השופט בדימוס יעקב טירקל פרש מכס בית המשפט העליון לפני כשנה. הוא ישב כ 38 שנים על כס המשפט. בראיון שהעניק לערוץ 7 עוסק השופט בדימ' בחופש הביטוי, בטיפול בעקורי גוש קטיף, במשפטה של יו"ר נשים בירוק שיחל הבוקר (יום ד' 14 ביוני) , במינוי שופטים לבית המשפט העליון, ובצורך לשוב ללמוד בעל פה תנ"ך.
"לא הייתי מעמיד את נדיה מטר לדין":
יש הפרזה גדולה בהליכים ובאיום בהליכים נגד אנשים בשל כל מיני התבטאויות שלהם.
הבוקר, ד' ייפתח בבית משפט השלום משפטה של יו"ר נשים בירוק נדיה מטר. מטר חשודה בהעלבת עובד ציבור בעקבות מכתב ששלחה ליו"ר מנהלת סלע יונתן בשיא ובו האשימה אותו לכאורה כי המכתבים ששיגר לפני הגירוש לתושבי גוש קטיף מזכירים את מכתבי היודנרט.
השופט טירקל אומר כי לא היה מעמיד לדין את מטר על התבטאויותיה בענין פינוי גוש קטיף. "יש הפרזה גדולה בהליכים ובאיום בהליכים נגד אנשים בשל כל מיני התבטאויות שלהם. התבטאויות כמו למשל בנושא היודנראט. זה מאד לא לטעמי שאומרים דבר כזה על איש יהודי. אני בכלל לא מוכן שיגידו על איש יהודי משהו שלקוח מהתחום המזוויע ההוא של השואה ותקופתה, על שום יהודי שבעולם. אני נחרד מהדברים האלה. אולם, מכאן, מהגדרה של התבטאות מסוימת כלא ראויה ושמוטב להמנע ממנה, ועד להעמדה לדין המרחק גדול. בשום פנים לא הייתי מעמיד לדין על התבטאויות כאלה ואפילו על חמורות יותר. כל עוד אין סכנה ברורה ומיידית שהתבטאות כזו יהיו לה בסופו של דבר תוצאות חמורות ביותר, כגון שמישהו עלול להפגע, צריך להתיר אותה ואין לנקוט בהליכים פליליים. מי שחושב שצריך לגנות את הביטוי בצורה כזו או אחרת, זכותו לומר זאת , אולם זה צריך להיות בצורה מרוסנת ומאופקת. אין להשתמש בסנקציה פלילית כדי למנוע זאת".
יש חשיבות עצומה להגנה על חופש הביטוי, אומר השופט טירקל, למעט ביטויים מפלצתיים כמו מתן אפשרות לנאצים לקיים תהלוכה, כפי שקרה בארה"ב, דבר שלא היה מקבל בארץ ישראל. "אם לא ניתן לכל בעל דעה להביע את דעתו ולנסות לשכנע אנשים לקבל אותה, תהיה הגדרתנו כמדינה דמוקרטית מס שפתיים בלבד".
"צריך להתיר שידורים של ערוץ 7 ושל ערוצים אחרים במידה יותר נדיבה":
בהקשר זה מתייחס השופט טירקל לערוץ 7 ששייך, לדעתו לחלק מחופש הביטוי. "בעקרון אני חושב שצריך להתיר שידורים של ערוץ 7 ושל ערוצים אחרים במידה יותר נדיבה. זה חלק מחופש הביטוי. יש לתת ככל האפשר לציבורים שונים להביע את דעתם. אני רוצה שמירב האנשים שרוצים להביע את דעתם ע"י הוצאת עתון או ע"י שידור כזה או אחר, יוכלו לעשות זאת. לא צריך להטיל מגבלות על הביטוי. ברמת העקרון אני רוצה שתהיה אפשרות להביע דעה באופן כמעט חופשי" .
בפסק הדין בענין הרב אלבה שבו היה טירקל בדעת מיעוט, הוא כתב שעל סרגל שבקצהו האחד התרה מוחלטת של חופש הביטוי, לבין הקצה השני של איסור מוחלט, הוא קרוב יותר לקצה של התרה מוחלטת.
צריך להתיר שידורים של ערוץ 7 ושל ערוצים אחרים במידה יותר נדיבה. זה חלק מחופש הביטוי.
