כזכור שובאכי נעצר במרץ השנה בפעולת צה"ל ביריחו. חקירתו בידי חוקרי השב"כ מעלה נתונים חמורים באשר להתנהלות הרשות הפלשתינית תחת שלטון ערפאת.
שובאכי הוסיף בחקירתו כי מאחורי הברחת אמצעי הלחימה על גבי ספינת קארין A ,שנתפסה בינואר 2002, עמדו משמרות המהפכה של איראן וארגון החזבאללה, אשר תיאמו את ההברחה עם בכירים ברשות הפלסטינית.
עוד עלה בחקירה כי שליחים איראנים, עימם נפגש שובאכי במהלך שנת 2001, הציעו להעניק לרשות הפלסטינית סיוע צבאי, בין השאר בהקמת מתקנים לייצור אמל"ח, בטכנולוגייות לייצור נשק ובאימונים צבאיים.
שובאכי הודה במעורבותו בפעילות ענפה שניהלו מנגנוני הרשות להברחת נשק או לייצורו בהוראת ערפאת, וכן במימון פעילותם של חוליות טרור שפעלו נגד ישראל.
פואד חגאזי מחמד שובאכי, יליד 42' מרצועת עזה, הועבר לחקירת שירות ביטחון כללי ב-14 למרץ 06, לאחר שנתפס במסגרת המבצע המשולב של צה"ל, משטרת ישראל והשב"כ בכלא יריחו, שם היה כלוא תחת השגחה בינלאומית החל ממאי 2002.
טרם העברתו לכלא ביריחו שימש שובאכי כאחראי על מנהלת הכספים של מנגנון הביטחון הכללי ברש"פ וכן כאיש הכספים של ערפאת. שובאכי סיפר בחקירתו כי עם פרוץ העימות בספטמבר 2000, קיבל הוראה מיאסר ערפאת לרכוש נשק בכמות גדולה ככל הניתן ממקורות שונים.
בעקבות ההנחיה של ערפאת, החלו כל בכירי המנגנונים לעסוק ברכש אמל"ח, והוקם מנגנון מתואם שהורכב מנציגי הרש"פ, שהוצבו במספר מדינות בחו"ל ושימשו כזרועות הביצוע לצורך רכש האמל"ח.
בחקירתו של שובאכי עלה כי בכירי המנגנונים נהגו להעביר הצעות שקיבלו לרכישת נשק לשובאכי, אשר העבירן לאישור ערפאת. שובאכי מימן את רכש האמל"ח לאחר קבלת אישור ערפאת, ובדרך זו רכשו בכירי הרש"פ אמל"ח בכמויות גדולות ברצועת עזה וביהודה ושומרון, ובכלל זה רקטות, טילי נ"ט, ררנ"טים, ואמל"ח מגוון נוסף.
שובאכי סיפר בחקירתו כי בין הבכירים אשר קיבלו מימון עבור רכש אמל"ח היו ג'בריל רג'וב, אמין אלהינדי, חאג' אסמאעיל, רשיד אבו שבאכ, עא-ראזק מג'אידה וע'אזי ג'באלי.
במקביל למימון הברחות אמל"ח, מימן שובאכי גם יצור עצמאי של אמצעי לחימה לרש"פ, אשר כלל בין היתר, ייצור של ררנ"טים, רימוני יד ומטענים.
עפ"י דברי שובאכי הכסף עבור רכש האמל"ח הגיע מסיוע בינלאומי, כספי מיסים שהועברו מישראל, כספים ממדינות ערב וכספים ממיסים ברצועת עזה. בחודשים בהם לא קיבלו כסף מהמכס הישראלי או ממדינות זרות נהגו להקטין את כמות רכש האמל"ח. על מנת לא להשפיע על התקציב השנתי של הרש"פ, הם נהגו להשתמש בסכומים יחסית לא גבוהים שנעו סביב חצי מיליון דולר בחודש. להערכתו, הוציאו מכספי הרש"פ כל שנתיים בערך בין 7 ל- 10 מליון דולר עבור רכש אמל"ח לרצועה, ושני מליון דולר לרכש אמל"ח לגדה.
העברת אמל"ח ומימון צבאי על ידי הרשות הפלסטינית לטובת חוליות צבאיות שביצעו פיגועים נגד יעדים ישראלים:
שובאכי סיפר בחקירתו כי כל חוליות "שהדאא אל אקצא" השתמשו בכלי נשק שסופקו על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, שהברחתם ורכישתם מומנה ע"י שובאכי ובידיעת ערפאת. בין היתר סיפר שובאכי כי היה מעורב במימון רכש ואספקת אמל"ח עבור אבו מאהר חילס, ראש התנזים ברצ"ע. האמל"ח שנרכש ע"י חילס יועד בין היתר לפיגועים שביצעו חוליות תנזים נגד יעדים ישראלים ברצועה.
