המזרחן ד"ר מוטי קידר, מאוניברסיטת בר אילן, אומר כי המפגש של אולמרט ומוברק הוא מפגש של שני מנהיגים נבוכים המטכסים עצה ביחד כדי לצאת מהמצב הקשה במזה"ת.
בראיון לערוץ 7 אומר קידר כי מוברק מעונין לראות את ישראל מתקפלת ונסוגה לתוך גבולות 49 או הקו הירוק "20% מהפרלמנט המצרי הם האחים המוסלמים. הם רוצים להחזיר אותנו לגבולות החלוקה או לקרקעית הים". הם רואים בהתכנסות התקדמות חיובית לקראת המטרה, אבל הם גם חוששים כי אם ישראל תצא 'מהשטחים הערביים' היא תזכה ללגיטימציה בינלאומית והסכמה אמריקנית לקבע את גבולותיה של ישראל בתוך 'פלסטין'. מצד אחד המצרים רוצים התקפלות ישראלית אבל לא התקבעות, אומר קידר.
יחד עם זאת, למוברק יש אג'נדה אנטי מוסלמית כי הוא חושש מהטרור בסיני ומחוליות בתוך מצרים. אוכלוסיית מצרים מונה 77 מיליון בני אדם ומתווספים כל שנה חמישה מיליון ו'את כולם צריך להאכיל'. אם מוברק מתקשה להאכיל אותם האיסלאם הרדיקאלי מתעצם. מוברק לדברי קידר, אינו מעונין להשאיר לבן שלו ירושה של איסלאם קיצוני ולכן חשוב לו לחזק את אבו מאזן כגורם שאינו איסלאם קיצוני, באמצעות נסיגה, אך זו צריכה להעשות תוך הסכם.
"הקואליציה" בין אולמרט למוברק היא של שני מנהיגים עם בעיות. לאולמרט יש בעיות מבית עם תקציב, עם מרידות בתוך המפלגה שלו עם קואליציה קטנה ושברירית. הוא אמור לעקור 70 אלף איש לתוך אצבעות של ריכוז התנחלויות. כאשר גיורא איילנד, אדם שנחשב מיינסטרים לא שמאל ולא ימין, על סף פרישתו 'תוקע לו סכין בגב' בכך שהוא מכריז כי תכנית ההתכנסות מסוכנת. התכנית נועדה לצאת לפועל בעוד כשנתיים שלש וייתכן שעד אז כל מיני שרים מקדימה יגלו את האמת מאחורי התכנית ויתפכחו.
בעינים ערביות ישראל של 'פוסט שרון' היא מדינה עם קשיים פנימיים קשיים לקבל החלטות, וקיטוב פנימי גדול. נוסף על כך במזרח התיכון המצב הולך ומחמיר: עירק אינה מסתדרת, אירן מאיימת ארה"ב מתקפלת. סוריה הצליחה לצאת מעניבת החנק שלה ומתחילה לפרוח. החלומות האמריקניים 'לפיזור הדמוקרטיה' במזה"ת נתקלים בקשיים.
דוגמא ליחס כלפי ארה"ב, אומר קידר, קריקטורה שפורסמה לפני כמה ימים בעתון פלסטיני. בקריקטורה נראית דמות פסל החירות האמריקני כשהיא אוחזת בספר 'דמוקרטיה', אבל על כתפיה עומד ילד פלסטיני המטיל מימיו עליה. זה היחס שמופגן כלפי ארה"ב, ו'אמריקה קולטת את זה'.
קידר אומר כי גם אולמרט וגם מוברק חוששים מפני אסון הומניטרי או מלחמה פנימית ברש"פ, מצב שעלול להוביל לכך שישראל ומדינות ערב יואשמו בכך שלא הושיטו יד, לכן מוצאים עצמם שני המנהיגים ב"סירה אחת". שניהם נבוכים והכינוס בשארם א-שייח נועד לאפשר להם לטכס עצה ביחד.
להאזנה לראיון
בראיון לערוץ 7 אומר קידר כי מוברק מעונין לראות את ישראל מתקפלת ונסוגה לתוך גבולות 49 או הקו הירוק "20% מהפרלמנט המצרי הם האחים המוסלמים. הם רוצים להחזיר אותנו לגבולות החלוקה או לקרקעית הים". הם רואים בהתכנסות התקדמות חיובית לקראת המטרה, אבל הם גם חוששים כי אם ישראל תצא 'מהשטחים הערביים' היא תזכה ללגיטימציה בינלאומית והסכמה אמריקנית לקבע את גבולותיה של ישראל בתוך 'פלסטין'. מצד אחד המצרים רוצים התקפלות ישראלית אבל לא התקבעות, אומר קידר.
יחד עם זאת, למוברק יש אג'נדה אנטי מוסלמית כי הוא חושש מהטרור בסיני ומחוליות בתוך מצרים. אוכלוסיית מצרים מונה 77 מיליון בני אדם ומתווספים כל שנה חמישה מיליון ו'את כולם צריך להאכיל'. אם מוברק מתקשה להאכיל אותם האיסלאם הרדיקאלי מתעצם. מוברק לדברי קידר, אינו מעונין להשאיר לבן שלו ירושה של איסלאם קיצוני ולכן חשוב לו לחזק את אבו מאזן כגורם שאינו איסלאם קיצוני, באמצעות נסיגה, אך זו צריכה להעשות תוך הסכם.
"הקואליציה" בין אולמרט למוברק היא של שני מנהיגים עם בעיות. לאולמרט יש בעיות מבית עם תקציב, עם מרידות בתוך המפלגה שלו עם קואליציה קטנה ושברירית. הוא אמור לעקור 70 אלף איש לתוך אצבעות של ריכוז התנחלויות. כאשר גיורא איילנד, אדם שנחשב מיינסטרים לא שמאל ולא ימין, על סף פרישתו 'תוקע לו סכין בגב' בכך שהוא מכריז כי תכנית ההתכנסות מסוכנת. התכנית נועדה לצאת לפועל בעוד כשנתיים שלש וייתכן שעד אז כל מיני שרים מקדימה יגלו את האמת מאחורי התכנית ויתפכחו.
בעינים ערביות ישראל של 'פוסט שרון' היא מדינה עם קשיים פנימיים קשיים לקבל החלטות, וקיטוב פנימי גדול. נוסף על כך במזרח התיכון המצב הולך ומחמיר: עירק אינה מסתדרת, אירן מאיימת ארה"ב מתקפלת. סוריה הצליחה לצאת מעניבת החנק שלה ומתחילה לפרוח. החלומות האמריקניים 'לפיזור הדמוקרטיה' במזה"ת נתקלים בקשיים.
דוגמא ליחס כלפי ארה"ב, אומר קידר, קריקטורה שפורסמה לפני כמה ימים בעתון פלסטיני. בקריקטורה נראית דמות פסל החירות האמריקני כשהיא אוחזת בספר 'דמוקרטיה', אבל על כתפיה עומד ילד פלסטיני המטיל מימיו עליה. זה היחס שמופגן כלפי ארה"ב, ו'אמריקה קולטת את זה'.
קידר אומר כי גם אולמרט וגם מוברק חוששים מפני אסון הומניטרי או מלחמה פנימית ברש"פ, מצב שעלול להוביל לכך שישראל ומדינות ערב יואשמו בכך שלא הושיטו יד, לכן מוצאים עצמם שני המנהיגים ב"סירה אחת". שניהם נבוכים והכינוס בשארם א-שייח נועד לאפשר להם לטכס עצה ביחד.
להאזנה לראיון