודי' של חברי כנסת במה שהוגדר "השווקים הישראליים בחו"ל". סיורים דומים נערכו בכמה פעמים לדירקטורים ללא שהדירקטוריון של החברה היה מודע לסיורים אלו שמומנו על ידי החברה, אך ללא אישור הדירקטוריון. הנימוק שניתן לסיור שקיימו חברי הכנסת, היה לימוד נושא העובדים הזרים בשווקי ישראל בחו"ל. אם כך, תהה המבקר, מדוע הסיור נמשך 10 ימים בארה"ב ששם יש מיעוט פעילות אגרקסקו ורק יום אחד באירופה, היכן שהיא אכן פועלת?
במימון נסיעת חברי הכנסת הכשיל המנכ"ל את חברי הכנסת וכשל בחובתו לדווח ליו"ר הדירקטוריון כפי שמחייב אותו חוק החברות "לדווח על כל נושא חריג ומהותי לחברה". הוא הכשיל את חברי הכנסת משום שהיה מודע לכך שהכנסת קיבלה החלטה כי מימון כזה מפר את כללי האתיקה, כותב המבקר.
את פירות המימון ניסה המנכ"ל לקטוף שנה לאחר מכן. עד סוף שנת 04 אגרקסקו היתה אחראית לבדיקות הבטחוניות של המטענים שהיא מטיסה לחו"ל. לצורך ביצוע הבדיקות גבתה מליוני שקלים מהחקלאים. באוגוסט 04 הפסידה במכרז לחברה אחרת ומאותו רגע נאלצה לשלם 10 אג' לק"ג לבדיקה בטחונית. אגרקסקו מייצאת בשנה כ 65 אלף טון. לפיכך שאפה החברה לחזור למצבה הקודם, בודקת עצמאית. לפיכך שאפה לקדם יוזמה לתיקון חקיקה "הצעת חוק להסדר הבטחון בגופים ציבוריים", שתותיר בידיה את הנושא. הצעת חוק כזו אושרה בקריאה ראשונה והועברה לאישור לקריאה שניה ושלישית בועדת הפנים. לפני הדיון בתיקון שיעניק לה את הזכות לבצע בדיקות בטחוניות בעצמה, פנה המנכ"ל לחברי הכנסת מהועדה ושאמורים היו לקבל את ההחלטה. בין היתר פנה לאחד מאותם חברי כנסת שנסעו ע"ח אגרקסקו ל'סיור הלימודי'. "בעשותו כן חרג המנכ"ל מהראוי משום שהוא יצר מראית עין שמימון הנסיעה איפשר לכאורה למנכ"ל החברה קשר עם ח"כ לקידום מטרות החברה".
במשרד המשפטים: מתמחים ללא מכרזים
נושא נוסף אותו בדק המבקר ולא בפעם הראשונה, מינוי מתמחים. מהבדיקה עולה כי גם כאן היה נציב שירות המדינה לעזר, ולפחות שלש פעמים ביטל מבחנים בכתב למועמדים עפ"י דרישת משרד המשפטים. בכך הקלו על אותם אלו שהחלו לעבוד במשרד ללא מכרז, להתקבל למינוי קבע. באחד המקרים, ביקשה הפרקליטות לבטל את המבחנים, אך הפניה אל הנציב באה לאחר שמרבית המועמדים כבר נבחנו. לפיכך הוזמנו כל המועמדים לועדה "ועדת הבוחנים ראיינה 24 מועמדים שהתייצבו בפניה ובחרה מועמדת שעבדה כממלאת מקום במשרד המשפטים משנת 99, ואף עבדה במשרה המוכרזת. עוד נבחרו שישה כשירים שגם הם עבדו במשרד כממלאי מקום...ב נימוק כי 'הפגינו ידע יכולת שכנוע ונסיון'". המבקר כותב כי בכך באה לידי ביטוי עמדת משרד המשפטים "הרואה בהתנסות בעבודה במשרד לפני מכרז את המבחן המיטבי לבחינת כישוריהם של העובדים, עמדה חריגה משיטת המכרזים הנהוגה בשירות המדינה ומחייבת את משרד המשפטים ככל משרד אחר".
