כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי באי כוחם של המשיבים, ראשי המועצות ביו"ש, ביקשו לדחות את העתירות. לטענתם מדובר בעתירה כללית וסובלת מהעדר עובדות. עוד טענו כי ישנם תושבי מאחזים שאינם יודעים בכלל כי הוגשה נגדם עתירה. מדובר בשני מאחזים שלגביהם ציין ארגון שלום עכשיו כי אינם משתייכים לתחום מוניציפאלי של ישוב כלשהו ולכן אינם יודעים מי האחראי עליהם. תושבי מאחזים אלו, טענו עורכי הדין, זכאים להצטרף לעתירה כמשיבים שכן הם אלו שעלולים להפגע באופן משמעותי אם העתירה תתקבל.

עוד ציינו עורכי הדין כי ההסתדרות הציונית שאליה שייכים נגוהות ומצפה לכיש, לא צורפה כמשיבה למרות שהיתה חובה לעשות כן. המשיבים הוסיפו וטענו כי כעותר ציבורי שלום עכשיו היה צריך להציג עמדה מאוזנת כדי להוכיח נקיון כפיים והעובדה כי חסרים לעתירה עובדות, מעידה כי מדובר שחוסר נקיון כפיים. המשיבים טענו בנוסף לכך כי הוצאתו של אדם ממקום מגוריו פוגעת קשה בחירותו, בזכותו לקניין ובחייו האישיים והחברתיים ואם רוצים לפנות ישובים צריך ללמוד לקחים מהפינוי של תושבי גוש קטין וצפון השומרון. אחד המשיבים אף טען שהמדינה כמדינה יהודית שההתיישבות היא בראש דאגותיה אף עודדה את המתישבים בתקציבים ובקידום התישבותם.

בא כוחו של הישוב מעלה רחבעם שאל: מה בוער? "יש זמן. צריך לברר את התשתית העובדתית. כל מאחז והסיפור שלו. צריך לברר בערכאה המתאימה את העובדות".

בא כוחו של ארגון שלום עכשיו, עו"ד ספרד, טען כי מדובר במאחזים בלתי חוקיים וכי החלטה לדחות את העתירה תפגע קשות באכיפת חוק ביהודה ושומרון ותגרום ל"אנרכיה". עם זאת אמר: "אנחנו ערים לקשיים ופתוחים אליהם", והוסיף כי ייתכן שבשל חלוף הזמן מאז העתירה, כשנתיים, יש לתת זכות שימוע נוספת. לטענת השיהוי טענו העותרים שהעתירה הוגשה לאחר התכתבויות רבות עם המדינה ולאור החשש שהצווים שנתנו לפני כשנתיים עומדים לפקוע.

כאמור, בית המשפט צפוי לתת את החלטתו במועד מאוחר יותר.