תודעת הפיוט קיימת בציבור הישראלי ומקיפה יהודים מזרחיים ואשכנזים החוברים בצוותא לקהילות שרות ומפייטים. "בשנים האחרונות אנו עדים לתחייה של הפיוט בממדים שלא הכרנו בעשורים האחרונים", אומר ד"ר מאיר בוזגלו, מנהל משגב ירושלים באוניברסיטה העברית. "ההשלכות של תופעה זו מַציבות אתגר לשאלת התרבות הישראלית. האקדמיה נדרשת להדביק את האירועים בשטח ולבחון שאלות יסוד הנוגעות לפיוט, למחקרו ולמקומו במערכת החינוך ולעסוק בין היתר בשאלות של זהות ורב תרבותיות".
על תרומתו של הפיוט למערכת החינוך ולחברה אומר ד"ר בוזגלו כי "אם ישמיעו יותר פיוטים בארץ תהיה כאן יותר שמחה ואפילו בריאות נפשית". בוזגלו מספר ששמע מפי הפייטן רבי חיים לוק כי בית הספר במרוקו היה פותח את השיעור הראשון שלו בכל יום בשעת פיוט. השירה נסכה בילדים שמחה ותחושת קרבה זה לזה ותרמה בכך לצמצום התוקפנות ביניהם.
הפיוט החל כשירת קודש שבאה לעטר את תפילות היחיד והציבור ואת הטקסים הדתיים בהשתתפות החזן וקהל המתפללים. במהלך השנים התרחב למחוזות אחרים כמו פיוטים סביב מעגל השנה (זמירות שבת ופיוטים לחגים ומועדים; שירת הבקשות) ופיוטים סביב מעגל החיים (שירים לברית מילה וזבד הבת, דרך בר מצווה ובת מצווה, נישואין, הולדת בת ובן וחוזר חלילה).
ערב פתיחה חגיגי יתקיים ביום שלישי בשעה 19:30 באולם עצמאות-מקסיקו, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים. הערב יתקיים במעמד הראשון לציון הרב הראשי הספרדי שלמה משה עמאר ובמסגרתו יתקיים ערב מחווה לפייטן הרב חיים לוק, גדול פייטני יהדות מרוקו. בערב יופיעו פייטנים ממסורות תימן, אנדלוסיה ובבל.
יום העיון יחל ביום רביעי בשעה 10:00 באודיטוריום בבניין רבין, קומה 4, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים. ביום העיון יידונו שאלות הנוגעות למקומו של הפיוט בתרבות הישראלית העכשווית, מתוך בחינה ביקורתית של אופני ההתייחסות אל יצירה זו בזירות תרבותיות שונות באקדמיה, במערכת החינוך, בארגונים העוסקים בהנחלת הפיוט ובקרב אנשי רוח.
היום יסתיים במופע משותף של הזמר ערן צור, 'אנדרלמוסיה' והפייטן דודי מנחם, במסגרת סדרה 'ידידי השכחת?!' של בית הלל באוניברסיטה העברית.
הכינוס השנתי מאורגן על ידי משגב ירושלים, המרכז למחקר ולהוראה של מורשת יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטה העברית בירושלים.
על תרומתו של הפיוט למערכת החינוך ולחברה אומר ד"ר בוזגלו כי "אם ישמיעו יותר פיוטים בארץ תהיה כאן יותר שמחה ואפילו בריאות נפשית". בוזגלו מספר ששמע מפי הפייטן רבי חיים לוק כי בית הספר במרוקו היה פותח את השיעור הראשון שלו בכל יום בשעת פיוט. השירה נסכה בילדים שמחה ותחושת קרבה זה לזה ותרמה בכך לצמצום התוקפנות ביניהם.
הפיוט החל כשירת קודש שבאה לעטר את תפילות היחיד והציבור ואת הטקסים הדתיים בהשתתפות החזן וקהל המתפללים. במהלך השנים התרחב למחוזות אחרים כמו פיוטים סביב מעגל השנה (זמירות שבת ופיוטים לחגים ומועדים; שירת הבקשות) ופיוטים סביב מעגל החיים (שירים לברית מילה וזבד הבת, דרך בר מצווה ובת מצווה, נישואין, הולדת בת ובן וחוזר חלילה).
ערב פתיחה חגיגי יתקיים ביום שלישי בשעה 19:30 באולם עצמאות-מקסיקו, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים. הערב יתקיים במעמד הראשון לציון הרב הראשי הספרדי שלמה משה עמאר ובמסגרתו יתקיים ערב מחווה לפייטן הרב חיים לוק, גדול פייטני יהדות מרוקו. בערב יופיעו פייטנים ממסורות תימן, אנדלוסיה ובבל.
יום העיון יחל ביום רביעי בשעה 10:00 באודיטוריום בבניין רבין, קומה 4, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים. ביום העיון יידונו שאלות הנוגעות למקומו של הפיוט בתרבות הישראלית העכשווית, מתוך בחינה ביקורתית של אופני ההתייחסות אל יצירה זו בזירות תרבותיות שונות באקדמיה, במערכת החינוך, בארגונים העוסקים בהנחלת הפיוט ובקרב אנשי רוח.
היום יסתיים במופע משותף של הזמר ערן צור, 'אנדרלמוסיה' והפייטן דודי מנחם, במסגרת סדרה 'ידידי השכחת?!' של בית הלל באוניברסיטה העברית.
הכינוס השנתי מאורגן על ידי משגב ירושלים, המרכז למחקר ולהוראה של מורשת יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטה העברית בירושלים.