שופטי בג"ץ, דורית ביניש, אליעזר ריבלין וסלים ג'ובראן, מסרו הבוקר את פסק דינם בעתירתם של ארגוני השמאל האגודה לזכויות האזרח ושל עמותת שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם, אשר הוגשה בשנת 2004 בשם חמישה ראשי כפרים ברחבי יהודה ושומרון.
בפסק הדין, אשר נכתב בידי השופטת דורית ביניש, נקבע כי "על צה"ל ועל המשטרה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותם על מנת להגן על ביטחונם של החקלאים הפלשתינים, המגיעים לעבודה באדמותיהם, ועל זכויותיהם הקנייניות". הגנה על ביטחונם וקניינם של התושבים המקומיים, נאמר בפסק הדין, היא מהחובות הבסיסיות ביותר המוטלות על המפקד הצבאי בשטח. השופטת מציינת בפסק דינה, כי על אף שיפור מסויים שחל בתחום זה, "מצב העניינים רחוק מלהשביע רצון, וכי התוצאות אינן מלמדות על הצלחה בתחום של אכיפת החוק כלפי מתנחלים עבריינים".
בפסק דינם מפרטים השופטים את העקרונות, שראוי כי ינחו את כוחות הבטחון בטיפול באירועים של אלימות כלפי חקלאים פלסטינים ושל פגיעות ברכושם. ראשית, הם מציינים, כי יש "לפעול להבטחת ביטחונם של החקלאים הפלשתינים המגיעים לעבודה החקלאית, וככל שהדבר נדרש – להגן עליהם במהלך ביצוע עבודתם. כמו כן נקבע כי את ההגנה על החקלאים יש לפרוש תוך מינימום הפרעה לעבודה החקלאית. "יש לתת הנחיות ברורות וחד-משמעיות לכוחות הפועלים בשטח כיצד לנהוג כדי שלא למנוע מהתושבים את הגישה לאדמותיהם, אלא במקרים חריגים. שלישית, יש להקצות כוחות על מנת להגן על קניינם של התושבים הפלסטינים, ורביעית – לבחון את תלונותיהם של התושבים הפלשתינים לגופן ולמצות את החקירות בהקדם האפשרי".
בהקשר זה, נאמר בפסק הדין כי יש לפתוח בחקירות כאשר מתקבל מידע בדבר מעשה התנכלות ואף ליזום סיורים מטעם כוחות הביטחון, שתכליתם לגלות מעשים כאלה. באשר לכך נאמר עוד, כי קיים ספק רב אם ליחידות המשטרתיות, שהוקמו לשם כך, ניתנו כל האמצעים הדרושים לשם מימוש האכיפה. לפיכך, צויין בפסק הדין, יש לשכלל את מנגנוני האכיפה – החקירה וההעמדה לדין.
עוד מקבל בג"ץ בפסק דינו את טענות הארגונים העותרים, שנעשה שימוש פסול באמצעי של סגירת שטחי חקלאות בפני פלשתינים, שטחים המצויים סביב ישובים בחבלי יהודה ושומרון. עם זאת, בג"ץ לא קיבל את טענות הארגונים כי אין צורך בסגירת שטחים גם כאשר הדבר נעשה בטענה של הגנה על היישובים.
בפסק הדין, אשר נכתב בידי השופטת דורית ביניש, נקבע כי "על צה"ל ועל המשטרה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותם על מנת להגן על ביטחונם של החקלאים הפלשתינים, המגיעים לעבודה באדמותיהם, ועל זכויותיהם הקנייניות". הגנה על ביטחונם וקניינם של התושבים המקומיים, נאמר בפסק הדין, היא מהחובות הבסיסיות ביותר המוטלות על המפקד הצבאי בשטח. השופטת מציינת בפסק דינה, כי על אף שיפור מסויים שחל בתחום זה, "מצב העניינים רחוק מלהשביע רצון, וכי התוצאות אינן מלמדות על הצלחה בתחום של אכיפת החוק כלפי מתנחלים עבריינים".
בפסק דינם מפרטים השופטים את העקרונות, שראוי כי ינחו את כוחות הבטחון בטיפול באירועים של אלימות כלפי חקלאים פלסטינים ושל פגיעות ברכושם. ראשית, הם מציינים, כי יש "לפעול להבטחת ביטחונם של החקלאים הפלשתינים המגיעים לעבודה החקלאית, וככל שהדבר נדרש – להגן עליהם במהלך ביצוע עבודתם. כמו כן נקבע כי את ההגנה על החקלאים יש לפרוש תוך מינימום הפרעה לעבודה החקלאית. "יש לתת הנחיות ברורות וחד-משמעיות לכוחות הפועלים בשטח כיצד לנהוג כדי שלא למנוע מהתושבים את הגישה לאדמותיהם, אלא במקרים חריגים. שלישית, יש להקצות כוחות על מנת להגן על קניינם של התושבים הפלסטינים, ורביעית – לבחון את תלונותיהם של התושבים הפלשתינים לגופן ולמצות את החקירות בהקדם האפשרי".
בהקשר זה, נאמר בפסק הדין כי יש לפתוח בחקירות כאשר מתקבל מידע בדבר מעשה התנכלות ואף ליזום סיורים מטעם כוחות הביטחון, שתכליתם לגלות מעשים כאלה. באשר לכך נאמר עוד, כי קיים ספק רב אם ליחידות המשטרתיות, שהוקמו לשם כך, ניתנו כל האמצעים הדרושים לשם מימוש האכיפה. לפיכך, צויין בפסק הדין, יש לשכלל את מנגנוני האכיפה – החקירה וההעמדה לדין.
עוד מקבל בג"ץ בפסק דינו את טענות הארגונים העותרים, שנעשה שימוש פסול באמצעי של סגירת שטחי חקלאות בפני פלשתינים, שטחים המצויים סביב ישובים בחבלי יהודה ושומרון. עם זאת, בג"ץ לא קיבל את טענות הארגונים כי אין צורך בסגירת שטחים גם כאשר הדבר נעשה בטענה של הגנה על היישובים.