עשרה חודשים עברו מאז הממשלה גירשה את תושבי גוש קטיף מבתיהם, רבים מהם ממתינים לפיצוי המלא שטרם הגיע. לערוץ 7 נמסר כי 24 משפחות שהתגוררו בישוב תל קטיפא אינן קיבלו את הפיצוי המלא בשל בעיה חוקית.
גורלן והונן של 24 משפחות מונח על כף המאזניים, הסיבה לטענת מנהלת סל"ע: לפי חוק פינוי פיצוי שעבר בכנסת, הישוב תל קטיפא והישוב שלו אינם מופיעים ברשימת הישובים הזכאים לפיצוי ועל כן כל נושא הפיצוי מתברר בחודשים האחרונים אצל היועץ המשפטי לממשלה ובמשרד המשפטי. מסמכים שהגיעו לערוץ 7 מאמתים את ההכרה של הגופים הממשלתיים בתל קטיפא כיישוב.
בשבוע הבא אמורים התושבים להיפגש עם מנהלת סל"ע וועדה מיוחדת תיקבע את הזכאות לכל משפחה ומשפחה.
עו"ד יוסי פוקס המייצג את תושבי תל-קטיפא אומר כי "העובדה ש- 10 חודשים לאחר העקירה מגורשי הישוב טרם פוצו היא אות קלון למנהלת הבטון של יונתן בשיא. אפילו לממשלת שרון היה ברור שתל-קטיפא הוא ישוב כשמנתה אותו בין 25 הישובים המיועדים לפינוי, אז באיזו זכות מעכבת המנהלת מתושביו את הפיצוי המגיע להם?" שואל עו"ד פוקס.
פוקס מוסיף: תמוה מדוע סירבה המנהלת להצעתו לפתרון הפלונטר לפיה תושבי הישוב יוכרו כתושבי כפר דרום שעל אדמותיו קם הישוב?.
בני משפחת לנגזם, משפחה ברוכת ילדים, אומרים כי הם יגיעו לדרוש את מלוא הפיצוי "מפעל חיינו והבית שבנינו חרבו. איך יתכן לדרוש מאתנו להמשיך לשלם משכנתא על בית חרב, להמשיך לפרנס שבעה ילדים ולשקם את חיינו כשנותרנו ללא פיצויים וללא עבודה? אין גבול לרשעות?", תוהה יעל לנגזם ומוסיפה: "מדינת ישראל פעלה בכל כך הרבה נחישות להחרבת הישוב, היכן אפילו מעט מהרגישות בה התפארה המדינה? למה המנהלת מתעקשת להתכחש לקיומו של היישוב, ועל ידי כך לפגוע בהמשך חייהם של עשרות אנשים, בוגרים וילדים? האם לא די במה שכבר עבר עלינו עד כה?".
"חששנו שביום מן הימים תתכחש המדינה למפעל ההתיישבות הפורח שהקמנו, אך לא העלנו בדעתנו שההתכחשות לקיומו של יישובנו תבוא רק לאחר החרבתו" אומרת עדה גבל ממגורשות הישוב ומקשה: "מה אנחנו רוחות רפאים? כיצד המדינה יכלה בדיוק להחריב ישוב שלא קם מעולם?" דברי גבל.
דובר מנהלת סל"ע, חיים אלטמן, מסר לכתבנו עוזי ברוך כי מנהלת סל"ע פועלת ע"פ חוק פינוי פיצוי ואינה רשאית לחלק כסף לישוב שאינו מופיע בחוק, אלטמן אומר כי המשפחות קיבלו עד עתה מקדמות וכי המשרד ממתין להחלטה משפטית בעניין הפיצוי.
לגבי כלל המשפחות שגורשו בקיץ האחרון, אומר אלטמן, כי המדינה שילמה את מלוא הסכום לכ-1200 משפחות ושאר המשפחות נמצאות לקראת התשלום המלא.
הרקע לתל קטיפא כפי שנמסר ע"י התושבים
הישוב תל קטיפא היה הישוב הצפוני ביותר על חוף הים של גוש קטיף, הוא הוקם חודשים ספורים לפני חתימת הסכמי אוסלו במאי 1992 ונקרא תל-קטיפא על שם תל ארכיאולוגי מהתקופה הכנענית-מצרית הסמוך לו. במהלך השנים נסללו לישוב דרכי גישה, הונחו קווי חשמל ומים, נוסד בית כנסת והוקמו חממות שעובדו בידי חלק מהתושבים. תכנית המתאר של תל-קטיפא כללה בנית 64 יחידות דיור וניצול האגם הטבעי המצוי בלב הישוב לצורכי תיירות. בישוב הייתה אוירה משפחתית ייחודית, פעילויות תרבותיות למבוגרים ומשחקייה והפעלות לילדים. מרבית התושבים מתגוררים כיום באתר קרוואנים בשקף שבחבל לכיש, לאחר שהועברו לשם מקרוואנים באבן שמואל. בשקף פתחו המגורשים גן ומעון עצמאי לילדיהם בתנאים לא קלים. למרות שמחצית מהתושבים עדיין מובטלים הם נחושים להקים מחדש את יישובם בחבל לכיש.
