בג"ץ הורה למדינה לפרק קטע בגדר ההפרדה באזור צופים שבשומרון. השופטים ברק בייניש ופרוקצ'ה קבעו כי קטע זה, מזרחית לצופים נבנה שלא כדין.



את העתירה הגישו ראש מועצת עירית עזון עבד אלטיף חסין, ראש מועצת הכפר נבי אליאס חאלד רושדי עליאן רדואן וארגון השמאל המוקד להגנת הפרט. אין זו הפעם הראשונה שהעתירה מוגשת אך בזמנו היא נדחתה בשל נימוקים בטחוניים. צה"ל אז טען כי מיקום התוואי נקבע בהתחשב בצורך "לעכב חדירת מחבלים לפרק זמן שיאפשר הגעת כוחות למקום החדירה. בכך יווצר מרחב בטחון גיאוגרפי שיאפשר לכוחות הלוחמים לבצע מרדף אחר מחבלים".



אך ממידע שנמסר על ידי הפרקליטות, התברר כי שטח התוואי נמצא בתכנית המתאר של הישוב צופים ויש לו תכניות אזרחיות. השופט ברק מתח ביקורת על מה שהוא כינה "אי הצגת התמונה בשלמותה" בהנמקת השיקולים לתוואי. "בעתירה שלפנינו התגלתה תופעה חמורה. לא הוצגה בפני בית המשפט העליון בעתירה הראשונה התמונה בשלמותה. בית המשפט דחה את העתירה הראשונה על בסיס מידע שרק בחלקו היה מבוסס. יפה עשתה הפרקליטות משנודע לה על השיקול בדבר תכנית 149/5 הודיעה על כך לבית המשפט", כתב ברק.



הוא הורה לפרק את הקטע ולבנות בתוך שישה חודשים גדר חלופית.



תושב צופים עו"ד אבי נאור אומר לכתבתנו רותי אברהם כי השופט ברק כעס כשהתברר לו שמאחורי קביעת התוואי עמדו שיקולים אזרחיים ולא רק צבאיים כפי שנטען על ידי המדינה בעתירה הקודמת. למעשה , מתנהל מאבק על אדמות, אומר נאור, והשופט ברק התערב והורה לפרק את הגדר כשעלה בו החשד שהמדינה מנסה לכאורה לספח אדמות באמצעות התוואי. "להערכתי היה הרבה יותר זול לפצות את בעלי הקרקע מאשר לפרק ולהזיז. אך המאבק הוא על אדמות והערבים רוצים לקבוע עובדות בשטח".



נאור מוסיף כי צופים הוא ישוב אסטרטגי החולש על כל גוש דן ושליטה פלשתינית באזור פירושה: כפר סבא בטווח מרגמות, ורעננה בטווח הקסאמים.