בין משרדי הממשלה שנבדקו במסגרת דו"ח מבקר המדינה השנתי היה משרד התמ"ת, שבראשו עמד בתקופת הבדיקה מי שמכהן כיום כרה"מ אהוד אולמרט.
אולמרט בתוקף תפקידו כשר התמ"ת היה גם יו"ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל. כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי הדו"ח עוסק באופן שבו טופל נושא שיווק הקרקעות של נמל יפו. בפתח דבריו כותב המבקר כי "נמל יפו הוא נמל עתיק בעל ערך הסטורי ולאומי בצד פוטנציאל תיירותי כלכלי ניכר".
ב 98 הועבר הנמל שחדל לשמש כנמל מסחרי למנהל מקרקעי ישראל. הממשלה החליטה ב 93 להפריט את מקרקעי הנמל. חלקו אמור היה לעבור שימור וחלק מקרקעותיו יועדו לשיווק באמצעות מכרז לצרכי מסחר מלונאות ובניה, ליזמים פרטיים. החלטות נוספות בענין ההפרטה חזרו על עצמן בשנים 95 ו 97 אך לא בוצעו.
בניגוד להחלטת הממשלה להפריט את קרקעות הנמל וגם מאחורי גבה של מועצת מנהל מקרקעי ישראל, התגבשה בשנת 03, עיסקת חילופי קרקעות בין השר אולמרט לבין ראש עירית תל אביב רון חולדאי. במסגרת העיסקה אמורים היו לעבור לבעלות עירית ת"א קרקעות של הנמל והתמורה - נותרה לא ברורה. המבקר כותב כי בחוזה שאמור לפרט מהי התמורה לקרקעות הנמל, אין פירוט, "אין תיאור מספק ומוגמר של הקרקעות שעל העיריה להעביר לבעלות המדינה בתמורה. העדרם של נתונים אלה הוא פגם בחוזה ואינו מתיישב עם סדרי מנהל תקינים".
המבקר מציין כי המגמה לשמור על הנמל- בעל הערך ההסטורי לאומי, היתה נכונה. עם זאת "תהליך העברת נכסים סחירים בנמל לידי העיריה ולבעלותה אינו עולה בקנה אחד עם החלטות הממשלה בדבר ההפרטה, ואף לא עם הסכם העקרונות מ 01 שעליו חתמה העיריה, המינהל ונציג משרד האוצר. לפי ההחלטות ואותו הסכם היה על המינהל לשווק נכסים אלה במכרז".
שר התמ"ת כותב המבקר, שהוא גם יו"ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל, "השתתף באופן פעיל בגיבוש העסקה בניסוח החוזה ובאישורו במועצה. מעורבותו של השר בעסקה הנדונה גלשה מהמותר לו בתור יו"ר המועצה בתור השר הממונה ישירות על מנהל המינהל, ובתור השר הממונה על ביצור חוק מנהל מקרקעי ישראל.
בהתערבותו בפעילותו השוטפת של המינהל הוא פגע במעמד המנהל שכן בתור הרשות המוסמכת לפי אותו חוק לנהל את מקרקעי ישראל חייב המינהל להפעיל שיקול דעת עצמאי בנושאים שבטיפולו. ראוי היה שהשר ידווח למועצה על מעורבותו בגיבוש העסקה לפרטיה בעת שזו דנה באישור החוזה, אולם הוא לא עשה כן. הוא לא גילה לחברי המועצה כי הוא קיים מגעים אם ראש העיריה לפני חתימת החוזה וכי הוראות החוזה ותנאיו הובאו מראש לידיעתו ולאישורו. כך נמנע מהמועצה לקבל תמונה מלאה ומדוייקת לגבי התהוות העסקה".
עוד כותב המבקר כי "נוכח העובדה שהעסקה אינה עולה בקנה אחד עם החלטות הממשלה בדבר הפרטת מקרקעי הנמל בדרך של החכרת המתחמים הסחירים שבו בידי המינהל במכרז, ראוי שהמועצה תשקול פניה לממשלה כדי שזו תתן דעתה להחלטות שקיבלה בענין נמל יפו".
