נמאס לי לשבת בבית ללא פרנסה או ללא סיבה לקום בבוקר, אומר ירון שמעון בן 44 מעקורי המושב גנאור בגוש קטיף. שמעון שהיה חקלאי מצטיין ויצואן מצטיין בגוש, מספר לערוץ 7 על היוזמה החדשה שלו ושל חבריו להקמת חוות חקלאיות באתיופיה במימון וסיוע ממשלתי.
הוא וחבריו חקלאים מעקורי הגוש, נואשו מממשלת ישראל שאינה עומדת בהתחייבויותיה כלפיהם. מאז יוני 05 שהופסקה עבודתם החקלאית לא נמצא עבורם פתרון תעסוקה התואם לידע שלהם ולמקצועיות שלהם. 'ניסינו בארץ עם כל הגורמים הממשלתיים והללו לא רק שאינם עוזרים לנו אלא גם מציקים לנו', הוא אומר. עד היום כל הגורמים הממשלתיים שנתנו לנו הבטחות לא קיימו. חלק מהחקלאים החלו לגדל בכוחות עצמם בהסתמך על הסיוע שיגיע, אבל כיום הם במשבר כלכלי כיון שאין להם כיסוי.
לכן, אומר שמעון, "עלה רעין לעבוד במקום אחר בעולם, היכן שרוצים אותנו". הקבוצה קיבלה הצעה להקים חוות חקלאיות באתיופיה במימון וסיוע ממשלתי. ממשלת אתיופיה בניגוד לממשלת ישראל, נותנת סיוע עם חיבוק. הממשלה שם מכשירה את הקרקע נותנת מקורות מים וברגע שחותמים על החוזה היא מעמידה את התנאים הכספיים לפיתוח. 'היא מעודדת להתפתח כי היא מעוניינת שתעסיק אנשים ותרוויח'.
שמעון מתייחס לסוגית 'הציונות והאידיאולוגיה' ואומר כי כל אלה מתבטלים כאשר הם עומדים מול הקיום בכבוד של המשפחה. לדבריו ניסה במשך שנה לטפל בקבלת רכושו אך עד עתה אין פתרון למשק ואין לו פרנסה. "אני יושב בבית כבר שנה ללא סיבה לקום בבוקר. איני פועל מתוך כעס, שמתי הכל מאחורי. אני רוצה להמשיך לחיות, להקים בית מחדש. אני רוצה פרנסה וכבוד. מי שעשה מה שעשה, ישלם במקום אחר. אני רוצה לחיות בכבוד".