מאת: רותי אברהם
אחד עשר שופטי בג"צ קבעו ברוב של שישה שופטים נגד חמישה, ובניגוד לעמדת הנשיא ברק, כי חוק האזרחות והכניסה לישראל חוקתי ולא יבוטל. מדובר בחוק המונע התאזרחותם של פלסטינים הנישאים לאזרחים ישראליים.
נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, סבר כי החוק פוגע בזכות לחיי משפחה ושוויון באופן לא מידתי ולכן יש לבטלו. בעמדתו תמכו ארבעה שופטים: סלים ג'ובראן, דורית בייניש, איילה פרוקצ'יה ואסתר חיות.
המשנה לנשיא, השופט מישאל חשין, הנהיג את דעת הרוב שקבעה כי החוק חוקתי ואינו פוגע בזכויות החוקתיות, ו"אף אם קיימת פגיעה הרי שהיא מידתית". אל דעתו של השופט חשין הצטרפו השופטים מרים נאור, אשר גרוניס, יהונתן עדיאל, אליעזר ריבלין ואדמונד לוי.
העתירות הוגשו לאחר תיקון שנערך בחוק ואשר קבע כי התאזרחות תתאפשר לפלסטיניות בנות 25 ומעלה ולפלסטינים מעל 35 ומעלה. התיקון נעשה בעקבות הפיגוע במסעדת מצא בחיפה במרץ 02 פיגוע שבו נרצחו 15 ישראלים ובוצע על ידי מחבל שנשא תעודת זהות ישראלית בשל נישואי אמו לערבי ישראלי מהגליל.
מיד לאחר התיקון בחוק הוגשו העתירות של עדאללה האגודה לזכויות האזרח וחברי כנסת מהשמאל. העותרים טענו כאמור כי מדובר בחוק מפלה, גזעני ופוגע קשות בשוויון.
יוזמי החוק אומרים מנגד כי מאז נחקק החוק, ישנה ירידה ניכרת במעורבותם של ערביי ישראל בטרור.
בחודש פברואר 2006 התקיים דיון בבית המשפט העליון שם תקף המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין את הדרישה לאחד משפחות בהן נישאו פלסטינים לבני זוג נושאי תעודות זהות ישראליות, וביקשו להתגורר עימם בתוך ישראל.
השופט חשין רואה במגמת איחוד המשפחות חלק ממגמותיו של החמאס לחסל את מדינת ישראל. "צריך לשמוע את הצהרותיו של החמאס", אמר השופט שהדגיש כי "הרשות הפלסטינית היא ממשל אויב שמעוניין להשמיד את מדינת ישראל ולא מוכן להכיר בה".
חשין נזף בעותרים כשאמר שגם אם אין העם הפלשתיני אויב ועוין הרי שעל מנת להגן על עצמה מהטרור חייבת ישראל לאסור את כניסת פלסטינים למרכזי האוכלוסיה שלה. השופט אף הגדיר את המציאות בישראל כמצב מלחמה בו אל לה לישראל ליטול סיכונים מיותרים. "האם אנגליה ואמריקה לקחו סיכונים כלפי גרמניה שביקשה להשמידן במלמת העולם השנייה? איש לא מונע מהם את הזכות להקים משפחה, אבל שיגורו בג'נין במקום באום אל-פחם", אמר חשין.
בתשובה לעתירה ציינה המדינה כי מאז הקמת הגדר מחפשים ארגוני הטרור אפיקים לבצע פיגועים ואחד המרכזיים שבהם הוא ניצול פלסטינים הנישאים לערבים ישראליים למעורבות בפיגועים.