אולמרט בתוקף תפקידו כשר התמ"ת היה גם יו"ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל. כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי הדו"ח עוסק באופן שבו טופל נושא שיווק הקרקעות של נמל יפו. בפתח דבריו כותב המבקר כי "נמל יפו הוא נמל עתיק בעל ערך הסטורי ולאומי בצד פוטנציאל תיירותי כלכלי ניכר".
ב 98 הועבר הנמל שחדל לשמש כנמל מסחרי למנהל מקרקעי ישראל. הממשלה החליטה ב 93 להפריט את מקרקעי הנמל. חלקו אמור היה לעבור שימור וחלק מקרקעותיו יועדו לשיווק באמצעות מכרז לצרכי מסחר מלונאות ובניה, ליזמים פרטיים. החלטות נוספות בענין ההפרטה חזרו על עצמן בשנים 95 ו 97 אך לא בוצעו.
בניגוד להחלטת הממשלה להפריט את קרקעות הנמל וגם מאחורי גבה של מועצת מנהל מקרקעי ישראל, התגבשה בשנת 03, עיסקת חילופי קרקעות בין השר אולמרט לבין ראש עירית תל אביב רון חולדאי. במסגרת העיסקה אמורים היו לעבור לבעלות עירית ת"א קרקעות של הנמל והתמורה - נותרה לא ברורה. המבקר כותב כי בחוזה שאמור לפרט מהי התמורה לקרקעות הנמל, אין פירוט, "אין תיאור מספק ומוגמר של הקרקעות שעל העיריה להעביר לבעלות המדינה בתמורה. העדרם של נתונים אלה הוא פגם בחוזה ואינו מתיישב עם סדרי מנהל תקינים".
המבקר מציין כי המגמה לשמור על הנמל- בעל הערך ההסטורי לאומי, היתה נכונה. עם זאת "תהליך העברת נכסים סחירים בנמל לידי העיריה ולבעלותה אינו עולה בקנה אחד עם החלטות הממשלה בדבר ההפרטה, ואף לא עם הסכם העקרונות מ 01 שעליו חתמה העיריה, המינהל ונציג משרד האוצר. לפי ההחלטות ואותו הסכם היה על המינהל לשווק נכסים אלה במכרז".
שר התמ"ת כותב המבקר, שהוא גם יו"ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל, "השתתף באופן פעיל בגיבוש העסקה בניסוח החוזה ובאישורו במועצה. מעורבותו של השר בעסקה הנדונה גלשה מהמותר לו בתור יו"ר המועצה בתור השר הממונה ישירות על מנהל המינהל, ובתור השר הממונה על ביצור חוק מנהל מקרקעי ישראל.
בהתערבותו בפעילותו השוטפת של המינהל הוא פגע במעמד המנהל שכן בתור הרשות המוסמכת לפי אותו חוק לנהל את מקרקעי ישראל חייב המינהל להפעיל שיקול דעת עצמאי בנושאים שבטיפולו. ראוי היה שהשר ידווח למועצה על מעורבותו בגיבוש העסקה לפרטיה בעת שזו דנה באישור החוזה, אולם הוא לא עשה כן. הוא לא גילה לחברי המועצה כי הוא קיים מגעים אם ראש העיריה לפני חתימת החוזה וכי הוראות החוזה ותנאיו הובאו מראש לידיעתו ולאישורו. כך נמנע מהמועצה לקבל תמונה מלאה ומדוייקת לגבי התהוות העסקה".
עוד כותב המבקר כי "נוכח העובדה שהעסקה אינה עולה בקנה אחד עם החלטות הממשלה בדבר הפרטת מקרקעי הנמל בדרך של החכרת המתחמים הסחירים שבו בידי המינהל במכרז, ראוי שהמועצה תשקול פניה לממשלה כדי שזו תתן דעתה להחלטות שקיבלה בענין נמל יפו".