ח"כ מקדימה עמירה דותן קצינת חינוך ראשית לשעבר אומרת בראיון לערוץ 7 כי אסור לראות יותר מחזות של מפונים שעוברים בתשעה חודשים, 4 מקומות. "כמו שהצבא והמשטרה ביצעו את הפינוי בנחישות וברגישות כך צריך שההכנות, התוך כדי, וגם האחרי פינוי יהיו אף הם באותה נחישות ורגישות".

בשעה שבשדרות נחת טיל קסאם בתוך כיתה. סיירה דותן בנתיב העשרה בעקבות הזמנת התושבים. לדבריה שמעה את האזעקה 'שחר אדום' ואף שמעה את הדי הפיצוצים משדרות. נתיב העשרה, הוא ישוב של מפונים מסיני משנת 82. לדבריה סיפרו לה התושבים כי כשפונו ביקשו לשבת בתוך הקו הירוק כדי שלא יקרה מצב ששוב יצטרכו להתפנות או לנטוש. כיום הם ישוב ספר, הישוב היחידי שיושב ממש על הגדר, ובשל כך הם סובלים מקשיים רבים. לחלק מהם יש חממות הנמצאות ממש ליד הגדר והם מתקשים בהשגת ידיים עובדות בשל המצב הבטחוני הקשה. גם למי שעובד בחוץ קשה לצאת ליום עבודה ולהשאיר מאחור ילדים קטנים במצב של מתח בטחוני.

דותן מציינת עם זאת כי הופתעה מכך שהבקשה היחידה של אנשי נתיב העשרה היתה שלא ישכחו שהם נותרו שם ליד הגבול. "צריך לחבק אותם ולתת להם לגיטימציה. הם אנשים בעלי חוט שדרה יציב והם זקוקים שיחזקו אותם".

דותן פועלת במסגרת לובי למען המפונים ותושבי ישובי הספר, "אני פועלת במקומות שבהם יש צורך במעשה נקודתי מיידי, במתן כתף ובנסיונות לפתור בעיות". לפני כשבוע נפגשה עם מגורשי גוש קטיף ולדבריה היא אמנם דוגלת בהתכנסות, אך יש צורך לשפר את האיך ולטייב אותו. המחזות עליהם שמעתי מועד המפונים לא יחזרו, אומרת דותן. לא מדובר בבעיה כספית, 'יש כסף', אלא במתן תשומת לב. חזרו על עצמן התלונות על בירוקרטיה. צריך להפחית אותה, ודרושה יותר התכנסות של עבודה משותפת. "יש לראות את העבודה עם המפונים כמטרה לאומית. כמו שהצבא והמשטרה ידעו לפנות בנחישות וברגישות יש להמשיך בכך גם אחרי הפינוי. נחישות ורגישות דרושים גם בהכנות, גם תוך כדי, וגם באחרי, כדי שלא יחזור על עצמו מצב שבו במשך 9 חודשים אנשים עברו 4 פעמים ובכל פעם היו צריכים לטפל במשפחות, בקליטת ילדים בגני ילדים בבתי ספר, בעבודה ועוד' "9 חודשים ו 4 מעברים – זה יותר מידי", היא מדגישה.