מוטי יוגב אל"מ במיל קורא לצה"ל לקחת דוגמא מיחסו של הבג"ץ לחרדים כפי שבא לידי ביטוי בהחלטתו לגבי חוק טל אתמול (ה). השופטים הבינו "אולי בגלל כוחם ועוצמתם של החרדים", שאת מערכת יחסי חברה צבא יש לפתור בהידברות ו"לא בכפיה ושרירות משפטית", אומר יוגב בראיון לערוץ 7.
אני מציע לצבא להידבר עם חיילי ישיבות ההסדר ולא לכוף עליהם, ובכך אפשר יהיה להגיע לאיזונים טובים יותר בחברה הישראלית, אומר יוגב.
הפרסומים לפיהם צה"ל מתכונן לצמצם את מערך המילואים ב 25% ואולי אף יותר, מעוררים את חשדו של יוגב. לדבריו הצעד עומד בסתירה לטענות צה"ל שיש מחסור בחיילים לבטחון השוטף כמו למשל הטענות לפיהם יש מחסור בחיילים להחזקת הקו על גבול מצרים. כמו כן, אומר יוגב "צה"ל ממצה בגיוס חיילים בעלי איכות כח אדם שלא גויסה עד היום לכלל המערך, למשל גיוס בנות גם למערכים קרביים, ובמקביל, צה"ל מקצר שירות ומצמצם מערך מילואים".
יש בכך כדי לעורר סימני שאלה, "יתכן שהדבר נובע מהשפעות פוליטיות שבאות לצמצם בכוחו וביכולתו של צה"ל בסדר ובמילואים וביכולת עמידתו מול שלל איומים 'העומדים לפתחנו', תוך העמדת טענה נוספת שאולי מחייבת נסיגות והתפשרויות".
"אל לנו להיות תמימים", מוסיף יוגב, "נראה כי מאחורי החלטה זו עומדות השפעות גורמי שמאל וגורמים מהאיחוד האירופי שרוצים לראות את ישראל מקטינה את עצמה במימד הטריטוריאלי ובמימד הכוחני, זאת כדי שהיא תהיה מסוגלת פחות להגן על עצמה ובכך תתחייב לנסיגות ולהקטנה".
יוגב אינו שולל שיקולי התייעלות המעורבים בהחלטה אבל מצביע גם על פגיעה בשוויון. לדבריו, הדבר יבדיל בין אלו שנקראים וייקראו לדגל במשך 20 עד 30 שנה, לבין אלו שיהיו פטורים באופן גורף. "אדם שישתחרר בגיל 21 יהיה פטור מלסכן את בחינותיו באוניברסיטה, או לצאת חודש בשנה מעבודתו, והוא 'יהיה לדרכו ללא מחוייבות למדינה ולדגל'". הדבר גם ישליך על המוטיבציה להתגייס לשירות קרבי, שירות שיהיה כרוך בהתחייבות רבת שנים למערכת, בעוד שאחרים יהיו משוחררים מכך. על כך הוא מוסיף, הדבר עלול לפגוע בכור ההיתוך שהיווה צה"ל במשך השנים.
יוגב מתייחס ליחסי ישיבות ההסדר וצה"ל. לדבריו פעם התייחסו לבחורי ההסדר כאל 'היהלום שבכתר', "הם איישו את יחידות החי"ר השריון, חיל האויר, ורבים מהם נפלו במערכות ישראל. הם איישו את מערכות המילואים והם היו אלה שאפשר היה לסמוך עליהם ביותר בקריאה למילואים.
צה"ל של היום רואה מעט פחות קדימה, למעט איום אירני, הוא רואה צורך יותר בחיילי סדיר לבטחון השוטף, ופחות בחיילי מילואים. לכן הוא מחשיב פחות את שירות חיילי ההסדר והיה רוצה שישרתו חודשים רבים יותר בשירות סדיר. כיום לוחצים עליהם להתגייס למחלקות מעורבות, לשרת שירות ארוך יותר ולצמצם את חזרתם אל הישיבות".
הבעיה, מדגיש יוגב, שהדבר נעשה בכפיה ולא בהידברות. "יש להתבונן על הבג"ץ לפחות בעמידתו מול החרדים, 'אולי בגלל כוחם ועוצמתם'. ביהמ"ש העליון מבין שאת מערכת יחסי חברה צבא יש לפתור בהידברות ואי אפשר לפתור בכפיה ובשרירות משפטית. כך אני מציע לצבא לנהוג בחיילי ישיבות ההסדר ולא ינסה לכוף אלא ינסה להידבר ולהידבר ומתוך כך יגיעו לאיזונים טובים יותר בחברה הישראלית".