על מעורבות בית המשפט בחוקים כמו למשל בחוק ערוץ 7 שבוטל על ידי בית המשפט, אומר השופט טירקל כי "בית המשפט צריך לשמור על שלטון החוק. לא ייתכן שבית המשפט יקום ויעשה כאוות נפשו. אם חוק אוסר על נסיעה מעל 80 ק"מ לשעה ומישהו נתפס כשהוא נוסע מעל לזה, לא יכול לבוא עורך דינו ולהגיש שמשום עקרונות חופש ביטוי וכבוד האדם מותר היה לו לנסוע מעל 90 ק"מ לשעה. אכן יש מקרים שבהם יש לבית המשפט מרחב תמרון בפרשנותו, ובמיוחד כאשר מדובר בנושאים ערכיים. כמובן שיש השפעה לעולם הערכים של השופטים היושבים בדין". טירקל מוסיף כי "יש שופטים הסבורים שבית המשפט צריך להיות יותר אקטיביסטי ויש הסבורים שהוא פחות מדי אקטיביסטי. עם זאת תמיד יש לזכור שסמכות החקיקה היא בידי הכנסת ואין להתייחס בקלות במעשי החקיקה שלה".
"מה שנעשה עם תושבי גוש קטיף לא בסדר":
רה"מ שרון היה צריך לחזור ולשאול את הציבור לפני ביצוע תכנית ההתנתקות, אומר השופט טירקל. "לפי השקפתי ממשלה חייבת לקיים את הבטחותיה ומפלגה חייבת לקיים את הבטחותיה. ראש ממשלה או כל מנהיג לאומי חייב לקיים הבטחותיו, מאז ומעולם חשבתי כך. לדוגמא, אם בא מנהיג או ראש ממשלה לפני הבחירות ואומר: אני חושב שצריך לקצץ בתקציב בסכום מסוים בתחום מסוים. הוא אינו יכול לבוא מחר וסתם כך לומר אני חוזר בי, אני נוהג אחרת. הוא חייב דין וחשבון לציבור כולו או לציבור בוחריו. לדעתי, בנושאים לאומיים כל כך חשובים אם ראש הממשלה שינה את דעתו, וזכותו לשנות את דעתו, הוא חייב להציג את השאלה לציבור. אם הלך לבחירות עם מצע מסוים אי אפשר להפוך לגמרי את הכיוון לגמרי כאילו דבר לא קרה. לדעתי חייב ראש הממשלה לבקש פעם נוספת את עמדת הציבור".
כשופט, גם בדימוס, חלים עלי כללי אתיקה והתנהגות שחלים על שופטים, אומר השופט טירקל, לכן אין בכוונתו להתבטא בנושאים פוליטיים או כאלו השנויים במחלוקת, יחד עם זאת, הוא אומר: "הטיפול בתושבים של חבל עזה שפונו מבתיהם היה רחוק מלהניח את הדעת. איני מדבר על הסיבות ובמי צריך לתלות את הקולר. זה היה רחוק מלהניח את הדעת, זה לא היה צריך להיות. איני מביע דעה על החוק עצמו. באופן כללי אני רואה את האנשים האלה מול עיני ומה שנעשה איתם אינו בסדר. צריך לתת את הדעת להפיק לקחים". השופט מוסיף כי בין היתר אחד הנושאים הבולטים שעליהם לא ניתנה הדעת בצורה מספקת הוא הפתרון בדרך של הקמת ישובים שלמים לישובים שלמים, או טיפול שהיה מאפשר למסגרות התושבים שם להמשיך בחייהם במסגרת קהילתית זהה או דומה. זה היה עדיף על מה שקרה, הוא מדגיש.
"להתיר לזוג עמיר חיי אישות":
אמש (ג) דחה בג"ץ עתירה נגד מתן אפשרות לבני הזוג עמיר להביא צאצאים לעולם באמצעות הפרייה מלאכותית. השופט טירקל סבור כי אכן היה צריך להתיר ליגאל עמיר להביא ילד לעולם באמצעות חיי אישות. "אני חושב שאדם כשהוא נכנס בין כתלי הכלא אינו חדל להיות אדם. חלק מהוויתו של אדם היא הולדת ילדים, חיי אישות שייכים לכך. אסור למנוע זאת. הייתי אמנם בהרכב שדחה את עתירתו של עמיר משום ששירות הבטחון הכללי הצביע על תוצאות מסוכנות מבחינה בטחונית אם יתייחד עם אשתו. היו לי ספקות בענין זה, אולם בעקרון נראה לי שאין למנוע זאת לא רק מיגאל עמיר אלא גם מאסירים אחרים".
