תמונת הרב הנזיר מאתר בית הרב קוק.
"ויהי באחד הלילות ואני בן שש, בחלומי והנני עף מסביב ליציע העליון אשר בבית הכנסת, שהיה הולך מחדש ונבנה אחרי שרפת בית הכנסת הישן, ובטרם הגמרו באין עוד מדרגות ליציע העליון. אני עף ושט סביב סביב באויר בלי הרף, לא אוכל לרדת מטה ולא לעלות מעלה, ואני עיף עיף, עף ושט לאין סוף. ואיקץ והנה חלום חיי", במילים אלו נפתח הספר "משנת הנזיר", שבו יוצא לאור יומנו של הרב דוד כהן זצ"ל, המכונה הרב ה"נזיר".
הרב דוד כהן המכונה "הנזיר" בשל מנהגי נזירות שגזר על עצמו, נולד בחודש אלול תרמ"ז בעיירה מאישיגולה שליד וילנה. בספר שנערך בידי הראל כהן וידידיה הכהן, ויצא בהוצאת מכון "נזר דוד", שבמוסדות "אריאל" בירושלים, מתאר הרב הנזיר את זיכרונותיו החל מגיל 3, דרך לימודיו בישיבתו של ה"חפץ חיים", בישיבת סלבודקה, וולאז'ין הקשיים הרוחניים והגשמיים שעבר בחייו, שאותם הוא מתאר בספר, פגישתו עם אשתו לעתיד, והנסיעה לשוויץ בה פגש את רבו הראי"ה קוק.
בספר מתוארים ציוני דרך רבים שלא פורסמו עד כה על ראשית תולדותיה של הציונות הדתית, החל מהקמת ישיבת מרכז הרב, עריכת ספריו של הרב קוק זצ"ל, מסע תלמידי הרב קוק זצ"ל במדבר, מסע שכמעט הביא למותם כשאיבדו את דרכם במדבר.
את תגובת הרב קוק למאורעות תרפ"ט מתאר הרב ה"נזיר" במילים: "בשבת בבקר, בשעת תפלת שחרית באמצע נקרא הרב לטלפון בהדסה כי הטלפון בבית נותק, הלכתי עם הרב למשרד בית החולים הדסה, שם הודיעו לו בטלפון על טבח יקירי ישיבת חברון והיהודים שם, הרב התעלף והרופאים טיפלו בו. אחר-כך, בא לבית הרב בא כח והציע לרב לשלוח טלגרמא, למערכות העתונים, ולגדולי ישראל ורבניו, בחוץ לארץ, בלשון: ירושלים בסכנה הצילו. ויאמר הרב, כך הלשון: כל ארץ-ישראל בסכנה הצילו. שאלהו הסופר, אם יחתום הרב בשבת, ויאמר, ודאי".
גם את המאורע של פטירת רבו – הרב קוק מתאר הרב הנזיר: "ביום ג' אלול תרצ"ה, הוא היום המר והנמהר. באו כולם למקום הרב בבית ההבראה, אחרי הצהרים לפנות ערב עליתי אליו בחדר משכבו, וראיתי פניו המלאים צער ואכזבה. רמזו לי הכהן, לצאת מהר. עמדתי בחצר, נדהם ומוכה יגון, ופני חפורים באילן שנסמכתי עליו ובעוד שעה, ואשמע קול בוקע שמים ומרעיש הלב שמע ישראל, ומיד אחר כך התחיל נגון שיר השירים. כבה אור האורות, עולם חשך בעדי".
בספר גם מתוארים מקרים שונים של גילויים מפליאים, שלעין הקורא נראים קרובים אף לנבואה, שעליהם מספר הרב הנזיר, המרגש והמפליא ביניהם הוא תיאורו את כיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים שאותו חזה: "כשפרצה המלחמה עם מצרים, אמרתי מה נרויח מזה גם אם ננצח. וכששמענו, שמלך ירדן התחבר עם מצרים, אמרנו זה מובן ענין כל המלחמה הזאת. שננצח, אי"ה, נשוב לירושלים ולכותל אי"ה. וברוך ה' שזכינו לזה".
