בדעותי אני מתון ואיש דרכי נועם, אבל הגענו למצב שבו חייבים לקבוע קו אדום שאם אותו מדינת ישראל תחצה ח"ו, יפרוש כל העולם הדתי מהכנסת. יציאת כל העולם הדתי לרבות הדתיים הלאומיים מחוץ לכנסת, תרעיד את אמות הסיפים גם של החברה החילונית. כך אומר הרב ד"ר רצון ערוסי בראיון לכתבתנו רותי אברהם.
דברי הרב ערוסי, ראש רשת בתי דין לעניני ממונות, חבר מועצת הרבנות הראשית, רבה הראשי של קרית אונו, ומשפטן באים בסיומו של שבוע שבתחילתו הכריע בג"ץ, על חודו של קול, לא לפסול לפי שעה את חוק האזרחות המונע התאזרחות של פלשתינים הנישאים לערבים אזרחי המדינה. בסופו של השבוע נחשפה גם תכתובת מייל של השופט ברק ממנה עולה כי דרכו שהיתה בדעת מיעוט, נחלה תבוסה 'טכנית' בלבד, ואם החוק לא ישונה הוא כפי הנראה ייפסל.
לדברי הרב ערוסי מדובר בשורת אירועים בתקופה האחרונה שמקרבת אותנו 'לקו האדום': ההתנתקות שבוצעה על סמך "רוב פורמלי" בכנסת. "רוב פורמלי אינו יכול להועיל אם מאחוריו יש גניבת דעת". חוק טל שחוקתיותו עדיין לא אושרה סופית. חוק שאמור ליצור תהליכים שמי שלא ימצא עצמו נקלט בישיבה ילך החוצה. "אלא שהאזרח החילוני לא רואה את התהליך והוא רוצה 'עכשיו'. זה גורם למתח ועלול לגרום לפיצוץ. במקום שהעולם החילוני יתן לתהליך להבשיל, הוא דוחק וככל שדוחק, גורם לאנטגוניזם בעולם החרדי ולהתבצרות בתוך שיטתם". כמו כן קריסת הממסד הדתי "ביטלו את משרד הדתות ולא הקימו חלופי. הרבנות היא פלטפורמה עליה מתפקדים המקוואות מערך הכשרות והישיבות, והם בסכנת הכחדה. אם הם לא יהיו, הכל יתמוטט, ואת זה גם העולם החרדי מבין".
על אלו הוא מוסיף את המכונה התקשורתית האדירה המעצבת את דעת הקהל שמוכן לשמוע תעמולה לא איכותית. "אנחנו רואים בעליל ש 3 מוקדי כוח מנהלים את המדינה: בית המשפט, התקשורת וההון. הם מכנים זאת דמוקרטיה, אני קורא לכך דמוקרטיה בע"מ". מכונה זו לדבריו שולטת בציבור הדתי באמצעות שיטת "הפרד ומשול" והוא מנוצל. לדעת הרב ערוסי יש להקים פורום שיורכב מכל פלגי הציבור הדתי-חרדי כדי שיקבע מהו הקו האדום שבעקבותיו יפרוש כל העולם הדתי מהכנסת. "אין סיבה שזה לא יהיה מעשי ליצור פורום כזה. אם הרב הראשי לשעבר הרב אברהם שפירא, מצא לנכון, לפני הגירוש, ללכת בכבודו ובעצמו לרב עובדיה יוסף 'ועל כך מגיע לו יישר כוח'. כך אותו הדבר, אין להמתין לשאלה מי יבוא אצל מי, אלא ללכת. אם צריך ללכת לרב אליישיב, אז ללכת, כדי שכולם ישבו וידונו".
חוק האזרחות רק חידד את העובדה כי "נשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק נטל לעצמו סמכות שהמחוקק לא נתן לו, להיות בי"ד לעניני חוקה". לדבריו בחוק מוקנות לשופט ברק, שתי סמכויות: בית משפט לערעורים על ערכאות הנמוכות ממנו, ופונקציה אחרת, שבתו כבית דין גבוה לצדק, דהיינו בי"ד שיסודו להגן על אזרחים מפני שרירות לב של טריבונאלים שלטוניים. על אלו הוא ברמת מפקח ויש לו 'שתי עיניים' לבדוק: חוסר סמכות – אם מי מהגופים המנהליים פגע באזרח בחוסר סמכות, או פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. "איך יעלה על הדעת שבית משפט שניתן לו תפקיד מוגדר בחוק כמערכת ערעורים ובג"צ ימנה עצמו לבית דין לעניני חוקה על דברים שעומדים ברומו של עולם? גם אם בית המחוקקים בורח מלהכריע בנושאים חשובים, טענה שנשמעת לעיתים קרובות, אין זה אומר שמי שנבחר על ידי ועדת מינויים ימלא תפקידם של אלו הנבחרים על ידי מיליונים ומבטאים את רצון העם", אומר הרב ערוסי.
