מאת: כתבתנו רותי אברהם
העתירה נגד חוק טל נדחתה, ובכך אושר חוק טל מבחינה חוקית, השופטים קבעו שהחוק לפי שעה חוקתי, הגם שיש לעקוב אחר יישומו.
בהחלטה כתב השופט ברק כי חוקיותו של החוק 'מותנית' ולא ניתנה לו "הזדמנות ראויה" ויש לבחון את הדבר במשך הזמן. ברק התייחס ללימוד התורה והגדיר אותו כ"ערך עליון ומגן על היהדות", כ'תפיסת הקהילה החרדית', והשבתת הלימוד לצורך שירות צבאי "מהווה פגיעה עמוקה בשורש אמונתם". תפיסה זו מוסיף וכותב ברק "היא שהביאה למרחק וניכור מיתר חלקי הציבור".
השופט גרוניס תמך בדחיית העתירה אך גם מתח ביקורת על נושאה. לדבריו היה ראוי לעתור נגד 'השרים הנוגעים בדבר' שלא חוקקו את החוק בנוגע ל'שירות אזרחי'. הוא כתב: "אחת הבעיות המרכזיות שנתגלו הינה אי-כינונו של הסדר בדבר 'שירות אזרחי'. פגם זה ניתן היה לתיקון אילו העתירה היתה מכוונת לא כנגד חוקתיותו של החוק אלא כנגד אי יישומו על ידי השרים הנוגעים בדבר, באשר לשירות האזרחי".
חוק טל אושר בכנסת בחודש יולי 2002, ברוב של 51 תומכים מול 41 מתנגדים. 'חוק טל' בחן אפשרות של הסדר למתן פטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות, והוא נקרא על שם השופט בדימוס צבי טל שעמד בראש ועדה זו.
על פי החוק, תלמיד ישיבה שמצהיר כי "תורתו אומנותו" והגיע לגיל 22 יזכה בשנת הכרעה, במהלכה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. במידה ויבחר לעבוד, יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של ארבעה חודשים לבין שירות אזרחי של שנה.
בג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים נתן הבוקר את החלטתו בעקבות עתירות שהגישו לפני כארבע שנים תנועות מרצ, שינוי, "ישראל אחרת", התנועה לאיכות השלטון, שביקשו לבטל את חוק טל. לעתירת התנועה לאיכות השלטון הצטרפו כ-25 אלף צעירים.
תגובות להחלטת בג"צ:
ח"כ רן כהן, שקיווה שבג"צ יבטל את החוק אמר כי צריך לגייס את כל אלפי החרדים לנח"ל החרדי ואין סיבה שקבוצה שלמה לא תשרת בצה"ל.
ח"כ ראובן ריבלין הגיב על החלטת בג"צ ואמר כי "בג"צ נהג בתבונה בהחליטו שלא להתערב בסוגיה חברתית קשה שהכרעתה חייבת להיות בידי הריבון - הכנסת, והביקורת עליה בידי הציבור. מעניין שאנשי השמאל אשר שומרים כבבת עינם על יוקרת ביהמ"ש עליון מזדרזים כעת לבקרו כאשר ההחלטה אינה לפי רוחם".
ח"כ משה גפני מיהדות התורה אומר בראיון ליומן ערוץ 7 כי פסיקת בג"צ בדבר השארת חוק טל על כנו אינה מעלה ואינה מורידה בעיניו בשל העובדה שמדובר בנושא שאל לו לבית המשפט העליון לפסוק בו. עוד ציין כי הוא עצמו מתנגד לחוק טל.
"בג"צ נוגע בנושא לא לו", אמר גפני, "הנושא הזה יורד לשורש קיומו של העם היהודי, אסור ששופטי בית המשפט העליון יעסקו בעניין השקפתי זה. תפקידו של בית המשפט לעסוק בעניינים משפטיים בהם הוא טוב ולא בעניינים השקפתיים"."זה איננו חוק נכון, מי שלא לומד תורה כתורתו אומנותו, ולא משנה מה צבע כיפתו, חייב לשרת בצבא ומי שלומד תורה כתורתו אומנותו הוא חלק מן הצבא היהודי. שופטי בית המשפט העליון חולקים על עצם הנושא ולכן זה שהם פסקו בעד חוק טל לא מעלה ולא מוריד".