לדבריו, רבה של טורקיה הרב פאלאג'י פסק בזמנו על פי עקרון זה. "בטורקיה לא היה בית סוהר ליהודים, רק של המדינה. היה הסדר חוקי שאם בית הדין היהודי מחליט בעניינם פליליים להטיל על יהודי עונש מאסר היו מעבירים אותו לשלטונות ומכניסים אותו לכלא. עמדו לכלוא יהודי שומר מצוות בכלא מטונף ומזוהם שבו אי אפשר היה להתפלל. שאלו את הרב פאלאצ'י מה לעשות במקרה כזה. הרב פסק שלא צריך להעביר אותו לכלא כי לא יוכל להתפלל וכפי שכתב שם: 'יהודי כשהוא נכנס לבית הסוהר אינו חדל להיות יהודי. לדעתי, אדם שנכנס לבית הסוהר אינו חדל מלהיות אדם'".
"יותר דתיים לשיפוט - יותר דתיים בביהמ"ש העליון":
שיטת בחירת השופטים בארץ היא הטובה ביותר בעולם או הפחות גרועה בין השיטות, אומר השופט טירקל. "זאת הדרך הטובה ביותר להביא לבחירת המועמדים הטובים ביותר. אכן יש קשיים ביישום המעשי, אולם אין לפסול את השיטה". הוא אינו סבור כי זה מעשי לשאוף לכך שבית המשפט יביא לידי ביטוי את כל ההשקפות המהלכות בציבור של כמה מיליוני בני אדם. צריך לקוות הוא אומר, "שלבית המשפט העליון יגיעו משפטנים ברמה הגבוהה ביותר וצריך לקוות שהמינויים יתנו ביטוי לכל ההשקפות. אם חושבים שצריך יותר שופטם דתיים בבית המשפט, הרי אם יהיו יותר מועמדים דתיים טובים לשיפוט הם יתמנו. נדמה לי שבשנים האחרונות אחוז הדתיים שהתמנו לשיפוט גדל כמו שגדל מספרם של הקצינים הדתיים בצבא".
אם יהיו יותר מועמדים דתיים טובים לשיפוט הם יתמנו. נדמה לי שבשנים האחרונות אחוז הדתיים שהתמנו לשיפוט גדל כמו שגדל מספרם של הקצינים הדתיים בצבא
בענין המינויים מסתייג השופט טירקל ממינוי 'ישיר' של אנשי אקדמיה לבית המשפט העליון. הדרך הרצויה היא לדעתו להתקדם במסלול השיפוט ולהגיע לבית המשפט העליון לאחר כהונה במחוזי. "שופט שישב שנים כשופט, אני יודע מי הוא, איך הוא כותב, איך הוא מתייחס למתדיינים ואת רמתו המקצועית. אני מכיר אותו. אם מגיע איש אקדמיה ייתכן שהוא כותב מאמרים מצויינים אבל לא בהכרח יודע לשבת על כס המשפט כראוי".
"לחזור ללימוד בע"פ ולשינון פרקי תנ"ך":
לרגל שבוע הספר קורא השופט טירקל לחזור וללמוד בעל פה פרקי תנ"ך וכן לשנן את דברי המפרשים השונים. הוא היה רוצה שהנוער יקרא למשל סדרת ספרים כמו שיצאה עכשיו על ידי מרכז שזר על גדולי הרוח בעם היהודי ובמיוחד את הספר על רש"י שחובר על ידי חתן פרס נובל פרופ' גרוסמן, מגדולי חוקרי רש"י בזמננו. "לא יעלה על הדעת שילד יהודי בארץ ישראל לא ידע דבר על רש"י. אני רוצה שכל ילד יהודי מכל משפחה שהיא, ידע מי הוא רש"י , מענקי הרוח של העם היהודי וכמובן גם על אישים דגולים אחרים בעמנו. בילדותי אילצו אותנו ללמוד פרקים שלמים בתנ"ך בעל פה וכן דברי שירה וספרות בכלל. יש מי שסבורים שלא צריך כל כך ללמוד בעל פה כי 'זה לא מאפשר לפתח מחשבתם החופשית של הילדים'. איני מסכים לכך, לא ראיתי עדיין את גאוני הרוח שצומחים לנו מכך שלא לומדים עפ"י שיטה זו".
