בג"צ קבע הבוקר כי רשות מקומית רשאית להעביר כספים לגוף או לגופים אחרים כדי להיאבק ביישומה של תוכנית ההתכנסות שמתכנן ראש הממשלה, אהוד אולמרט . התנאי לכך הוא שיש קשר בין יישום אותה תכנית לתושבי אותה רשות מקומית. מדובר בהחלטה המתבססת על פסק הדין המכונה "הלכת גרינברג", אשר במסגרתו הותר בזמנו למועצה אזורית גולן להשתתף במימין המאבק נגד הנסיגה מהגולן.

בהחלטה כותב השופט ברק כי קיבל את הטענה של המועצות שהן פעלו על יסוד ההשקפה כי ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון "היא צעד ראשון בסדרה של נסיגות נוספות". הוא הוסיף "לא מצאתי יסוד לקבוע ע"פ התשתית שהונחה לפנינו כי חשש זה אינו בלתי סביר עד כי לא יכול היה לשמש בסיס לפעילות המועצות". ברק הוסיף כי המועצות טענו שמדיניות הממשלה הטילה עליהן הגבלות בניה והתרחבות והיא ניכרה במידה מסוימת ב'מפת הדרכים', הנוגעת להתיישבות הישראלית כולה. "מכל מקום התכנית המדינית החדשה של הממשלה היתה בבחינת שינוי מדיניות כלפי ההתיישבות היהודית ביהודה שומרון וחבל עזה. שינוי מדיניות זה טמן בחובו גם אינטרס מקומי מובהק הנפרד מהאינטרס הכלל ארצי של שאר תושבי המדינה למדיניות זו. המימון לקמפיין נגד תכנית זו מצוי איפוא בתחום סמכותן של המועצות"

עם זאת, קבעו השופטים, בכל מקרה שבו מעבירה רשות מקומית כספים למאבק ביישומה של תוכנית נסיגה/ התנתקות/ התכנסות, רשאית המדינה לקזז מתמיכתה באותה הרשות, סכום כסף השווה לסכום שהרשות העבירה לצורך המאבק.

כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בדעת מיעוט היה השופט אלייקים רובינשטיין שאמר כי כספים למאבק יכולים לבוא רק מתשלומי ארנונה המגיעים מהתושבים, ואל לה למדינה לקזז כספים אלו, אך דעתו לא התקבלה.

במועצת יש"ע מברכים על החלטת בג"ץ לדחות את עתירת 'שלום עכשיו',"בהחלטה יש יסוד חשוב של שמירה על הדמוקרטיה והכרה בזכות ההפגנה", אמרו במועצת יש"ע.