כמו כן מסר שובכי כי העביר מימון לחוליות תנזים צבאיות בבית לחם שביצעו פיגועים נגד יעדים ישראלים. חלק מהכספים שהעביר יועדו לחולייתו של מחמוד עביאת, פעיל תנזים צבאי הכלוא בישראל, לאחר שנדון ל-6 מאסרי עולם ע"ר מעורבותו בפיגועי ירי בגזרת בית לחם.
מעורבות שובאכי וערפאת במימון הברחה במסגרת ניסיון הברחת האמל"ח ע"ג הקארין 'A :
ב-3 בינואר 2002 לכד צה"ל, כזכור, בלב ים את ספינת המטען " קארין. " A הספינה הובילה אמל"ח בכמויות גדולות ובאיכויות גבוהות עבור הרש"פ. על גבי הספינה נמצאו רקטות, קני מרגמה, ופצצות בקטרים שונים, מטולי וטילי נ"ט, בהם גם טילים מסוג "סאגר", חומר נפץ תקני מסוג 4-C , סירות גומי וציוד צלילה, כלי נשק ותחמושת רבה.
שובאכי הודה בחקירתו כי מכווני ההברחה ומממניה הינם משמרות המהפכה האיראנים וארגון חזבאללה, אשר תיאמו ההברחה מול נציגי הרש"פ עאדל מוגרבי, איש רש"פ בכיר המתגורר כיום בחו"ל, ופאתחי ראזם, סגן ר' המשטרה הימית הפלסטינית, המתגורר גם הוא בחו"ל.
שובאכי הסביר כי מקור האמל"ח היה בתרומות של איראן וגורמי חזית ג'בריל וחיזבאללה בלבנון, וכי הוצאות הנסיעה של הספינה מומנו ע"י הרש"פ ובידיעת יאסר ערפאת, אשר הנחה אותו להעביר סכום של כ- 125,000 דולר שנועד לכסות את עלות הבאת הספינה לרצועה.
הצעה איראנית לסיוע צבאי לרש"פ:
שובאכי סיפר בחקירתו כי בנוסף למעורבות האיראנית בקארין A, הוא נפגש עם גורמים איראנים בדובאי במהלך שנת 2001, אשר הציעו לו סיוע לרש"פ.
מהות הסיוע אמורה הייתה להיות בדומה לסיוע אותו מעניקים האיראנים לגורמי חמא"ס וגא"פ. בין היתר הציעו האיראנים כי יסייעו לרש"פ ע"י הכנסת כספים ותרומות לשטחים, הקמת מפעלי יצור אמל"ח, אימון אנשים בטכנולוגיות לייצור אמל"ח מתקדם וכן אימונים צבאיים. לטענת שובאכי, עראפת התנגד לקבלת הסיוע האיראני מאחר וחשש כי מדובר במזימה איראנית לפגוע בו.
שובאכי הוסיף בחקירתו כי מאחורי הברחת אמצעי הלחימה על גבי ספינת קארין A ,שנתפסה בינואר 2002, עמדו משמרות המהפכה של איראן וארגון החזבאללה, אשר תיאמו את ההברחה עם בכירים ברשות הפלסטינית.
עוד עלה בחקירה כי שליחים איראנים, עימם נפגש שובאכי במהלך שנת 2001, הציעו להעניק לרשות הפלסטינית סיוע צבאי, בין השאר בהקמת מתקנים לייצור אמל"ח, בטכנולוגייות לייצור נשק ובאימונים צבאיים.
שובאכי הודה במעורבותו בפעילות ענפה שניהלו מנגנוני הרשות להברחת נשק או לייצורו בהוראת ערפאת, וכן במימון פעילותם של חוליות טרור שפעלו נגד ישראל.
פואד חגאזי מחמד שובאכי, יליד 42' מרצועת עזה, הועבר לחקירת שירות ביטחון כללי ב-14 למרץ 06, לאחר שנתפס במסגרת המבצע המשולב של צה"ל, משטרת ישראל והשב"כ בכלא יריחו, שם היה כלוא תחת השגחה בינלאומית החל ממאי 2002.
טרם העברתו לכלא ביריחו שימש שובאכי כאחראי על מנהלת הכספים של מנגנון הביטחון הכללי ברש"פ וכן כאיש הכספים של ערפאת. שובאכי סיפר בחקירתו כי עם פרוץ העימות בספטמבר 2000, קיבל הוראה מיאסר ערפאת לרכוש נשק בכמות גדולה ככל הניתן ממקורות שונים.
בעקבות ההנחיה של ערפאת, החלו כל בכירי המנגנונים לעסוק ברכש אמל"ח, והוקם מנגנון מתואם שהורכב מנציגי הרש"פ, שהוצבו במספר מדינות בחו"ל ושימשו כזרועות הביצוע לצורך רכש האמל"ח.
בחקירתו של שובאכי עלה כי בכירי המנגנונים נהגו להעביר הצעות שקיבלו לרכישת נשק לשובאכי, אשר העבירן לאישור ערפאת. שובאכי מימן את רכש האמל"ח לאחר קבלת אישור ערפאת, ובדרך זו רכשו בכירי הרש"פ אמל"ח בכמויות גדולות ברצועת עזה וביהודה ושומרון, ובכלל זה רקטות, טילי נ"ט, ררנ"טים, ואמל"ח מגוון נוסף.