"מעורבותם בטרור של תושבי האזור הנושאים בתיעוד ישראלי היא תוצאה ישירה של הענין שמגלים בהם ארגוני הטרור בשטחים ואף בחו"ל, התעניינות שגברה מאד מאז פרוץ העימות המזויין. ההתעניינות הגוברת נובעת בראש ובראשונה מכך שנושאי תיעוד ישראלי לרבות רשיון לנהיגת כלי רכב ישראלי, הינם בעלי יכולת תנועה חופשית בישראל, תוך נגישות והיכרות ליעדים ישראליים, לרבות יעדים ישראליים בטחוניים. האטרקטיביות של תושבי שטחים לשעבר אלו בעיני ארגוני הטרור, הלכה וגברה ככל שגברו הקשיים להחדיר באופן עצמאי מפגעים לתחומי הקו הירוק, בין היתר בשל ההתקדמות בבנית גדר ההפרדה". עוד מציינת המדינה כי בתנועתם החופשית בתחום מדינת ישראל ובהיכרותם הטובה את השטח, מהווים הפלסטינים "מרכיב חיוני בתשתיות הטרור ובתכנון וביצוע פיגועים קשים , ובכלל זה בפיגועי התאבדות. בשל היותם הפלסטנים נושאי תיעוד ישראלי מהווים הם חוליה הכרחית בהוצאת פיגועי התאבדות לפועל בתחומי מדינת ישראל."
מנתוני המדינה כפי שנמסרו בתשובה, עולה כי מתוך 148 פיגועי התאבדות ב"מתווה הרג המוני בישראל אשר התממשו, תושבי האזור אשר קיבלו מעמד מכוח הליך של איחוד משפחות היו מעורבים ב 25 מהם".
המדינה שללה טענות העותרים כי מדובר בחוק גזעני שכן החוק אינו מאפשר התאזרחות גם מפלסטינים הנישאים לבני זוג אזרחי המדינה ממוצא יהודי.
בתשובתה מתחה המדינה ביקורת על טענות העותרים "לולא קראנו את סיכומי העותרים ניתן היה לחשוב שחמש שנות עימות מזויין נדמו כלא היו, הינה כי יש מאבק מזויין בין הצד הפלסטיני למדינת ישראל. מאבק זה נמשך כל העת והציבור הפלסטיני שותף לו בין מעט ובין יותר ומכל מקום שותפים לו לא רק פעילי טרור מוכרים".
יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב אומר בתגובה על החלטת בג"ץ כי "עמדתם של ברק ובייניש, הנשיא הנוכחי והנשיאה הבאה של בית המשפט העליון, בעניין חוק האזרחות מוכיחה כי אין מנוס מהקמת בית משפט לחוקה ששופטיו מייצגים נאמנה את העם, במקום בג"צ ששופטיו מנותקים מהעם ומהמדינה".
לדברי אורלב, "הכנסת לא יכולה להפקיר לחסדי בג"צ שאלות קיומיות הנוגעות לאופיה היהודי של המדינה ולחיי אזרחיה, עד כדי הכשר לזכות השיבה".
ח"כ אורי אריאל, יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל אומר כי "על חודו של קול הצילו שופטי בג"ץ את אזרחי ישראל מפסיקותיהם. השופטים שתמכו בעתירות בעניין חוק האזרחות הם תעודת עניות
למערכת המשפט בישראל. הם סוגדים לשיוויון ופלורליזם גם במחיר רמיסת הזהות היהודית של מדינת ישראל".
ח"כ יצחק לוי מהאיחוד הלאומי אומר בתגובה להחלטת בג"צ כי "אני מברך את השופטים שהחזירו את השפיות הבטחונית למדינה, אני קורא לכל בן זוג ישראלי שנישא לפלשתינים ונבצר ממנו להתאחד איתו בישראל, להגר למקום מגוריו של בן זוגו הפלשתינים".
תגובתה של ח"כית נדיה חילו בעקבות החלטת בג"צ בנושא חוק האזרחות ואיחוד משפחות: "ההחלטה היא סטירת לחי לזכויות אזרח ולשיויון, אכזבה להרבה משפחות, פגיעה בילדים ובמימוש זכותם לחיי משפחה נורמלים".