שורש הבעיה מצוי ב"אקטיביזם השיפוטי" של השופט ברק. "בעבר לא נראה אקטיביזם שיפוטי כזה שבו השופטים נכנסים לקישקעס של הרמטכ"ל: מה הוא חושב, מה הוא צריך לתכנן או כיצד תקום גדר הפרדה. בעבר בדקו השופטים אם היתה חריגה מסמכות או פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, והזהירו כי אינם באים להחליף את הקצין או הרמטכ"ל. מאז שהשופט ברק התחיל עם אקטיביזם שיפוטי הוא שם עצמו מעל הרמטכ"ל מעל לשרים מעל לראש הממשלה, מעל לכל. בעצם הוא מנהל את המדינה. נוצר טשטוש בין שלש הרשויות ועירוב ביניהן". ממשיכיו של השופט ברק נבחרו על ידו בקפידה "אחד לאחד" ולכן לדעת הרב ערוסי יימשך שלטון השקפת עולמו של השופט ברק גם אחרי פרישתו."השופט ברק הוא משפטן מבריק בעל ידע ויכולת אנליטית, אבל מבחינת האקטיביזם המשפטי שלו, הוא מסוכן לחלוטין".
בחוק האזרחות מוסיף הרב ערוסי ניתן היה לראות את "בעיית הבעיות" הסתכלותו של השופט ברק רק דרך הפריזמה של כבוד האדם וחירותו וזכויות הפרט מבלי לקחת בחשבון את המכלול. דוגמא לכך היתה דווקא במי שהוביל את הרוב בהחלטה, השופט חשין. 'שאינו שונה מהשופט ברק בהרבה'. "הוא נדלק פתאום להיבט הבטחוני קיומי, ואמר רבונו של עולם המדינה במצור כולם מסתערים עליה. זה הליך פשוט של נסיון להכניס לנו את זכות השיבה בדלת האחורית. האם אני צריך לסמא את עיני? בודאי שאסור".
ניתן היה להקים ועדת חריגים שתאפשר במקרים מיוחדים לפלשתינים להתאזרח בהנשאם לערבים אזרחי המדינה. אבל, בתנאים רגילים, מדוע שזוגות אלו לא יחיו ברשות הפלשתינית? שואל הרב ערוסי. גם לשיטתו של השופט ברק ניתן היה לדחות את העתירות נגד חוק האזרחות גם בטענה שהעותרים לא ניצלו את כל האפשרויות העומדות לפניהם לחיות ברש"פ לפני שפנו לסעד בבג"ץ.
"השופט ברק כלל לא בחן אפשרות שזוגות אלו יחיו ברשות הפלשתינית והוא מקבל את הדרישה שלהם לחיות בתוככי ישראל כמובן מאליו". גם בשל העדר 'ידיים נקיות', ניתן היה לדחות את העתירות. "ענינו של הבג"ץ הוא עשיית צדק שהיא לפנים משורת הדין. עוזרים רק למי שהוא צדיק, טלית שכולה תכלת. הנתון שהציגה המדינה לפיו כ 20% מהמתאזרחים מאז האינתיפדה, היו מעורבים בפיגועים פירושו שהעותרים באים בידיים לא נקיות".
כל אלו וגם החלטת בג"ץ לבטל פסק דין של בית הדין הרבני העליון לחייב אשה בגט מנימוקים שהראיות שהובאו כדי לחייבה בגט, הושגו על ידי הפרת פרטיותה, הובילו לייאוש ממוסד זה, כך חושף הרב ערוסי. לדבריו לאחר החלטת בג"ץ לבטל את פסק הדין של בי"ד הרבני, התקשר לרב הראשי הרב עמר "הרב עמר אמר לי: אתה כל כך צודק, אבל אני לא יודע מה לעשות. גדולי הדור כבר התייאשו מהבג"ץ הזה".
הרב ערוסי אומר כי הגיע העת לצאת להפגנת 'חצי המיליון' נגד ביהמ"ש העליון, הפגנה כמו זו שהיתה לפני כעשר שנים. אותה הפגנה "הרעידה את הלב וגרמה לאנשים בארץ לחשוב פעמיים". צריך לקחת מישהו כמו הרב מנחם פרוש, אביו של הרב מאיר פרוש. "הוא לקח את היוזמה לידיים, הלך לגדולי הרבנים, ואמר להם שהמצב מסוכן. הם ברכו על כל הענין וזו היתה הפגנה אדירה. צריך לחזור על כך. זו הדרך איני רואה אחרת, שכן גם בקלפי ידינו על התחתונה".