בטחון פנים: "התעדוף" ופגיעה בשמם הטוב של אזרחים
ריבוי הפשיעה והתלונות יצרו עומס במשטרה לפיכך גובש "מודל תעדוף" המאפשר סינון תלונות. מדובר בחקירות שנסגרו מחוסר ענין לציבור, תלונות שהעונש בגינן פחות משלש שנים וסיכויי ההרשעה קלושים. הונהג נוהל שהוגדר כהליך "אי-תביעה". המבקר מציין כי מטרת הסיווג היא להקל על החקירות במשטרה אך גם להגן על שמם הטוב של החשודים בגניזת התיק ואי רישום חקירה. אבל מתברר כי המשטרה רושמת גם את גניזת התיק ורישומים אלו מתגלגלים לגופים שונים מחוץ למשטרה. על הבעיה הצביעו כבר בסוף שנות ה 90 במטה הארצי. היתה המלצה לשנות את ההליך אך עד היום הנושא 'בדיון'.
"מודל התעדוף מיושם במסגרת הקיימת של הליך אי- תביעה בלי שהוסדרה והובטחה הגנה ראויה לחשודים", כותב המבקר. הוא מוסיף כי במסגרת התעדוף נגנזו 34% תיקים ללא חקירה למרות שהיה מקום לברר לפני הגניזה פרטים נוספים על החשוד ועל הנסיבות. כמו כן ב 42% מהתיקים לא נמצאה הנמקה לגניזה וב 44% הנימוק היה לאקוני ובלתי מספק. "עולה החשש שגניזת תלונות ללא חקירה נעשית ביד קלה". לא זאת בלבד מהבדיקה עולה כי למרות שהמשטרה מחוייבת להודיע לחשוד כי תיק החקירה נגדו נסגר, במחצית מהתיקים לא נשלחו הודעות כאלו.
משרד הבריאות: "אי בהירות" מסוכנת
אם את/ה תושב בקעת הירדן, ואיתרע מזלך לחוש ברע דווקא בשעה 21.00 ייתכן שתיאלצ/י לנסוע מרחק של 60 ק"מ לקבלת סיוע רפואי. המבקר מציין בפרק העוסק בפעילות משרד הבריאות ושירותי הבריאות כי החוק קובע ששירותי בריאות ינתנו לפי שיקול דעת רפואי "באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח". אך במטה אפרים ובבקעת הירדן אחרי שעות המרפאה אין רופא כונן. ביולי 05 כתב מנהל אגף רפואה כללית במשרד הבריאות למנהלת הרפואית של מחוז ירושלים בכללית "בעקבות שני מקרי פטירה בשנה האחרונה.. אני חוזר ומבקש לפעול בדחיפות לפתרון בעיית נוכחות הרופא במעלה אפרים ובקעת הירדן". הוא הוסיף כי "לא נוכל לקבל מרחק של 60 ק"מ וזמן של שעה נסיעה כסבירים".
"במשרד ובקופות החולים שוררת אי בהירות בכל הנוגע לחובתה של הקופה לתת שירות רפואי בשעות שבהן מרפאותיה סגורות. במצב כזה נפגעים ישובים באזורים מרוחקים מבתי חולים שבהם שירות רפואי לעתים אינו זמין", כותב המבקר.
על הדו"ח השנתי אותו הפיק בפעם הראשונה כותב המבקר: "הדו"ח מצביע על ליקויים משמעותיים חמורים ותמוהים בלא מעט מן הגופים המבוקרים, במשרדי הממשלה במוסדות ובתאגידים, המחייבים תיקון מיידי. האזרח זכאי לדעת כי עובדי הציבור המשרתים את המדינה, ערים לביקורת ומפיקים ממנה לקחים. עובד ציבור אינו תואר בלבד, אלא שליחות. שליחות בשירות המדינה. אל לעובד הציבור להתעלם מעקרון זה, מחובה זו. ..פעולות הנעשות במנהל בלתי תקין ובלתי יעיל יוצרות אוירה של זילות של זלזול אולי גם חוסר אונים כלפי אלו שאצבע הביקורת מצביעה על רשלנותם ומחדליהם".