הרכב מורחב של 7 שופטים: ברק, בייניש, פרוקצ'ה, לוי, גרוניס, ג'ובראן וחיות, החל הבוקר לדון בעתירה הדורשת מבית המשפט לבטל את החוק להפרטת בתי הסוהר. העותרים: חטיבת זכויות האדם במכללת האקדמית קרית אונו וגונדר בדימוס שלמה טויזר טוענים כי העברת הסמכויות על שלילת חירותם ושליטה על זכויותיהם של אסירים לגורם פרטי אינה חוקתית ויש בה פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מתן סמכויות בבתי הסוהר לזכיין פרטי והעסקת עובדים פרטיים בתפקידים אשר במהותם מיועדים לאיוש על ידי עובדי מדינה, וכן העדר מנגנון פיקוח אפקטיבי על פעילות הזכיין תפגע באסירים, הם טוענים. כמו כן, לטענתם, הוצאת נושא הפעלת בתי הסוהר מידיה של הממשלה פוגע בסמכויותיה של הממשלה כרשות מבצעת. הם מוסיפים וטוענים כי בידי בית המשפט הסמכות לבטל את החוק שכן נפלו פגמים בהליכי חקיקתו.
בהפרטת בתי הסוהר טמון "מדרון חלקלק" שתחילתו בתי סוהר והמשכו גביית מס, כוחות מזויינים והפרטת השפיטה, נטען בעתירה. "הפרטת בית סוהר על קרביו כרעיו וניהולו היום יומי על ידי עובדי זכיין פרטיים הפועלים למטרות רווח – היא 'דגל השחור' של הפרטה המזעזעת את אמות הסיפים של משטר דמוקרטי".
המדינה בתשובתה טוענת כי מדובר בהליך הפרטה חוקי שבסמכותה לבצעו. התערבות בית המשפט בהפרטה סטטוטורית, קרי ע"פ חוק, "צריכה להיות רק במקרים קיצוניים אשר בהם ההפרטה מזעזעת את אמות הסיפים של מבנה המשטר הדמוקרטי ועקרונות היסוד של השיטה. אלה הם אותם מקרים שבהם 'דגל שחור' מתנוסס מעל החוק המפריט וששום מדינה דמוקרטית לא תוכל להשלים עימם. מקרים שבהם 'האמנה החברתית' העומדת בבסיס המשטר מתנפצת לרסיסים, באופן שמחייב את הדמוקרטיה – באמצעות בית המשפט – להתגונן מפני שלטון הרוב הפורמלי גם בהיעדר פגיעה בזכויות חוקתיות של הפרטים".
עוד טוענת המדינה כי "אין זה רצוי וספק רב אם בכלל ניתן , לקבוע גבולות משפטיים-חוקתיים להפרטה סטטוטורית. שאלת גבולות ההפרטה היא ענין דינאמי מאד המושפע באופן מכריע משאלות של זמן, מקום, תרבות, אידיאולוגיה, אקלים כלכלי ופרמטרים משתנים ומורכבים אחרים של המציאות האנושית. דברים שלא עלה על דעתו של איש להפריט לפני 20 שנה נראים היום באופן טבעי לפחות על ידי חוגים רחבים בציבור כבני הפרטה. מרכז הכובד של שאלת גבולות ההפרטה אינו משפטי בעיקרו אלא חברתי כלכלי... הוא צריך להתלבן ולהיות מוכרע באופן שוטף ומתמשך בזירה הציבורית ולא המשפטית".
בהפרטת בתי הסוהר טמון "מדרון חלקלק" שתחילתו בתי סוהר והמשכו גביית מס, כוחות מזויינים והפרטת השפיטה, נטען בעתירה. "הפרטת בית סוהר על קרביו כרעיו וניהולו היום יומי על ידי עובדי זכיין פרטיים הפועלים למטרות רווח – היא 'דגל השחור' של הפרטה המזעזעת את אמות הסיפים של משטר דמוקרטי".
המדינה בתשובתה טוענת כי מדובר בהליך הפרטה חוקי שבסמכותה לבצעו. התערבות בית המשפט בהפרטה סטטוטורית, קרי ע"פ חוק, "צריכה להיות רק במקרים קיצוניים אשר בהם ההפרטה מזעזעת את אמות הסיפים של מבנה המשטר הדמוקרטי ועקרונות היסוד של השיטה. אלה הם אותם מקרים שבהם 'דגל שחור' מתנוסס מעל החוק המפריט וששום מדינה דמוקרטית לא תוכל להשלים עימם. מקרים שבהם 'האמנה החברתית' העומדת בבסיס המשטר מתנפצת לרסיסים, באופן שמחייב את הדמוקרטיה – באמצעות בית המשפט – להתגונן מפני שלטון הרוב הפורמלי גם בהיעדר פגיעה בזכויות חוקתיות של הפרטים".
עוד טוענת המדינה כי "אין זה רצוי וספק רב אם בכלל ניתן , לקבוע גבולות משפטיים-חוקתיים להפרטה סטטוטורית. שאלת גבולות ההפרטה היא ענין דינאמי מאד המושפע באופן מכריע משאלות של זמן, מקום, תרבות, אידיאולוגיה, אקלים כלכלי ופרמטרים משתנים ומורכבים אחרים של המציאות האנושית. דברים שלא עלה על דעתו של איש להפריט לפני 20 שנה נראים היום באופן טבעי לפחות על ידי חוגים רחבים בציבור כבני הפרטה. מרכז הכובד של שאלת גבולות ההפרטה אינו משפטי בעיקרו אלא חברתי כלכלי... הוא צריך להתלבן ולהיות מוכרע באופן שוטף ומתמשך בזירה הציבורית ולא המשפטית".