אני מציע לצבא להידבר עם חיילי ישיבות ההסדר ולא לכוף עליהם, ובכך אפשר יהיה להגיע לאיזונים טובים יותר בחברה הישראלית, אומר יוגב.
הפרסומים לפיהם צה"ל מתכונן לצמצם את מערך המילואים ב 25% ואולי אף יותר, מעוררים את חשדו של יוגב. לדבריו הצעד עומד בסתירה לטענות צה"ל שיש מחסור בחיילים לבטחון השוטף כמו למשל הטענות לפיהם יש מחסור בחיילים להחזקת הקו על גבול מצרים. כמו כן, אומר יוגב "צה"ל ממצה בגיוס חיילים בעלי איכות כח אדם שלא גויסה עד היום לכלל המערך, למשל גיוס בנות גם למערכים קרביים, ובמקביל, צה"ל מקצר שירות ומצמצם מערך מילואים".
יש בכך כדי לעורר סימני שאלה, "יתכן שהדבר נובע מהשפעות פוליטיות שבאות לצמצם בכוחו וביכולתו של צה"ל בסדר ובמילואים וביכולת עמידתו מול שלל איומים 'העומדים לפתחנו', תוך העמדת טענה נוספת שאולי מחייבת נסיגות והתפשרויות".
"אל לנו להיות תמימים", מוסיף יוגב, "נראה כי מאחורי החלטה זו עומדות השפעות גורמי שמאל וגורמים מהאיחוד האירופי שרוצים לראות את ישראל מקטינה את עצמה במימד הטריטוריאלי ובמימד הכוחני, זאת כדי שהיא תהיה מסוגלת פחות להגן על עצמה ובכך תתחייב לנסיגות ולהקטנה".
יוגב אינו שולל שיקולי התייעלות המעורבים בהחלטה אבל מצביע גם על פגיעה בשוויון. לדבריו, הדבר יבדיל בין אלו שנקראים וייקראו לדגל במשך 20 עד 30 שנה, לבין אלו שיהיו פטורים באופן גורף. "אדם שישתחרר בגיל 21 יהיה פטור מלסכן את בחינותיו באוניברסיטה, או לצאת חודש בשנה מעבודתו, והוא 'יהיה לדרכו ללא מחוייבות למדינה ולדגל'". הדבר גם ישליך על המוטיבציה להתגייס לשירות קרבי, שירות שיהיה כרוך בהתחייבות רבת שנים למערכת, בעוד שאחרים יהיו משוחררים מכך. על כך הוא מוסיף, הדבר עלול לפגוע בכור ההיתוך שהיווה צה"ל במשך השנים.
יוגב מתייחס ליחסי ישיבות ההסדר וצה"ל. לדבריו פעם התייחסו לבחורי ההסדר כאל 'היהלום שבכתר', "הם איישו את יחידות החי"ר השריון, חיל האויר, ורבים מהם נפלו במערכות ישראל. הם איישו את מערכות המילואים והם היו אלה שאפשר היה לסמוך עליהם ביותר בקריאה למילואים.
צה"ל של היום רואה מעט פחות קדימה, למעט איום אירני, הוא רואה צורך יותר בחיילי סדיר לבטחון השוטף, ופחות בחיילי מילואים. לכן הוא מחשיב פחות את שירות חיילי ההסדר והיה רוצה שישרתו חודשים רבים יותר בשירות סדיר. כיום לוחצים עליהם להתגייס למחלקות מעורבות, לשרת שירות ארוך יותר ולצמצם את חזרתם אל הישיבות".
הבעיה, מדגיש יוגב, שהדבר נעשה בכפיה ולא בהידברות. "יש להתבונן על הבג"ץ לפחות בעמידתו מול החרדים, 'אולי בגלל כוחם ועוצמתם'. ביהמ"ש העליון מבין שאת מערכת יחסי חברה צבא יש לפתור בהידברות ואי אפשר לפתור בכפיה ובשרירות משפטית. כך אני מציע לצבא לנהוג בחיילי ישיבות ההסדר ולא ינסה לכוף אלא ינסה להידבר ולהידבר ומתוך כך יגיעו לאיזונים טובים יותר בחברה הישראלית".