בישיבה הועלו טענות והערות של חברי הועד המרכזי בנושאים שונים, ביניהם בדבר מדיניות הסירוב של שופטים לדחות דיונים מטעמים מוצדקים של עורכי הדין כגון מחלה, חופשת לידה ומילואים.
כמו כן, הושמעה עמדת הלשכה נגד הטלת אגרה על הליכי ביניים, לפיה בדרך זו מונעים מן הציבור את זכות הגישה לערכאות ויש בכך להגביר את אי הצדק. עוד נאמר, שהעומס המוטל על השופטים הוא בלתי סביר ומהווה מקור להתמשכות ההליכים, וכן שהלשכה תתמוך בהרחבת התקנים.
אחד מחברי הועד המרכזי העלה טענה גם בדבר תנאי הסף למינוי עוזרים משפטיים, שיש בהם להכשיל מועמדים מן המגזר הערבי.
באשר לדחיית בקשות לדחיית מועדי דיונים על ידי בתי המשפט, ציין אוקון שמילואים, חופשת לידה, שמירת הריון הם טעמים טובים לדחיית מועדי דיון.
לדבריו, גודל משרד עורכי הדין כשלעצמו אינו סיבה לא לאשר דחייה. השופט אוקון הציג נתונים לשנת 2005 למיניינם, לפיהם מתוך 93,000 בקשות נדחו 8,000 בקשות ומתוך 126,000 בקשות לדחייה בהסכמה, נדחו 6,872. לדבריו, יכול להיות שכאשר המערכת מפנה זרקור לתופעה מסוימת נעשות שגיאות, ושבכוונתו לפנות לנציבת תלונות הציבור על שופטים ולחזור שוב על כך ששיקול הדעת בעניין הדחייה נתון לשופטים, וחייבים להתחשב באותם טעמים המצדיקים דחייה.
השופט אוקון התייחס למינוי עוזרים משפטיים ממגזרים שונים. לדבריו, יפעל לשריין משרות של עוזרים שהם בני מיעוטים במידה והם אינם מצליחים להתקבל בדרך הרגילה.
השופט אוקון טען ש"מצב שבו אין בית משפט בשום עיר ערבית בישראל הוא בלתי תקין", וציין שהעלה את הענין בפני שר המשפטים.
באשר לטענה בדבר העומס על מערכת המשפט ציין השופט אוקון שהזמין מחקר בדבר יעילות מערכת המשפט ממנו עולה, שאכן חסרים תקני שופטים רבים במערכת. עם זאת מחסור קשה זה בתקני שיפוט אינו הגורם לכל העיכובים המערכת וישנם גורמים נוספים.
כמו כן, הושמעה עמדת הלשכה נגד הטלת אגרה על הליכי ביניים, לפיה בדרך זו מונעים מן הציבור את זכות הגישה לערכאות ויש בכך להגביר את אי הצדק. עוד נאמר, שהעומס המוטל על השופטים הוא בלתי סביר ומהווה מקור להתמשכות ההליכים, וכן שהלשכה תתמוך בהרחבת התקנים.
אחד מחברי הועד המרכזי העלה טענה גם בדבר תנאי הסף למינוי עוזרים משפטיים, שיש בהם להכשיל מועמדים מן המגזר הערבי.
באשר לדחיית בקשות לדחיית מועדי דיונים על ידי בתי המשפט, ציין אוקון שמילואים, חופשת לידה, שמירת הריון הם טעמים טובים לדחיית מועדי דיון.
לדבריו, גודל משרד עורכי הדין כשלעצמו אינו סיבה לא לאשר דחייה. השופט אוקון הציג נתונים לשנת 2005 למיניינם, לפיהם מתוך 93,000 בקשות נדחו 8,000 בקשות ומתוך 126,000 בקשות לדחייה בהסכמה, נדחו 6,872. לדבריו, יכול להיות שכאשר המערכת מפנה זרקור לתופעה מסוימת נעשות שגיאות, ושבכוונתו לפנות לנציבת תלונות הציבור על שופטים ולחזור שוב על כך ששיקול הדעת בעניין הדחייה נתון לשופטים, וחייבים להתחשב באותם טעמים המצדיקים דחייה.
השופט אוקון התייחס למינוי עוזרים משפטיים ממגזרים שונים. לדבריו, יפעל לשריין משרות של עוזרים שהם בני מיעוטים במידה והם אינם מצליחים להתקבל בדרך הרגילה.
השופט אוקון טען ש"מצב שבו אין בית משפט בשום עיר ערבית בישראל הוא בלתי תקין", וציין שהעלה את הענין בפני שר המשפטים.
באשר לטענה בדבר העומס על מערכת המשפט ציין השופט אוקון שהזמין מחקר בדבר יעילות מערכת המשפט ממנו עולה, שאכן חסרים תקני שופטים רבים במערכת. עם זאת מחסור קשה זה בתקני שיפוט אינו הגורם לכל העיכובים המערכת וישנם גורמים נוספים.