בתשובה לשאלה האם בית המשפט לא היה אמור לעסוק בסוגיית חוק טל שהתגלגלה לפתחו ציין גפני כי ברגע שנשיא בית המשפט העליון אמר ש"הכל שפיט" התגלגלו גם סוגיות השקפתיות לפתחו. "עוד מעט בית המשפט העליון יחליט גם לצאת למלחמה", אמר.
"בלעדי לומדי התורה בעם ישראל לדורותיו אין לנו זכות קיום ולא היינו מגיעים לארץ ישראל, הפלטפורמה עליה חי עם ישראל זו התורה הקדושה. אינני נזקק לפסיקת בג"צ בדבר הנוגע לקיומו של עם ישראל ולקיומם של מיליונים של יהודים", הוסיף גפני.
סגן רה"מ ויו"ר ש"ס, השר אלי ישי, אומר כי בג"ץ הכיר היום בעובדה כי קביעת אומדני תרומה כוללים לכלל החברה הישראלית היא מתכון בטוח להעמקת הקונפליקטים. "במקום להוביל לקיבוע החברה הישראלית כחברה משברית הבחין בג"ץ ברגע האחרון כי שמירה על חברת הלומדים אינטרס של כל עם ישראל".
ח"כ אורי אריאל, יו"ר סיעת האיחוד לאומי - מפד"ל אומר כי "בג"צ נהג באחריות ובחוכמה כאשר נמנע מלפגוע בהליך החקיקה. אם יש כאלה ערוצים לשנות את החקיקה הדרך הנכונה והראויה לעשות זאת, היא באמצעות הכנסת", אומר אריאל.
צעירי תנועת שינוי אומרים בתגובה להחלטת בג"ץ: "אנו מצרים על החלטת בג"צ, אך מצרים עוד יותר שהרכבי הכנסת והממשלה הנוכחיים לא יאפשרו לרשות המחוקקת למלא את תפקידה, בשמירה על שיוויון בין אזרחיה הצעירים של ישראל".
העתירה נגד חוק טל נדחתה, ובכך אושר חוק טל מבחינה חוקית, השופטים קבעו שהחוק לפי שעה חוקתי, הגם שיש לעקוב אחר יישומו.
בהחלטה כתב השופט ברק כי חוקיותו של החוק 'מותנית' ולא ניתנה לו "הזדמנות ראויה" ויש לבחון את הדבר במשך הזמן. ברק התייחס ללימוד התורה והגדיר אותו כ"ערך עליון ומגן על היהדות", כ'תפיסת הקהילה החרדית', והשבתת הלימוד לצורך שירות צבאי "מהווה פגיעה עמוקה בשורש אמונתם". תפיסה זו מוסיף וכותב ברק "היא שהביאה למרחק וניכור מיתר חלקי הציבור".
השופט גרוניס תמך בדחיית העתירה אך גם מתח ביקורת על נושאה. לדבריו היה ראוי לעתור נגד 'השרים הנוגעים בדבר' שלא חוקקו את החוק בנוגע ל'שירות אזרחי'. הוא כתב: "אחת הבעיות המרכזיות שנתגלו הינה אי-כינונו של הסדר בדבר 'שירות אזרחי'. פגם זה ניתן היה לתיקון אילו העתירה היתה מכוונת לא כנגד חוקתיותו של החוק אלא כנגד אי יישומו על ידי השרים הנוגעים בדבר, באשר לשירות האזרחי".
חוק טל אושר בכנסת בחודש יולי 2002, ברוב של 51 תומכים מול 41 מתנגדים. 'חוק טל' בחן אפשרות של הסדר למתן פטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות, והוא נקרא על שם השופט בדימוס צבי טל שעמד בראש ועדה זו.
על פי החוק, תלמיד ישיבה שמצהיר כי "תורתו אומנותו" והגיע לגיל 22 יזכה בשנת הכרעה, במהלכה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. במידה ויבחר לעבוד, יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של ארבעה חודשים לבין שירות אזרחי של שנה.
