בהודעת האוניברסיטה נכתב כי התואר מוענק לברק "בהוקרה עמוקה לאחד מבכירי המשפטנים בישראל; לילד מגטו קובנה שהיה לשופט בבית-המשפט העליון של מדינת ישראל; לאיש אקדמיה עטור פרסים, לרבות פרס ישראל לחקר המשפט לשנת 1975".
בדברי ההנמקה של האוניברסיטה נאמר עוד כי התואר יוענק לו "בהערכה על אומץ הלב הציבורי שגילה בהמירו את הקתדרה בתפקיד הקשה והתובעני של היועץ המשפטי לממשלה; לחבר האקדמיה הלאומית למדעים בישראל ובארה"ב, שמיטב המשפטנים נמנו עם תלמידיו וספריו הרבים הם יסוד מוּסד בהוראת המשפטים, על תמיכתו במאמץ לייסוד הוראת המשפטים בנגב; מתוך כבוד רב לאחד ממובילי המהפכה החוקתית, שהותיר חותם בל-יימחה על המשפט בישראל בעמדו על משמר שלטון החוק והדמוקרטיה ובהעלותו על נס את זכויות האדם וערכי המוסר, הצדק והשוויון, בכהנו בתפקיד הרם של נשיא בית-המשפט העליון של מדינת ישראל".
השופט אהרן ברק מונה כנשיא בית המשפט העליון ב-13 באוגוסט 1995, עם פרישתו לגימלאות של הנשיא מאיר שמגר. בדוברות האוניברסיטה מציינים כי "במהלך כהונתו הרחיב ברק את קשת הנושאים שבהם עסק בית המשפט העליון. הוא ביטל את מבחני העמידות והשפיטות שבהם הרבה בג"צ להשתמש בעבר, ופתח את הדלת לשורה של עתירות ציבוריות במגוון נושאים. במקביל קידם שורה של סטנדרטים - הן למנהל הציבורי (בעיקר סטנדרט סבירות ההחלטה המנהלית) והן במגזר הפרטי (סטנדרט תום הלב), תוך שהוא מטשטש את הגבולות בין נושאים אלו.בעת כהונתו כנשיא קידם ברק את תפיסת האקטיביזם השיפוטי, לפיה בית המשפט אינו חייב להסתפק בפרשנות החוק, אלא עליו גם להשלים את החסר בחקיקה ולפתח את המשפט".
"החל משנת 1992 התבלטה פעילותו השיפוטית של אהרן ברק בעיקר בקידום ובעיצוב המהפכה החוקתית (מונח שהוא טבע), שיצרו לשיטתו חוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם. לפי שיטתו של ברק, שאותה אימץ בית המשפט העליון, חוקי יסוד אלה העניקו לבית המשפט (לא רק בית המשפט העליון) יכולת לפסול חוקים שמנוגדים לאותם חוקי יסוד. בכך, קבע ברק, הפכה מדינת ישראל מדמוקרטיה פרלמנטרית לדמוקרטיה חוקתית", אומרים באוניברסיטת בן גוריון.
עוד נמסר לערוץ 7 כי באותו מעמד, תעניק האוניברסיטה תארי ד"ר לאות כבוד גם לאישים הבאים: אנדריי אזולאי, מוריס קאהן, שלמה מינץ, אורנה פורת, סטיב ברסלאואר, מייקל ספנס ויאיר גרין.