אחד עשר שופטי בג"צ קבעו ברוב של שישה שופטים נגד חמישה, ובניגוד לעמדת הנשיא ברק, כי חוק האזרחות והכניסה לישראל חוקתי ולא יבוטל. מדובר בחוק המונע התאזרחותם של פלסטינים הנישאים לאזרחים ישראליים.
נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, סבר כי החוק פוגע בזכות לחיי משפחה ושוויון באופן לא מידתי ולכן יש לבטלו. בעמדתו תמכו ארבעה שופטים: סלים ג'ובראן, דורית בייניש, איילה פרוקצ'יה ואסתר חיות.
המשנה לנשיא, השופט מישאל חשין, הנהיג את דעת הרוב שקבעה כי החוק חוקתי ואינו פוגע בזכויות החוקתיות, ו"אף אם קיימת פגיעה הרי שהיא מידתית". אל דעתו של השופט חשין הצטרפו השופטים מרים נאור, אשר גרוניס, יהונתן עדיאל, אליעזר ריבלין ואדמונד לוי.
העתירות הוגשו לאחר תיקון שנערך בחוק ואשר קבע כי התאזרחות תתאפשר לפלסטיניות בנות 25 ומעלה ולפלסטינים מעל 35 ומעלה. התיקון נעשה בעקבות הפיגוע במסעדת מצא בחיפה במרץ 02 פיגוע שבו נרצחו 15 ישראלים ובוצע על ידי מחבל שנשא תעודת זהות ישראלית בשל נישואי אמו לערבי ישראלי מהגליל.
מיד לאחר התיקון בחוק הוגשו העתירות של עדאללה האגודה לזכויות האזרח וחברי כנסת מהשמאל. העותרים טענו כאמור כי מדובר בחוק מפלה, גזעני ופוגע קשות בשוויון.
יוזמי החוק אומרים מנגד כי מאז נחקק החוק, ישנה ירידה ניכרת במעורבותם של ערביי ישראל בטרור.
בחודש פברואר 2006 התקיים דיון בבית המשפט העליון שם תקף המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין את הדרישה לאחד משפחות בהן נישאו פלסטינים לבני זוג נושאי תעודות זהות ישראליות, וביקשו להתגורר עימם בתוך ישראל.
השופט חשין רואה במגמת איחוד המשפחות חלק ממגמותיו של החמאס לחסל את מדינת ישראל. "צריך לשמוע את הצהרותיו של החמאס", אמר השופט שהדגיש כי "הרשות הפלסטינית היא ממשל אויב שמעוניין להשמיד את מדינת ישראל ולא מוכן להכיר בה".
חשין נזף בעותרים כשאמר שגם אם אין העם הפלשתיני אויב ועוין הרי שעל מנת להגן על עצמה מהטרור חייבת ישראל לאסור את כניסת פלסטינים למרכזי האוכלוסיה שלה. השופט אף הגדיר את המציאות בישראל כמצב מלחמה בו אל לה לישראל ליטול סיכונים מיותרים. "האם אנגליה ואמריקה לקחו סיכונים כלפי גרמניה שביקשה להשמידן במלמת העולם השנייה? איש לא מונע מהם את הזכות להקים משפחה, אבל שיגורו בג'נין במקום באום אל-פחם", אמר חשין.
בתשובה לעתירה ציינה המדינה כי מאז הקמת הגדר מחפשים ארגוני הטרור אפיקים לבצע פיגועים ואחד המרכזיים שבהם הוא ניצול פלסטינים הנישאים לערבים ישראליים למעורבות בפיגועים.