בג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים נתן הבוקר את החלטתו בעקבות עתירות שהגישו לפני כארבע שנים תנועות מרצ, שינוי, "ישראל אחרת", התנועה לאיכות השלטון, שביקשו לבטל את חוק טל. לעתירת התנועה לאיכות השלטון הצטרפו כ-25 אלף צעירים.
תגובות להחלטת בג"צ:
ח"כ רן כהן, שקיווה שבג"צ יבטל את החוק אמר כי צריך לגייס את כל אלפי החרדים לנח"ל החרדי ואין סיבה שקבוצה שלמה לא תשרת בצה"ל.
ח"כ ראובן ריבלין הגיב על החלטת בג"צ ואמר כי "בג"צ נהג בתבונה בהחליטו שלא להתערב בסוגיה חברתית קשה שהכרעתה חייבת להיות בידי הריבון - הכנסת, והביקורת עליה בידי הציבור. מעניין שאנשי השמאל אשר שומרים כבבת עינם על יוקרת ביהמ"ש עליון מזדרזים כעת לבקרו כאשר ההחלטה אינה לפי רוחם".
ח"כ משה גפני מיהדות התורה אומר בראיון ליומן ערוץ 7 כי פסיקת בג"צ בדבר השארת חוק טל על כנו אינה מעלה ואינה מורידה בעיניו בשל העובדה שמדובר בנושא שאל לו לבית המשפט העליון לפסוק בו. עוד ציין כי הוא עצמו מתנגד לחוק טל.
"בג"צ נוגע בנושא לא לו", אמר גפני, "הנושא הזה יורד לשורש קיומו של העם היהודי, אסור ששופטי בית המשפט העליון יעסקו בעניין השקפתי זה. תפקידו של בית המשפט לעסוק בעניינים משפטיים בהם הוא טוב ולא בעניינים השקפתיים"."זה איננו חוק נכון, מי שלא לומד תורה כתורתו אומנותו, ולא משנה מה צבע כיפתו, חייב לשרת בצבא ומי שלומד תורה כתורתו אומנותו הוא חלק מן הצבא היהודי. שופטי בית המשפט העליון חולקים על עצם הנושא ולכן זה שהם פסקו בעד חוק טל לא מעלה ולא מוריד".
בתשובה לשאלה האם בית המשפט לא היה אמור לעסוק בסוגיית חוק טל שהתגלגלה לפתחו ציין גפני כי ברגע שנשיא בית המשפט העליון אמר ש"הכל שפיט" התגלגלו גם סוגיות השקפתיות לפתחו. "עוד מעט בית המשפט העליון יחליט גם לצאת למלחמה", אמר.
"בלעדי לומדי התורה בעם ישראל לדורותיו אין לנו זכות קיום ולא היינו מגיעים לארץ ישראל, הפלטפורמה עליה חי עם ישראל זו התורה הקדושה. אינני נזקק לפסיקת בג"צ בדבר הנוגע לקיומו של עם ישראל ולקיומם של מיליונים של יהודים", הוסיף גפני.
סגן רה"מ ויו"ר ש"ס, השר אלי ישי, אומר כי בג"ץ הכיר היום בעובדה כי קביעת אומדני תרומה כוללים לכלל החברה הישראלית היא מתכון בטוח להעמקת הקונפליקטים. "במקום להוביל לקיבוע החברה הישראלית כחברה משברית הבחין בג"ץ ברגע האחרון כי שמירה על חברת הלומדים אינטרס של כל עם ישראל".
ח"כ אורי אריאל, יו"ר סיעת האיחוד לאומי - מפד"ל אומר כי "בג"צ נהג באחריות ובחוכמה כאשר נמנע מלפגוע בהליך החקיקה. אם יש כאלה ערוצים לשנות את החקיקה הדרך הנכונה והראויה לעשות זאת, היא באמצעות הכנסת", אומר אריאל.
צעירי תנועת שינוי אומרים בתגובה להחלטת בג"ץ: "אנו מצרים על החלטת בג"צ, אך מצרים עוד יותר שהרכבי הכנסת והממשלה הנוכחיים לא יאפשרו לרשות המחוקקת למלא את תפקידה, בשמירה על שיוויון בין אזרחיה הצעירים של ישראל".