"לא הייתי מעמיד את נדיה מטר לדין":
יש הפרזה גדולה בהליכים ובאיום בהליכים נגד אנשים בשל כל מיני התבטאויות שלהם.
הבוקר, ד' ייפתח בבית משפט השלום משפטה של יו"ר נשים בירוק נדיה מטר. מטר חשודה בהעלבת עובד ציבור בעקבות מכתב ששלחה ליו"ר מנהלת סלע יונתן בשיא ובו האשימה אותו לכאורה כי המכתבים ששיגר לפני הגירוש לתושבי גוש קטיף מזכירים את מכתבי היודנרט.
השופט טירקל אומר כי לא היה מעמיד לדין את מטר על התבטאויותיה בענין פינוי גוש קטיף. "יש הפרזה גדולה בהליכים ובאיום בהליכים נגד אנשים בשל כל מיני התבטאויות שלהם. התבטאויות כמו למשל בנושא היודנראט. זה מאד לא לטעמי שאומרים דבר כזה על איש יהודי. אני בכלל לא מוכן שיגידו על איש יהודי משהו שלקוח מהתחום המזוויע ההוא של השואה ותקופתה, על שום יהודי שבעולם. אני נחרד מהדברים האלה. אולם, מכאן, מהגדרה של התבטאות מסוימת כלא ראויה ושמוטב להמנע ממנה, ועד להעמדה לדין המרחק גדול. בשום פנים לא הייתי מעמיד לדין על התבטאויות כאלה ואפילו על חמורות יותר. כל עוד אין סכנה ברורה ומיידית שהתבטאות כזו יהיו לה בסופו של דבר תוצאות חמורות ביותר, כגון שמישהו עלול להפגע, צריך להתיר אותה ואין לנקוט בהליכים פליליים. מי שחושב שצריך לגנות את הביטוי בצורה כזו או אחרת, זכותו לומר זאת , אולם זה צריך להיות בצורה מרוסנת ומאופקת. אין להשתמש בסנקציה פלילית כדי למנוע זאת".
יש חשיבות עצומה להגנה על חופש הביטוי, אומר השופט טירקל, למעט ביטויים מפלצתיים כמו מתן אפשרות לנאצים לקיים תהלוכה, כפי שקרה בארה"ב, דבר שלא היה מקבל בארץ ישראל. "אם לא ניתן לכל בעל דעה להביע את דעתו ולנסות לשכנע אנשים לקבל אותה, תהיה הגדרתנו כמדינה דמוקרטית מס שפתיים בלבד".
"צריך להתיר שידורים של ערוץ 7 ושל ערוצים אחרים במידה יותר נדיבה":
בהקשר זה מתייחס השופט טירקל לערוץ 7 ששייך, לדעתו לחלק מחופש הביטוי. "בעקרון אני חושב שצריך להתיר שידורים של ערוץ 7 ושל ערוצים אחרים במידה יותר נדיבה. זה חלק מחופש הביטוי. יש לתת ככל האפשר לציבורים שונים להביע את דעתם. אני רוצה שמירב האנשים שרוצים להביע את דעתם ע"י הוצאת עתון או ע"י שידור כזה או אחר, יוכלו לעשות זאת. לא צריך להטיל מגבלות על הביטוי. ברמת העקרון אני רוצה שתהיה אפשרות להביע דעה באופן כמעט חופשי" .
בפסק הדין בענין הרב אלבה שבו היה טירקל בדעת מיעוט, הוא כתב שעל סרגל שבקצהו האחד התרה מוחלטת של חופש הביטוי, לבין הקצה השני של איסור מוחלט, הוא קרוב יותר לקצה של התרה מוחלטת.
צריך להתיר שידורים של ערוץ 7 ושל ערוצים אחרים במידה יותר נדיבה. זה חלק מחופש הביטוי.