גורלן והונן של 24 משפחות מונח על כף המאזניים, הסיבה לטענת מנהלת סל"ע: לפי חוק פינוי פיצוי שעבר בכנסת, הישוב תל קטיפא והישוב שלו אינם מופיעים ברשימת הישובים הזכאים לפיצוי ועל כן כל נושא הפיצוי מתברר בחודשים האחרונים אצל היועץ המשפטי לממשלה ובמשרד המשפטי. מסמכים שהגיעו לערוץ 7 מאמתים את ההכרה של הגופים הממשלתיים בתל קטיפא כיישוב.
בשבוע הבא אמורים התושבים להיפגש עם מנהלת סל"ע וועדה מיוחדת תיקבע את הזכאות לכל משפחה ומשפחה.
עו"ד יוסי פוקס המייצג את תושבי תל-קטיפא אומר כי "העובדה ש- 10 חודשים לאחר העקירה מגורשי הישוב טרם פוצו היא אות קלון למנהלת הבטון של יונתן בשיא. אפילו לממשלת שרון היה ברור שתל-קטיפא הוא ישוב כשמנתה אותו בין 25 הישובים המיועדים לפינוי, אז באיזו זכות מעכבת המנהלת מתושביו את הפיצוי המגיע להם?" שואל עו"ד פוקס.
פוקס מוסיף: תמוה מדוע סירבה המנהלת להצעתו לפתרון הפלונטר לפיה תושבי הישוב יוכרו כתושבי כפר דרום שעל אדמותיו קם הישוב?.
בני משפחת לנגזם, משפחה ברוכת ילדים, אומרים כי הם יגיעו לדרוש את מלוא הפיצוי "מפעל חיינו והבית שבנינו חרבו. איך יתכן לדרוש מאתנו להמשיך לשלם משכנתא על בית חרב, להמשיך לפרנס שבעה ילדים ולשקם את חיינו כשנותרנו ללא פיצויים וללא עבודה? אין גבול לרשעות?", תוהה יעל לנגזם ומוסיפה: "מדינת ישראל פעלה בכל כך הרבה נחישות להחרבת הישוב, היכן אפילו מעט מהרגישות בה התפארה המדינה? למה המנהלת מתעקשת להתכחש לקיומו של היישוב, ועל ידי כך לפגוע בהמשך חייהם של עשרות אנשים, בוגרים וילדים? האם לא די במה שכבר עבר עלינו עד כה?".
"חששנו שביום מן הימים תתכחש המדינה למפעל ההתיישבות הפורח שהקמנו, אך לא העלנו בדעתנו שההתכחשות לקיומו של יישובנו תבוא רק לאחר החרבתו" אומרת עדה גבל ממגורשות הישוב ומקשה: "מה אנחנו רוחות רפאים? כיצד המדינה יכלה בדיוק להחריב ישוב שלא קם מעולם?" דברי גבל.
דובר מנהלת סל"ע, חיים אלטמן, מסר לכתבנו עוזי ברוך כי מנהלת סל"ע פועלת ע"פ חוק פינוי פיצוי ואינה רשאית לחלק כסף לישוב שאינו מופיע בחוק, אלטמן אומר כי המשפחות קיבלו עד עתה מקדמות וכי המשרד ממתין להחלטה משפטית בעניין הפיצוי.
לגבי כלל המשפחות שגורשו בקיץ האחרון, אומר אלטמן, כי המדינה שילמה את מלוא הסכום לכ-1200 משפחות ושאר המשפחות נמצאות לקראת התשלום המלא.
הרקע לתל קטיפא כפי שנמסר ע"י התושבים
הישוב תל קטיפא היה הישוב הצפוני ביותר על חוף הים של גוש קטיף, הוא הוקם חודשים ספורים לפני חתימת הסכמי אוסלו במאי 1992 ונקרא תל-קטיפא על שם תל ארכיאולוגי מהתקופה הכנענית-מצרית הסמוך לו. במהלך השנים נסללו לישוב דרכי גישה, הונחו קווי חשמל ומים, נוסד בית כנסת והוקמו חממות שעובדו בידי חלק מהתושבים. תכנית המתאר של תל-קטיפא כללה בנית 64 יחידות דיור וניצול האגם הטבעי המצוי בלב הישוב לצורכי תיירות. בישוב הייתה אוירה משפחתית ייחודית, פעילויות תרבותיות למבוגרים ומשחקייה והפעלות לילדים. מרבית התושבים מתגוררים כיום באתר קרוואנים בשקף שבחבל לכיש, לאחר שהועברו לשם מקרוואנים באבן שמואל. בשקף פתחו המגורשים גן ומעון עצמאי לילדיהם בתנאים לא קלים. למרות שמחצית מהתושבים עדיין מובטלים הם נחושים להקים מחדש את יישובם בחבל לכיש.