בשנים האחרונות יותר ויותר צעירים וצעירות בני מגזר הכיפות הסרוגות נישאים בגיל מאוחר באופן יחסי. תופעת הרווקות המאוחרת רווחת יותר ויותר בציונות הדתית.

כיצד אתם רואים את התופעה?

האם מדובר ב"קורבן" של הציונות הדתית על מזבח ההשתלבות בחברה המערבית, הכללית?

ואולי המציאות החדשה דווקא ראויה, שכן כך בניית הבית החדש נעשית לאחר בשלות מקצועית, חברתית, כלכלית וכיוצא באלה.

ואולי כל הנושא אינו ראוי לדיון, ובעצם מדובר בנושא פרטי לחלוטין ואינו אמור להיות נחלת הציבור.


כדרכינו במדור 'פותחים נושא', תגובות והצעות ראויות במלואן או בחלקן תשולבנה בכתבה עצמה.

אם גם אתם מעוניינים להעביר לנו נושאים לדיון במדור 'פותחים נושא', ניתן לשגר כאן

לרחל (1) יש הסבר מעניין לתופעה: "הרבה רווקות מגיעות לגיל +25-30 לא מרצונן אלא פשוט בגלל המציאות המצערת שאין חתן... אחוז הורדת הכיפה בקרב חיילים ורווקים אחרי צבא גבוה מאשר אצל בנות בגיל מקביל, מה שמצמצם את מאגר החתנים הפוטנציאליים. עצוב מאוד". לדבריה של רחל מצטרפים מגיבים נוספים המאשימים את ההתדרדרות הדתית של גברים לעומת נשים.

ד"ר שלום פליסר (2) מאשים את שדולת הנשים במציאות שכן זו הביאה למצב בו "גבר שיודע מה צפוי לו במקרה של גירושין - אינו ממהר להיכנס ל"מלכודת" של המערכת המשפטית והסוציאלית" כמו כן הוא מאשים את האידיאליזציה שנוצרת סביב הקמת משפחות חד הוריותב נוסף למתירנות הפושה, "ומתקבל אובדן המוטיבציה להקים משפחה...!!!"

שאול (7) מוסיף לרשימת האשמים גם את הדרישות הגבוהות והבלתי מתפשרות של המועמדים לשידוך: "בנסיונות שלי ואשתי לשדך, מצאנו שאכן יש חוסר בנים, אבל עוד בעיה היא שבשני הצדדים יש דרישות מוגזמות לבן הזוג. אנשים שכבר עברו את 30 מזמן עדיין רוצים "מישהו עם תואר" "לא נמוך ממני" "רק בלונדינית" "לא ספרדי" וכו', כאילו יש כל הזמן בעולם לחכות לאיזה מודל שייצרו בחלומות שלהם. ברור שהשטויות האלה באו מהתרבות הזרה שזיהמה את התורה".

גולשת מס' 16 מגיבה לטענותיו של שאול וכותבת: "על מה נדבר עם בחור שלא למד כלל? הוא ירגיש נחות לידינו. אם לנו יש תואר הגיוני וחכם מאוד שנרצה בחור עם תואר. אולי אתה הוא זה שצריך לרדת "מעץ האשליות", שכן אם בחורה סיימה כבר תואר ראשון ושני כיצד היא תוכל לצאת עם בחור שלא למד כלל? על מה הם ידברו בדיוק?? (דמיין לך דייט בין עורכת דין לחשמלאי, נו באמת!) וחוץ מזה גברים לא אוהבים שהאשה חכמה מהם, אז האשמה היא לא רק בנו".

בעלת נסיון (23) מתייחסת לטענותיה של 16 וכותבת: "גם אני בעלת תארים, עובדת בלחץ של זמן כמורת תיכון המגישה ל-4 בגרויות לפחות בשנה! וב"ה נשואה עם כמה ילדים בלי עין-הרע ומבט לעתיד שבעז"ה ירבו בקצב תוכניותיו של הקב"ה. התחתנתי תוך כדי לימודים עם בחור ישיבה ללא תארים והשכלה, שהוא גם לא ראש ישיבה... אך בעל לב יהודי חם וטוב... תאמינו לי, יש לנו המון המון על מה לדבר, לפעמים אפילו עודף תקשורת. בנוסף לכל זה - ידוע לי היום בפירוש, ללא ספק, שאם היה בעל השכלה יותר וכו' זה רק היה מזיק ולא עוזר לקשר בינינו, להתנהלות הבית בכלל ולהמשך ההשקעה במשפחתינו הגודלת... נכון, ישנם כללים - מה מתאים ומה לא, אבל כולנו בני אדם ולא יודעים תמיד מראש מה מתאים לנו".

א' (22) מנסה להרגיע את המתווכחים וכותב: "חברים במקום להתווכח שכל אחד ידאג לשדך 5 זוגות ותוך שנה פתרנו את כל הבעיה".

יעקב (9) סבור שהאשם תלוי בהתערות בתרבות המערב: "ברגע שאדם שם את הטכנולוגיה קידמה חברה ודמוקרטיה ושאר עיניני העולם המערבי על חשבון תורה ומצוות".

רווק (13) כותב מנסיון ובצער המלצה לבאים אחריו: "לא צריך להתחתן מוקדם מידי, כשאתם עדיין לא בשלים ולא בוגרים מספיק, אך גם אין עניין לדחות את הנושא ולהתעלם ממנו לאורך זמן".

אוריה (15) סבור שלמה שהוא מגדיר כ"קיללת הרווקות" סיבות רבות, והוא מונה אחדות: "א. הרצון של כל אחד מהמינים להתפתח ו"להתעצם" ללא עול פרנסה וגידול ילדים. ב. העמדת ה"אני" במרכז. ג. לצערי, זה מופנה לגברים שבחבורה: חוסר רצון מוחלט להשקיע בדייט /בקשר עם בחורה שאינה נראית כדוגמנית (הרי יש עוד כל כך הרבה דגים בים אז לשם מה?)".

מגיב מס' 27 סבור ש"צודקים החרדים שמחתנים את ילדיהם מוקדם", ומוסיף - "רוב הנערות בסמינר חרדי נשואות, אני לא אומרת שאין שם גירושין, אבל מוקדם יותר זה יותר טוב ניתן גם בגיל צעיר לשנות הרגלים שונים שכל אחד מביא עימו".

שאול (29) קובע ותוהה: "הציבור שלנו עשה את העיקר טפל והטפל עיקר. אפשר להתפרנס בלי ללמוד, אפשר ללמוד תוך כדי עבודה. אין לדחות את הנישואים עד גיל 30 כי "אין פרנסה." אם עושים את הכל לשם שמים, אז יש סייעתא דשמיא ויסתדר איכשהו, אולי לא ברמה גשמית שרוצים, אבל אם זה באמת חשוב?"