חברת הועד נגד הרס העתיקות בהר הבית, הארכיאולוגית ד"ר אילת מזר אומרת שכדי לחזק את אחיזתנו בהר הבית יש לדאוג לכמה שיותר מבקרים במקום.
את יום ירושלים היא מציינת בהמשך המחקר על ירושלים ובארכיאולוגיה שקשורה בתל הקדום של ירושלים, בגבעה מזרחית הכוללת את עיר דוד, העופל והר הבית.
לדבריה ירושלים מתחדשת מבחינה ארכיאולוגית בכל תחומי העיר, עם זאת בשנתיים האחרונות חל מהפך, כשנחשפו הביצורים העצומים מלפני 4000 שנה, שלא נראו כמותם בכל הארץ, המעידים שכבר בתקופה הכנענית היתה ירושלים עיר חשובה מאין כמותה. הגילויים שלנו הם עוד שלב בפירמידת המחקר של חוקרים קודמים. חשפנו את השרידים המיוחסים לארמונו של דוד המלך. בשטח זה אנו עדים להשתמרות פנטסטית של בניה מתקופה זו הן של ארמונו של דוד המלך והן של חומה מתקופת שלמה המלך.
בשאלת החפירות שעורכים המוסלמים בהר הבית אומר מזר כי ביום זה, חגה של ירושלים, היתה מעדיפה לדבר על הדברים היותר משמחים. "אין לשכוח שלא מתקיים חוק וסדר במתחם הר הבית, כשאין חוק וסדר מתקיים הדבר ההפוך". מגמות ההרס של המוסלמים שמבקשים להפוך את כל הר הבית למסגד מוכרות, לדבריה. היא גם מציינת את המגמה של דחיית כל נוכחות זרים בהר הבית מלבד מוסלמים, שמתרחשת כל הזמן תוך עבריינות על החוקים, תוך כדי הרס, שאי אפשר להחזיר אותו אח"כ על תיקונו.
דר' מזר מציינת את פועלו של פרופ' גבריאל ברקאי שלקח על עצמו משימה לסנן 20,000 טון של המילוי העתיק של הר הבית, אותו הוציאו המוסלמים מהמתחם במסגרת עבודות הרחבת המסגדים במקום. פרופ' ברקאי גילה ייצוג מרתק של התקופות הקדומות וממצאים אפילו מימי בית ראשון.
כדי לחזק את אחיזתנו במקום, ממליצה דר' מזר שיבקרו במקום כמה שיותר יהודים. "סגירת הר הבית על ידי המשטרה דוקא ביום הזה, יום ירושלים, הוא שגיאה גסה של חוסר הבנה", אומרת מזר. המקום אינו שייך למוסלמים בלבד, הוא מקום קדוש לעם היהודי. "זהו מקום מופלא וצריך להיות פתוח לכולם".
היא מציעה לתכנן ולחשוב איך פותחים את האתר לכולם באופן מסודר וחוקי. "הדינמיקה של פיתוח ירושלים היא בעיצומה. זו עיר מדהימה, גם ביופיה גם במאפייניה. אין מקום כזה בעולם ולכן חייבים להיות שותפים לבנייה ולשדרג אותה כדי לקלוט את התיירות העולמית על ידי שמירה על האתרים וחשיפתם לציבור. תוך דאגה שיהיה קל להגיע למקומות ויהיו מקומות חניה.
את יום ירושלים היא מציינת בהמשך המחקר על ירושלים ובארכיאולוגיה שקשורה בתל הקדום של ירושלים, בגבעה מזרחית הכוללת את עיר דוד, העופל והר הבית.
לדבריה ירושלים מתחדשת מבחינה ארכיאולוגית בכל תחומי העיר, עם זאת בשנתיים האחרונות חל מהפך, כשנחשפו הביצורים העצומים מלפני 4000 שנה, שלא נראו כמותם בכל הארץ, המעידים שכבר בתקופה הכנענית היתה ירושלים עיר חשובה מאין כמותה. הגילויים שלנו הם עוד שלב בפירמידת המחקר של חוקרים קודמים. חשפנו את השרידים המיוחסים לארמונו של דוד המלך. בשטח זה אנו עדים להשתמרות פנטסטית של בניה מתקופה זו הן של ארמונו של דוד המלך והן של חומה מתקופת שלמה המלך.
בשאלת החפירות שעורכים המוסלמים בהר הבית אומר מזר כי ביום זה, חגה של ירושלים, היתה מעדיפה לדבר על הדברים היותר משמחים. "אין לשכוח שלא מתקיים חוק וסדר במתחם הר הבית, כשאין חוק וסדר מתקיים הדבר ההפוך". מגמות ההרס של המוסלמים שמבקשים להפוך את כל הר הבית למסגד מוכרות, לדבריה. היא גם מציינת את המגמה של דחיית כל נוכחות זרים בהר הבית מלבד מוסלמים, שמתרחשת כל הזמן תוך עבריינות על החוקים, תוך כדי הרס, שאי אפשר להחזיר אותו אח"כ על תיקונו.
דר' מזר מציינת את פועלו של פרופ' גבריאל ברקאי שלקח על עצמו משימה לסנן 20,000 טון של המילוי העתיק של הר הבית, אותו הוציאו המוסלמים מהמתחם במסגרת עבודות הרחבת המסגדים במקום. פרופ' ברקאי גילה ייצוג מרתק של התקופות הקדומות וממצאים אפילו מימי בית ראשון.
כדי לחזק את אחיזתנו במקום, ממליצה דר' מזר שיבקרו במקום כמה שיותר יהודים. "סגירת הר הבית על ידי המשטרה דוקא ביום הזה, יום ירושלים, הוא שגיאה גסה של חוסר הבנה", אומרת מזר. המקום אינו שייך למוסלמים בלבד, הוא מקום קדוש לעם היהודי. "זהו מקום מופלא וצריך להיות פתוח לכולם".
היא מציעה לתכנן ולחשוב איך פותחים את האתר לכולם באופן מסודר וחוקי. "הדינמיקה של פיתוח ירושלים היא בעיצומה. זו עיר מדהימה, גם ביופיה גם במאפייניה. אין מקום כזה בעולם ולכן חייבים להיות שותפים לבנייה ולשדרג אותה כדי לקלוט את התיירות העולמית על ידי שמירה על האתרים וחשיפתם לציבור. תוך דאגה שיהיה קל להגיע למקומות ויהיו מקומות חניה.