הסעיף קובע כי בכל מקרה שהממונה על השכר באוצר גילה חריגה, לכאורה, בשכרו של עובד בשירות הציבורי עליו לפנות למעסיק וזה מצידו חייב לפנות לביה"ד לעבודה ולהוכיח שהחריגה לכאורה אינה חוקית. במקרה כזה יכול היה העובד להתגונן בבית המשפט כנגד הטענות נגדו.
מההסתדרות נמסר כי "האוצר ביקש לאחרונה להנהיג תיקון בסעיף לפיו לא יהיה הליך משפטי. על-פי הצעת התיקון במידה הממונה על השכר באוצר גילה חריגה לכאורה הוא יודיע למעסיק וזה יודיע בכתב לעובד על הפסקת תשלומי השכר בגין החריגה לכאורה. כמו-כן העובד יחזיר את כל הכספים שקיבל כבר בגין החריגה במשך שנות עבודתו. השבת הכספים תעשה באמצעות הפחתה של חלק מהשכר בתשלומים".
ההסתדרות התנגדה לתיקון בטענה כי כל עובד רשאי להתגונן בביה"ד כנגד טענות נגדו. כעת, כאמור, התקבלה הטענה. על-פי הסיכום בין הצדדים אמור קובי הבר להודיע ביום ראשון לועדת הכספים על אי-הכללתו של התיקון לסעיף בחוק ההסדרים הקרוב.
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר היום כי "ההסתדרות הצליחה למנוע היום מצב אנטי דמוקרטי. כל אזרח או עובד במדינה מתוקנת רשאי להליך משפטי אם יש האשמות כאלה ואחרות נגדו".
מההסתדרות נמסר כי "האוצר ביקש לאחרונה להנהיג תיקון בסעיף לפיו לא יהיה הליך משפטי. על-פי הצעת התיקון במידה הממונה על השכר באוצר גילה חריגה לכאורה הוא יודיע למעסיק וזה יודיע בכתב לעובד על הפסקת תשלומי השכר בגין החריגה לכאורה. כמו-כן העובד יחזיר את כל הכספים שקיבל כבר בגין החריגה במשך שנות עבודתו. השבת הכספים תעשה באמצעות הפחתה של חלק מהשכר בתשלומים".
ההסתדרות התנגדה לתיקון בטענה כי כל עובד רשאי להתגונן בביה"ד כנגד טענות נגדו. כעת, כאמור, התקבלה הטענה. על-פי הסיכום בין הצדדים אמור קובי הבר להודיע ביום ראשון לועדת הכספים על אי-הכללתו של התיקון לסעיף בחוק ההסדרים הקרוב.
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר היום כי "ההסתדרות הצליחה למנוע היום מצב אנטי דמוקרטי. כל אזרח או עובד במדינה מתוקנת רשאי להליך משפטי אם יש האשמות כאלה ואחרות נגדו".