את הספר ניתן להשיג במוסדות "אריאל": 02-6416166
"ויהי באחד הלילות ואני בן שש, בחלומי והנני עף מסביב ליציע העליון אשר בבית הכנסת, שהיה הולך מחדש ונבנה אחרי שרפת בית הכנסת הישן, ובטרם הגמרו באין עוד מדרגות ליציע העליון. אני עף ושט סביב סביב באויר בלי הרף, לא אוכל לרדת מטה ולא לעלות מעלה, ואני עיף עיף, עף ושט לאין סוף. ואיקץ והנה חלום חיי", במילים אלו נפתח הספר "משנת הנזיר", שבו יוצא לאור יומנו של הרב דוד כהן זצ"ל, המכונה הרב ה"נזיר".
הרב דוד כהן המכונה "הנזיר" בשל מנהגי נזירות שגזר על עצמו, נולד בחודש אלול תרמ"ז בעיירה מאישיגולה שליד וילנה. בספר שנערך בידי הראל כהן וידידיה הכהן, ויצא בהוצאת מכון "נזר דוד", שבמוסדות "אריאל" בירושלים, מתאר הרב הנזיר את זיכרונותיו החל מגיל 3, דרך לימודיו בישיבתו של ה"חפץ חיים", בישיבת סלבודקה, וולאז'ין הקשיים הרוחניים והגשמיים שעבר בחייו, שאותם הוא מתאר בספר, פגישתו עם אשתו לעתיד, והנסיעה לשוויץ בה פגש את רבו הראי"ה קוק.
בספר מתוארים ציוני דרך רבים שלא פורסמו עד כה על ראשית תולדותיה של הציונות הדתית, החל מהקמת ישיבת מרכז הרב, עריכת ספריו של הרב קוק זצ"ל, מסע תלמידי הרב קוק זצ"ל במדבר, מסע שכמעט הביא למותם כשאיבדו את דרכם במדבר.
את תגובת הרב קוק למאורעות תרפ"ט מתאר הרב ה"נזיר" במילים: "בשבת בבקר, בשעת תפלת שחרית באמצע נקרא הרב לטלפון בהדסה כי הטלפון בבית נותק, הלכתי עם הרב למשרד בית החולים הדסה, שם הודיעו לו בטלפון על טבח יקירי ישיבת חברון והיהודים שם, הרב התעלף והרופאים טיפלו בו. אחר-כך, בא לבית הרב בא כח והציע לרב לשלוח טלגרמא, למערכות העתונים, ולגדולי ישראל ורבניו, בחוץ לארץ, בלשון: ירושלים בסכנה הצילו. ויאמר הרב, כך הלשון: כל ארץ-ישראל בסכנה הצילו. שאלהו הסופר, אם יחתום הרב בשבת, ויאמר, ודאי".
גם את המאורע של פטירת רבו – הרב קוק מתאר הרב הנזיר: "ביום ג' אלול תרצ"ה, הוא היום המר והנמהר. באו כולם למקום הרב בבית ההבראה, אחרי הצהרים לפנות ערב עליתי אליו בחדר משכבו, וראיתי פניו המלאים צער ואכזבה. רמזו לי הכהן, לצאת מהר. עמדתי בחצר, נדהם ומוכה יגון, ופני חפורים באילן שנסמכתי עליו ובעוד שעה, ואשמע קול בוקע שמים ומרעיש הלב שמע ישראל, ומיד אחר כך התחיל נגון שיר השירים. כבה אור האורות, עולם חשך בעדי".
בספר גם מתוארים מקרים שונים של גילויים מפליאים, שלעין הקורא נראים קרובים אף לנבואה, שעליהם מספר הרב הנזיר, המרגש והמפליא ביניהם הוא תיאורו את כיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים שאותו חזה: "כשפרצה המלחמה עם מצרים, אמרתי מה נרויח מזה גם אם ננצח. וכששמענו, שמלך ירדן התחבר עם מצרים, אמרנו זה מובן ענין כל המלחמה הזאת. שננצח, אי"ה, נשוב לירושלים ולכותל אי"ה. וברוך ה' שזכינו לזה".
את הספר ניתן להשיג במוסדות "אריאל": 02-6416166