על מעורבות בית המשפט בחוקים כמו למשל בחוק ערוץ 7 שבוטל על ידי בית המשפט, אומר השופט טירקל כי "בית המשפט צריך לשמור על שלטון החוק. לא ייתכן שבית המשפט יקום ויעשה כאוות נפשו. אם חוק אוסר על נסיעה מעל 80 ק"מ לשעה ומישהו נתפס כשהוא נוסע מעל לזה, לא יכול לבוא עורך דינו ולהגיש שמשום עקרונות חופש ביטוי וכבוד האדם מותר היה לו לנסוע מעל 90 ק"מ לשעה. אכן יש מקרים שבהם יש לבית המשפט מרחב תמרון בפרשנותו, ובמיוחד כאשר מדובר בנושאים ערכיים. כמובן שיש השפעה לעולם הערכים של השופטים היושבים בדין". טירקל מוסיף כי "יש שופטים הסבורים שבית המשפט צריך להיות יותר אקטיביסטי ויש הסבורים שהוא פחות מדי אקטיביסטי. עם זאת תמיד יש לזכור שסמכות החקיקה היא בידי הכנסת ואין להתייחס בקלות במעשי החקיקה שלה".
"מה שנעשה עם תושבי גוש קטיף לא בסדר":
רה"מ שרון היה צריך לחזור ולשאול את הציבור לפני ביצוע תכנית ההתנתקות, אומר השופט טירקל. "לפי השקפתי ממשלה חייבת לקיים את הבטחותיה ומפלגה חייבת לקיים את הבטחותיה. ראש ממשלה או כל מנהיג לאומי חייב לקיים הבטחותיו, מאז ומעולם חשבתי כך. לדוגמא, אם בא מנהיג או ראש ממשלה לפני הבחירות ואומר: אני חושב שצריך לקצץ בתקציב בסכום מסוים בתחום מסוים. הוא אינו יכול לבוא מחר וסתם כך לומר אני חוזר בי, אני נוהג אחרת. הוא חייב דין וחשבון לציבור כולו או לציבור בוחריו. לדעתי, בנושאים לאומיים כל כך חשובים אם ראש הממשלה שינה את דעתו, וזכותו לשנות את דעתו, הוא חייב להציג את השאלה לציבור. אם הלך לבחירות עם מצע מסוים אי אפשר להפוך לגמרי את הכיוון לגמרי כאילו דבר לא קרה. לדעתי חייב ראש הממשלה לבקש פעם נוספת את עמדת הציבור".
כשופט, גם בדימוס, חלים עלי כללי אתיקה והתנהגות שחלים על שופטים, אומר השופט טירקל, לכן אין בכוונתו להתבטא בנושאים פוליטיים או כאלו השנויים במחלוקת, יחד עם זאת, הוא אומר: "הטיפול בתושבים של חבל עזה שפונו מבתיהם היה רחוק מלהניח את הדעת. איני מדבר על הסיבות ובמי צריך לתלות את הקולר. זה היה רחוק מלהניח את הדעת, זה לא היה צריך להיות. איני מביע דעה על החוק עצמו. באופן כללי אני רואה את האנשים האלה מול עיני ומה שנעשה איתם אינו בסדר. צריך לתת את הדעת להפיק לקחים". השופט מוסיף כי בין היתר אחד הנושאים הבולטים שעליהם לא ניתנה הדעת בצורה מספקת הוא הפתרון בדרך של הקמת ישובים שלמים לישובים שלמים, או טיפול שהיה מאפשר למסגרות התושבים שם להמשיך בחייהם במסגרת קהילתית זהה או דומה. זה היה עדיף על מה שקרה, הוא מדגיש.
"להתיר לזוג עמיר חיי אישות":
אמש (ג) דחה בג"ץ עתירה נגד מתן אפשרות לבני הזוג עמיר להביא צאצאים לעולם באמצעות הפרייה מלאכותית. השופט טירקל סבור כי אכן היה צריך להתיר ליגאל עמיר להביא ילד לעולם באמצעות חיי אישות. "אני חושב שאדם כשהוא נכנס בין כתלי הכלא אינו חדל להיות אדם. חלק מהוויתו של אדם היא הולדת ילדים, חיי אישות שייכים לכך. אסור למנוע זאת. הייתי אמנם בהרכב שדחה את עתירתו של עמיר משום ששירות הבטחון הכללי הצביע על תוצאות מסוכנות מבחינה בטחונית אם יתייחד עם אשתו. היו לי ספקות בענין זה, אולם בעקרון נראה לי שאין למנוע זאת לא רק מיגאל עמיר אלא גם מאסירים אחרים".