דברי הרב ערוסי, ראש רשת בתי דין לעניני ממונות, חבר מועצת הרבנות הראשית, רבה הראשי של קרית אונו, ומשפטן באים בסיומו של שבוע שבתחילתו הכריע בג"ץ, על חודו של קול, לא לפסול לפי שעה את חוק האזרחות המונע התאזרחות של פלשתינים הנישאים לערבים אזרחי המדינה. בסופו של השבוע נחשפה גם תכתובת מייל של השופט ברק ממנה עולה כי דרכו שהיתה בדעת מיעוט, נחלה תבוסה 'טכנית' בלבד, ואם החוק לא ישונה הוא כפי הנראה ייפסל.
לדברי הרב ערוסי מדובר בשורת אירועים בתקופה האחרונה שמקרבת אותנו 'לקו האדום': ההתנתקות שבוצעה על סמך "רוב פורמלי" בכנסת. "רוב פורמלי אינו יכול להועיל אם מאחוריו יש גניבת דעת". חוק טל שחוקתיותו עדיין לא אושרה סופית. חוק שאמור ליצור תהליכים שמי שלא ימצא עצמו נקלט בישיבה ילך החוצה. "אלא שהאזרח החילוני לא רואה את התהליך והוא רוצה 'עכשיו'. זה גורם למתח ועלול לגרום לפיצוץ. במקום שהעולם החילוני יתן לתהליך להבשיל, הוא דוחק וככל שדוחק, גורם לאנטגוניזם בעולם החרדי ולהתבצרות בתוך שיטתם". כמו כן קריסת הממסד הדתי "ביטלו את משרד הדתות ולא הקימו חלופי. הרבנות היא פלטפורמה עליה מתפקדים המקוואות מערך הכשרות והישיבות, והם בסכנת הכחדה. אם הם לא יהיו, הכל יתמוטט, ואת זה גם העולם החרדי מבין".
על אלו הוא מוסיף את המכונה התקשורתית האדירה המעצבת את דעת הקהל שמוכן לשמוע תעמולה לא איכותית. "אנחנו רואים בעליל ש 3 מוקדי כוח מנהלים את המדינה: בית המשפט, התקשורת וההון. הם מכנים זאת דמוקרטיה, אני קורא לכך דמוקרטיה בע"מ". מכונה זו לדבריו שולטת בציבור הדתי באמצעות שיטת "הפרד ומשול" והוא מנוצל. לדעת הרב ערוסי יש להקים פורום שיורכב מכל פלגי הציבור הדתי-חרדי כדי שיקבע מהו הקו האדום שבעקבותיו יפרוש כל העולם הדתי מהכנסת. "אין סיבה שזה לא יהיה מעשי ליצור פורום כזה. אם הרב הראשי לשעבר הרב אברהם שפירא, מצא לנכון, לפני הגירוש, ללכת בכבודו ובעצמו לרב עובדיה יוסף 'ועל כך מגיע לו יישר כוח'. כך אותו הדבר, אין להמתין לשאלה מי יבוא אצל מי, אלא ללכת. אם צריך ללכת לרב אליישיב, אז ללכת, כדי שכולם ישבו וידונו".
חוק האזרחות רק חידד את העובדה כי "נשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק נטל לעצמו סמכות שהמחוקק לא נתן לו, להיות בי"ד לעניני חוקה". לדבריו בחוק מוקנות לשופט ברק, שתי סמכויות: בית משפט לערעורים על ערכאות הנמוכות ממנו, ופונקציה אחרת, שבתו כבית דין גבוה לצדק, דהיינו בי"ד שיסודו להגן על אזרחים מפני שרירות לב של טריבונאלים שלטוניים. על אלו הוא ברמת מפקח ויש לו 'שתי עיניים' לבדוק: חוסר סמכות – אם מי מהגופים המנהליים פגע באזרח בחוסר סמכות, או פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. "איך יעלה על הדעת שבית משפט שניתן לו תפקיד מוגדר בחוק כמערכת ערעורים ובג"צ ימנה עצמו לבית דין לעניני חוקה על דברים שעומדים ברומו של עולם? גם אם בית המחוקקים בורח מלהכריע בנושאים חשובים, טענה שנשמעת לעיתים קרובות, אין זה אומר שמי שנבחר על ידי ועדת מינויים ימלא תפקידם של אלו הנבחרים על ידי מיליונים ומבטאים את רצון העם", אומר הרב ערוסי.