"מעורבותם בטרור של תושבי האזור הנושאים בתיעוד ישראלי היא תוצאה ישירה של הענין שמגלים בהם ארגוני הטרור בשטחים ואף בחו"ל, התעניינות שגברה מאד מאז פרוץ העימות המזויין. ההתעניינות הגוברת נובעת בראש ובראשונה מכך שנושאי תיעוד ישראלי לרבות רשיון לנהיגת כלי רכב ישראלי, הינם בעלי יכולת תנועה חופשית בישראל, תוך נגישות והיכרות ליעדים ישראליים, לרבות יעדים ישראליים בטחוניים. האטרקטיביות של תושבי שטחים לשעבר אלו בעיני ארגוני הטרור, הלכה וגברה ככל שגברו הקשיים להחדיר באופן עצמאי מפגעים לתחומי הקו הירוק, בין היתר בשל ההתקדמות בבנית גדר ההפרדה". עוד מציינת המדינה כי בתנועתם החופשית בתחום מדינת ישראל ובהיכרותם הטובה את השטח, מהווים הפלסטינים "מרכיב חיוני בתשתיות הטרור ובתכנון וביצוע פיגועים קשים , ובכלל זה בפיגועי התאבדות. בשל היותם הפלסטנים נושאי תיעוד ישראלי מהווים הם חוליה הכרחית בהוצאת פיגועי התאבדות לפועל בתחומי מדינת ישראל."
מנתוני המדינה כפי שנמסרו בתשובה, עולה כי מתוך 148 פיגועי התאבדות ב"מתווה הרג המוני בישראל אשר התממשו, תושבי האזור אשר קיבלו מעמד מכוח הליך של איחוד משפחות היו מעורבים ב 25 מהם".
המדינה שללה טענות העותרים כי מדובר בחוק גזעני שכן החוק אינו מאפשר התאזרחות גם מפלסטינים הנישאים לבני זוג אזרחי המדינה ממוצא יהודי.
בתשובתה מתחה המדינה ביקורת על טענות העותרים "לולא קראנו את סיכומי העותרים ניתן היה לחשוב שחמש שנות עימות מזויין נדמו כלא היו, הינה כי יש מאבק מזויין בין הצד הפלסטיני למדינת ישראל. מאבק זה נמשך כל העת והציבור הפלסטיני שותף לו בין מעט ובין יותר ומכל מקום שותפים לו לא רק פעילי טרור מוכרים".
יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב אומר בתגובה על החלטת בג"ץ כי "עמדתם של ברק ובייניש, הנשיא הנוכחי והנשיאה הבאה של בית המשפט העליון, בעניין חוק האזרחות מוכיחה כי אין מנוס מהקמת בית משפט לחוקה ששופטיו מייצגים נאמנה את העם, במקום בג"צ ששופטיו מנותקים מהעם ומהמדינה".
לדברי אורלב, "הכנסת לא יכולה להפקיר לחסדי בג"צ שאלות קיומיות הנוגעות לאופיה היהודי של המדינה ולחיי אזרחיה, עד כדי הכשר לזכות השיבה".
ח"כ אורי אריאל, יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל אומר כי "על חודו של קול הצילו שופטי בג"ץ את אזרחי ישראל מפסיקותיהם. השופטים שתמכו בעתירות בעניין חוק האזרחות הם תעודת עניות
למערכת המשפט בישראל. הם סוגדים לשיוויון ופלורליזם גם במחיר רמיסת הזהות היהודית של מדינת ישראל".
ח"כ יצחק לוי מהאיחוד הלאומי אומר בתגובה להחלטת בג"צ כי "אני מברך את השופטים שהחזירו את השפיות הבטחונית למדינה, אני קורא לכל בן זוג ישראלי שנישא לפלשתינים ונבצר ממנו להתאחד איתו בישראל, להגר למקום מגוריו של בן זוגו הפלשתינים".
תגובתה של ח"כית נדיה חילו בעקבות החלטת בג"צ בנושא חוק האזרחות ואיחוד משפחות: "ההחלטה היא סטירת לחי לזכויות אזרח ולשיויון, אכזבה להרבה משפחות, פגיעה בילדים ובמימוש זכותם לחיי משפחה נורמלים".