לדבריו, רבה של טורקיה הרב פאלאג'י פסק בזמנו על פי עקרון זה. "בטורקיה לא היה בית סוהר ליהודים, רק של המדינה. היה הסדר חוקי שאם בית הדין היהודי מחליט בעניינם פליליים להטיל על יהודי עונש מאסר היו מעבירים אותו לשלטונות ומכניסים אותו לכלא. עמדו לכלוא יהודי שומר מצוות בכלא מטונף ומזוהם שבו אי אפשר היה להתפלל. שאלו את הרב פאלאצ'י מה לעשות במקרה כזה. הרב פסק שלא צריך להעביר אותו לכלא כי לא יוכל להתפלל וכפי שכתב שם: 'יהודי כשהוא נכנס לבית הסוהר אינו חדל להיות יהודי. לדעתי, אדם שנכנס לבית הסוהר אינו חדל מלהיות אדם'".
"יותר דתיים לשיפוט - יותר דתיים בביהמ"ש העליון":
שיטת בחירת השופטים בארץ היא הטובה ביותר בעולם או הפחות גרועה בין השיטות, אומר השופט טירקל. "זאת הדרך הטובה ביותר להביא לבחירת המועמדים הטובים ביותר. אכן יש קשיים ביישום המעשי, אולם אין לפסול את השיטה". הוא אינו סבור כי זה מעשי לשאוף לכך שבית המשפט יביא לידי ביטוי את כל ההשקפות המהלכות בציבור של כמה מיליוני בני אדם. צריך לקוות הוא אומר, "שלבית המשפט העליון יגיעו משפטנים ברמה הגבוהה ביותר וצריך לקוות שהמינויים יתנו ביטוי לכל ההשקפות. אם חושבים שצריך יותר שופטם דתיים בבית המשפט, הרי אם יהיו יותר מועמדים דתיים טובים לשיפוט הם יתמנו. נדמה לי שבשנים האחרונות אחוז הדתיים שהתמנו לשיפוט גדל כמו שגדל מספרם של הקצינים הדתיים בצבא".
אם יהיו יותר מועמדים דתיים טובים לשיפוט הם יתמנו. נדמה לי שבשנים האחרונות אחוז הדתיים שהתמנו לשיפוט גדל כמו שגדל מספרם של הקצינים הדתיים בצבא
בענין המינויים מסתייג השופט טירקל ממינוי 'ישיר' של אנשי אקדמיה לבית המשפט העליון. הדרך הרצויה היא לדעתו להתקדם במסלול השיפוט ולהגיע לבית המשפט העליון לאחר כהונה במחוזי. "שופט שישב שנים כשופט, אני יודע מי הוא, איך הוא כותב, איך הוא מתייחס למתדיינים ואת רמתו המקצועית. אני מכיר אותו. אם מגיע איש אקדמיה ייתכן שהוא כותב מאמרים מצויינים אבל לא בהכרח יודע לשבת על כס המשפט כראוי".
"לחזור ללימוד בע"פ ולשינון פרקי תנ"ך":
לרגל שבוע הספר קורא השופט טירקל לחזור וללמוד בעל פה פרקי תנ"ך וכן לשנן את דברי המפרשים השונים. הוא היה רוצה שהנוער יקרא למשל סדרת ספרים כמו שיצאה עכשיו על ידי מרכז שזר על גדולי הרוח בעם היהודי ובמיוחד את הספר על רש"י שחובר על ידי חתן פרס נובל פרופ' גרוסמן, מגדולי חוקרי רש"י בזמננו. "לא יעלה על הדעת שילד יהודי בארץ ישראל לא ידע דבר על רש"י. אני רוצה שכל ילד יהודי מכל משפחה שהיא, ידע מי הוא רש"י , מענקי הרוח של העם היהודי וכמובן גם על אישים דגולים אחרים בעמנו. בילדותי אילצו אותנו ללמוד פרקים שלמים בתנ"ך בעל פה וכן דברי שירה וספרות בכלל. יש מי שסבורים שלא צריך כל כך ללמוד בעל פה כי 'זה לא מאפשר לפתח מחשבתם החופשית של הילדים'. איני מסכים לכך, לא ראיתי עדיין את גאוני הרוח שצומחים לנו מכך שלא לומדים עפ"י שיטה זו".