שורש הבעיה מצוי ב"אקטיביזם השיפוטי" של השופט ברק. "בעבר לא נראה אקטיביזם שיפוטי כזה שבו השופטים נכנסים לקישקעס של הרמטכ"ל: מה הוא חושב, מה הוא צריך לתכנן או כיצד תקום גדר הפרדה. בעבר בדקו השופטים אם היתה חריגה מסמכות או פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, והזהירו כי אינם באים להחליף את הקצין או הרמטכ"ל. מאז שהשופט ברק התחיל עם אקטיביזם שיפוטי הוא שם עצמו מעל הרמטכ"ל מעל לשרים מעל לראש הממשלה, מעל לכל. בעצם הוא מנהל את המדינה. נוצר טשטוש בין שלש הרשויות ועירוב ביניהן". ממשיכיו של השופט ברק נבחרו על ידו בקפידה "אחד לאחד" ולכן לדעת הרב ערוסי יימשך שלטון השקפת עולמו של השופט ברק גם אחרי פרישתו."השופט ברק הוא משפטן מבריק בעל ידע ויכולת אנליטית, אבל מבחינת האקטיביזם המשפטי שלו, הוא מסוכן לחלוטין".
בחוק האזרחות מוסיף הרב ערוסי ניתן היה לראות את "בעיית הבעיות" הסתכלותו של השופט ברק רק דרך הפריזמה של כבוד האדם וחירותו וזכויות הפרט מבלי לקחת בחשבון את המכלול. דוגמא לכך היתה דווקא במי שהוביל את הרוב בהחלטה, השופט חשין. 'שאינו שונה מהשופט ברק בהרבה'. "הוא נדלק פתאום להיבט הבטחוני קיומי, ואמר רבונו של עולם המדינה במצור כולם מסתערים עליה. זה הליך פשוט של נסיון להכניס לנו את זכות השיבה בדלת האחורית. האם אני צריך לסמא את עיני? בודאי שאסור".
ניתן היה להקים ועדת חריגים שתאפשר במקרים מיוחדים לפלשתינים להתאזרח בהנשאם לערבים אזרחי המדינה. אבל, בתנאים רגילים, מדוע שזוגות אלו לא יחיו ברשות הפלשתינית? שואל הרב ערוסי. גם לשיטתו של השופט ברק ניתן היה לדחות את העתירות נגד חוק האזרחות גם בטענה שהעותרים לא ניצלו את כל האפשרויות העומדות לפניהם לחיות ברש"פ לפני שפנו לסעד בבג"ץ.
"השופט ברק כלל לא בחן אפשרות שזוגות אלו יחיו ברשות הפלשתינית והוא מקבל את הדרישה שלהם לחיות בתוככי ישראל כמובן מאליו". גם בשל העדר 'ידיים נקיות', ניתן היה לדחות את העתירות. "ענינו של הבג"ץ הוא עשיית צדק שהיא לפנים משורת הדין. עוזרים רק למי שהוא צדיק, טלית שכולה תכלת. הנתון שהציגה המדינה לפיו כ 20% מהמתאזרחים מאז האינתיפדה, היו מעורבים בפיגועים פירושו שהעותרים באים בידיים לא נקיות".
כל אלו וגם החלטת בג"ץ לבטל פסק דין של בית הדין הרבני העליון לחייב אשה בגט מנימוקים שהראיות שהובאו כדי לחייבה בגט, הושגו על ידי הפרת פרטיותה, הובילו לייאוש ממוסד זה, כך חושף הרב ערוסי. לדבריו לאחר החלטת בג"ץ לבטל את פסק הדין של בי"ד הרבני, התקשר לרב הראשי הרב עמר "הרב עמר אמר לי: אתה כל כך צודק, אבל אני לא יודע מה לעשות. גדולי הדור כבר התייאשו מהבג"ץ הזה".
הרב ערוסי אומר כי הגיע העת לצאת להפגנת 'חצי המיליון' נגד ביהמ"ש העליון, הפגנה כמו זו שהיתה לפני כעשר שנים. אותה הפגנה "הרעידה את הלב וגרמה לאנשים בארץ לחשוב פעמיים". צריך לקחת מישהו כמו הרב מנחם פרוש, אביו של הרב מאיר פרוש. "הוא לקח את היוזמה לידיים, הלך לגדולי הרבנים, ואמר להם שהמצב מסוכן. הם ברכו על כל הענין וזו היתה הפגנה אדירה. צריך לחזור על כך. זו הדרך איני רואה אחרת, שכן גם בקלפי ידינו על התחתונה".