כתב העיתון "משפחה", אהרון גרנות, התלווה לסיור מתוכנן של עיתונאים ערביים כשהוא מחופש והתוודע מקרוב למקומות שמהם יורים טילי קאסם על ישראל. העיתונאים ביקשו ללמוד ולראות כיצד מתנהלת עזה תחת שלטון החמאס, אך עד מהרה זה הפך לסיור מצמרר שבמהלכו ביקר גרנות באתרים מהם יורים מחבלי החמאס קסאמים על שדרות, אשקלון, נתיב העשרה, יד מרדכי ועוד. "הצבא שלכם יורה על שטחים ריקים", סיפרו מחבלי החמאס בגאווה.
בפאתי מחנה הפליטים ג'בליה שבעזה מצויה גבעה שעליה עומדים מספר בתים. על אחד מהם מונפים בגאון דגלי אש"ף והחמאס משל מודים על שיתוף הפעולה בין שני הארגונים. בקצה הגבעה הזאת עמדנו. "תסתכל כאן", אמר ריאד סולטן, איש החמאס והחווה באצבעו, "אתה רואה את הבתים הלבנים היפים האלה מרחוק?"
אי אפשר היה שלא להבחין בבתים הלבנים הבוהקים שבלטו מאוד על רקע עיי החרבות והנוף האפרורי שנשקף מתוך מחנה הפליטים. "אלו הבתים של שדרות", ירה ריאד בהפתעה. "כאן גר שר הביטחון שלכם עמיר פרץ", הוא הפגין ידע מדאיג, "ומגג הבית הזה יורים האנשים שלנו על שדרות וסביבותיה", סיים את דבריו בלי להניד עפעף.
גרנות כותב כי התחיל מפחד, "צריך לעזוב מייד. צה"ל יכול להפגיז בכל רגע", אמר למלווה שנראה נינוח וצחק צחוק משוחרר. "אתם טיפשים", אמר בלעג, "הצבא שלכם יורה רק במקומות שבהם אין אנשים. למקומות שמהם אנחנו יורים הוא בכלל לא יורה. אין לך מה לפחד", הרגיע.
גרנות התקרב אף למקום שבו שכן היישוב אלי סיני. גדרות תיל רבות מקיפות את הסביבה וביניהן מסתובבים אנשים חמושים. "כאן נמצא מחנה אימונים של החמאס", הסביר המלווה ריאד, "וגם מכאן יורים על הישובים שלכם". הם רצו לתעד את המקום והצלם כבר הכין את מצלמתו, אך מבעד למראה הבחין ריאד במצלמה ועצר בחריקת בלמים את המכונית. "השתגעת!" צרח, "אם יראו אותנו בטוח שניעצר. זהו שטח צבאי ואסור בשום אופן לצלם. הם יורים בכל מי שמצלם ולא משנה היכן הוא עובד".
מספר שעות ערך הביקור בארץ החמאס, כותב גרנות, "הבטתי סביבי כלא מאמין, עיר בהתרסקות, שמעידה על המצב ברשות הפלסטינית כולה. ליד הבניין המפואר ששימש כ'ארמון הנשיאות' אין עכשיו כמעט כלום משום שמרכז השליטה עבר לרמאללה. לבד ממחבלים במדים הנקראים 'שוטרים פלסטינים' השומרים על המקום, מה שלא איפשרו לנו להנציח זאת במצלמתנו. גוש קטיף, סיפרו לי אנשי החמאס במהלך הסיור, הוא שומם וריק פרט לשני מחנות אימונים של החמאס, האחת באלי סיני והשני בנווה דקלים. פעם, לפני שיצאנו מכאן היה גוש הישובים פורח ולאנשי עזה הייתה לא מעט עבודה בישראל. האם לא מתקיימים כאן דברי הרמב"ן על הפסוק "ושממו עליה אויביכם היושבים בה", שאין זו אלא הבטחה שארץ ישראל תתן פריה בעין יפה רק לעם ישראל? צריך להיות בעזה וסביבותיה כדי לראות זאת פנים אל פנים".
בפאתי מחנה הפליטים ג'בליה שבעזה מצויה גבעה שעליה עומדים מספר בתים. על אחד מהם מונפים בגאון דגלי אש"ף והחמאס משל מודים על שיתוף הפעולה בין שני הארגונים. בקצה הגבעה הזאת עמדנו. "תסתכל כאן", אמר ריאד סולטן, איש החמאס והחווה באצבעו, "אתה רואה את הבתים הלבנים היפים האלה מרחוק?"
אי אפשר היה שלא להבחין בבתים הלבנים הבוהקים שבלטו מאוד על רקע עיי החרבות והנוף האפרורי שנשקף מתוך מחנה הפליטים. "אלו הבתים של שדרות", ירה ריאד בהפתעה. "כאן גר שר הביטחון שלכם עמיר פרץ", הוא הפגין ידע מדאיג, "ומגג הבית הזה יורים האנשים שלנו על שדרות וסביבותיה", סיים את דבריו בלי להניד עפעף.
גרנות כותב כי התחיל מפחד, "צריך לעזוב מייד. צה"ל יכול להפגיז בכל רגע", אמר למלווה שנראה נינוח וצחק צחוק משוחרר. "אתם טיפשים", אמר בלעג, "הצבא שלכם יורה רק במקומות שבהם אין אנשים. למקומות שמהם אנחנו יורים הוא בכלל לא יורה. אין לך מה לפחד", הרגיע.
גרנות התקרב אף למקום שבו שכן היישוב אלי סיני. גדרות תיל רבות מקיפות את הסביבה וביניהן מסתובבים אנשים חמושים. "כאן נמצא מחנה אימונים של החמאס", הסביר המלווה ריאד, "וגם מכאן יורים על הישובים שלכם". הם רצו לתעד את המקום והצלם כבר הכין את מצלמתו, אך מבעד למראה הבחין ריאד במצלמה ועצר בחריקת בלמים את המכונית. "השתגעת!" צרח, "אם יראו אותנו בטוח שניעצר. זהו שטח צבאי ואסור בשום אופן לצלם. הם יורים בכל מי שמצלם ולא משנה היכן הוא עובד".
מספר שעות ערך הביקור בארץ החמאס, כותב גרנות, "הבטתי סביבי כלא מאמין, עיר בהתרסקות, שמעידה על המצב ברשות הפלסטינית כולה. ליד הבניין המפואר ששימש כ'ארמון הנשיאות' אין עכשיו כמעט כלום משום שמרכז השליטה עבר לרמאללה. לבד ממחבלים במדים הנקראים 'שוטרים פלסטינים' השומרים על המקום, מה שלא איפשרו לנו להנציח זאת במצלמתנו. גוש קטיף, סיפרו לי אנשי החמאס במהלך הסיור, הוא שומם וריק פרט לשני מחנות אימונים של החמאס, האחת באלי סיני והשני בנווה דקלים. פעם, לפני שיצאנו מכאן היה גוש הישובים פורח ולאנשי עזה הייתה לא מעט עבודה בישראל. האם לא מתקיימים כאן דברי הרמב"ן על הפסוק "ושממו עליה אויביכם היושבים בה", שאין זו אלא הבטחה שארץ ישראל תתן פריה בעין יפה רק לעם ישראל? צריך להיות בעזה וסביבותיה כדי לראות זאת פנים אל פנים".