בפרקליטות המדינה הוקם צוות לאכיפת החוק על הבניה הבלתי חוקית בירושלים. הצוות יגבש מדיניות אכיפה ויקבע "סדרי עדיפויות באכיפת החוק על הבניה הבלתי חוקית בעיר". כך עולה מתשובת המדינה לעתירתו של פעיל נגד בניה בלתי חוקית במזרח העיר אריה קינג.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי קינג דרש בעתירה שבג"ץ יורה למדינה לאכוף את החוק ולממש את צוי ההריסה שהוצאו נגד שני מבנים שנבנו שלא כחוק במזרח העיר. השופטים דחו את העתירה בנימוק כי התרשמו שרשויות אכיפת החוק "אינן מתנערות מחובתן לקיים אכיפת חוק בירושלים ואף להגבירה". השופטים בייניש פרוקצ'ה ולוי הוסיפו כי המדינה התחייבה כאמור להקים צוות "בראשות מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, בשיתוף ועל דעת הגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים, עירית ירושלים, משטרת ישראל ומשרד התשתיות הלאומיות". הצוות יקבע "סדרי עדיפויות באכיפת החוק על הבניה הבלתי חוקית בירושלים".
במדינה בהודעתה מודה בתופעה חמורה של הפרות בניה בירושלים. לטענת המדינה "אופן העבודה האמצעים העומדים לרשותה והתנאים המיוחדים הכרוכים בהוצאת לפועל של צווים בירושלים, מחייבים טיפול פרטני, אשר מטבע הדברים אינו יכול להיות כולל אלא עפ"י סדרי עדיפויות".
בתשובת העיריה לעתירה נמסר כי היא "משקיעה משאבים בפיקוח על הבניה, בביצוע הריסות של בניה בלתי חוקית בהתאם להחלטות בתי המשפט ולצווים מנהליים, הכל במגבלות תקציב וכוח אדם, וכן שיקולים מבצעיים של משטרת ישראל".
השופטים התייחסו לעותר, אריה קינג, והם כותבים כי הוא "הציג עצמו כעותר ציבורי אשר מקדיש את מירב זמנו ומרצו לקדם את נושא אכיפת החוק במזרח ירושלים. מהנטען בעתירה עולה כי העותר פועל מתוך אידיאולוגיה של ייצוג אינטרס, שע"פ אמונתו הוא אינטרס ישראלי יהודי בעיר. יהיו אשר יהיו מניעיו של העותר, אין ספק כי הוא מתריע על תופעות חמורות של הפרות דיני התכנון והבניה בירושלים, והוא מתדפק על דלתות הרשויות השונות המופקדות על אכיפת החוק, ובהן העיריה, המשטרה, משרד הפנים ומשרדי הממשלה השונים כדי שיפעלו לאכיפת החוק ולהסרת מחדלי אכיפה שהם רבים וחמורים".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי קינג דרש בעתירה שבג"ץ יורה למדינה לאכוף את החוק ולממש את צוי ההריסה שהוצאו נגד שני מבנים שנבנו שלא כחוק במזרח העיר. השופטים דחו את העתירה בנימוק כי התרשמו שרשויות אכיפת החוק "אינן מתנערות מחובתן לקיים אכיפת חוק בירושלים ואף להגבירה". השופטים בייניש פרוקצ'ה ולוי הוסיפו כי המדינה התחייבה כאמור להקים צוות "בראשות מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, בשיתוף ועל דעת הגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים, עירית ירושלים, משטרת ישראל ומשרד התשתיות הלאומיות". הצוות יקבע "סדרי עדיפויות באכיפת החוק על הבניה הבלתי חוקית בירושלים".
במדינה בהודעתה מודה בתופעה חמורה של הפרות בניה בירושלים. לטענת המדינה "אופן העבודה האמצעים העומדים לרשותה והתנאים המיוחדים הכרוכים בהוצאת לפועל של צווים בירושלים, מחייבים טיפול פרטני, אשר מטבע הדברים אינו יכול להיות כולל אלא עפ"י סדרי עדיפויות".
בתשובת העיריה לעתירה נמסר כי היא "משקיעה משאבים בפיקוח על הבניה, בביצוע הריסות של בניה בלתי חוקית בהתאם להחלטות בתי המשפט ולצווים מנהליים, הכל במגבלות תקציב וכוח אדם, וכן שיקולים מבצעיים של משטרת ישראל".
השופטים התייחסו לעותר, אריה קינג, והם כותבים כי הוא "הציג עצמו כעותר ציבורי אשר מקדיש את מירב זמנו ומרצו לקדם את נושא אכיפת החוק במזרח ירושלים. מהנטען בעתירה עולה כי העותר פועל מתוך אידיאולוגיה של ייצוג אינטרס, שע"פ אמונתו הוא אינטרס ישראלי יהודי בעיר. יהיו אשר יהיו מניעיו של העותר, אין ספק כי הוא מתריע על תופעות חמורות של הפרות דיני התכנון והבניה בירושלים, והוא מתדפק על דלתות הרשויות השונות המופקדות על אכיפת החוק, ובהן העיריה, המשטרה, משרד הפנים ומשרדי הממשלה השונים כדי שיפעלו לאכיפת החוק ולהסרת מחדלי אכיפה שהם רבים וחמורים".