שובאכי סיפר בחקירתו כי בין הבכירים אשר קיבלו מימון עבור רכש אמל"ח היו ג'בריל רג'וב, אמין אלהינדי, חאג' אסמאעיל, רשיד אבו שבאכ, עא-ראזק מג'אידה וע'אזי ג'באלי.
במקביל למימון הברחות אמל"ח, מימן שובאכי גם יצור עצמאי של אמצעי לחימה לרש"פ, אשר כלל בין היתר, ייצור של ררנ"טים, רימוני יד ומטענים.
עפ"י דברי שובאכי הכסף עבור רכש האמל"ח הגיע מסיוע בינלאומי, כספי מיסים שהועברו מישראל, כספים ממדינות ערב וכספים ממיסים ברצועת עזה. בחודשים בהם לא קיבלו כסף מהמכס הישראלי או ממדינות זרות נהגו להקטין את כמות רכש האמל"ח. על מנת לא להשפיע על התקציב השנתי של הרש"פ, הם נהגו להשתמש בסכומים יחסית לא גבוהים שנעו סביב חצי מיליון דולר בחודש. להערכתו, הוציאו מכספי הרש"פ כל שנתיים בערך בין 7 ל- 10 מליון דולר עבור רכש אמל"ח לרצועה, ושני מליון דולר לרכש אמל"ח לגדה.
העברת אמל"ח ומימון צבאי על ידי הרשות הפלסטינית לטובת חוליות צבאיות שביצעו פיגועים נגד יעדים ישראלים:
שובאכי סיפר בחקירתו כי כל חוליות "שהדאא אל אקצא" השתמשו בכלי נשק שסופקו על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, שהברחתם ורכישתם מומנה ע"י שובאכי ובידיעת ערפאת. בין היתר סיפר שובאכי כי היה מעורב במימון רכש ואספקת אמל"ח עבור אבו מאהר חילס, ראש התנזים ברצ"ע. האמל"ח שנרכש ע"י חילס יועד בין היתר לפיגועים שביצעו חוליות תנזים נגד יעדים ישראלים ברצועה.
כמו כן מסר שובכי כי העביר מימון לחוליות תנזים צבאיות בבית לחם שביצעו פיגועים נגד יעדים ישראלים. חלק מהכספים שהעביר יועדו לחולייתו של מחמוד עביאת, פעיל תנזים צבאי הכלוא בישראל, לאחר שנדון ל-6 מאסרי עולם ע"ר מעורבותו בפיגועי ירי בגזרת בית לחם.
מעורבות שובאכי וערפאת במימון הברחה במסגרת ניסיון הברחת האמל"ח ע"ג הקארין 'A :
ב-3 בינואר 2002 לכד צה"ל, כזכור, בלב ים את ספינת המטען " קארין. " A הספינה הובילה אמל"ח בכמויות גדולות ובאיכויות גבוהות עבור הרש"פ. על גבי הספינה נמצאו רקטות, קני מרגמה, ופצצות בקטרים שונים, מטולי וטילי נ"ט, בהם גם טילים מסוג "סאגר", חומר נפץ תקני מסוג 4-C , סירות גומי וציוד צלילה, כלי נשק ותחמושת רבה.
שובאכי הודה בחקירתו כי מכווני ההברחה ומממניה הינם משמרות המהפכה האיראנים וארגון חזבאללה, אשר תיאמו ההברחה מול נציגי הרש"פ עאדל מוגרבי, איש רש"פ בכיר המתגורר כיום בחו"ל, ופאתחי ראזם, סגן ר' המשטרה הימית הפלסטינית, המתגורר גם הוא בחו"ל.
שובאכי הסביר כי מקור האמל"ח היה בתרומות של איראן וגורמי חזית ג'בריל וחיזבאללה בלבנון, וכי הוצאות הנסיעה של הספינה מומנו ע"י הרש"פ ובידיעת יאסר ערפאת, אשר הנחה אותו להעביר סכום של כ- 125,000 דולר שנועד לכסות את עלות הבאת הספינה לרצועה.
הצעה איראנית לסיוע צבאי לרש"פ:
שובאכי סיפר בחקירתו כי בנוסף למעורבות האיראנית בקארין A, הוא נפגש עם גורמים איראנים בדובאי במהלך שנת 2001, אשר הציעו לו סיוע לרש"פ.
מהות הסיוע אמורה הייתה להיות בדומה לסיוע אותו מעניקים האיראנים לגורמי חמא"ס וגא"פ. בין היתר הציעו האיראנים כי יסייעו לרש"פ ע"י הכנסת כספים ותרומות לשטחים, הקמת מפעלי יצור אמל"ח, אימון אנשים בטכנולוגיות לייצור אמל"ח מתקדם וכן אימונים צבאיים. לטענת שובאכי, עראפת התנגד לקבלת הסיוע האיראני מאחר וחשש כי מדובר במזימה איראנית לפגוע בו.