.
בפסק הדין מתואר כי בתשדיר "נראה אדם, חילוני על פי לבושו, פוסע בשדרה אל הקלפי. בדרך נתלה על רגלו אדם הנראה כבן המגזר החרדי. בהמשך נצמדים לרגליו עוד ועוד חרדים. הם נתלים עליהם בשכיבה. האדם החילוני גורר אותם איתו בשרשרת אנושית. בהגיעו לקלפי מתלבט האדם החילוני האם להצביע לאחת מן המפלגות הגדולות. כשהוא מושיט את ידו אל עבר פתק הצבעה של אחת המפלגות הגדולות, החרדי הדבוק לרגלו מחייך. האדם החילוני מבחין בשביעות הרצון של האדם החרדי ומושיט ידו אל עבר פתק ההצבעה של שינוי. החרדי התלוי על רגלו מנענע בראשו לשלילה בחרדה. החילוני מכניס את פתק ההצבעה של שינוי למעטפה ומשלשלו לקלפי. מיד מתחילים החרדים שנגררו לקלפי בשכיבה על הרצפה להתפוגג בעשן שחור כאשר התפוגגותם מלווה בקולות נפץ. על רצפת החדר נותרת לבסוף רק המגבעת השחורה המתפוגגת גם היא בעשן".
שופטי בג"ץ טענו כי כדין עשתה יו"ר ועדת הבחירות דורית בייניש שפסלה את השידור.בכך נדחתה עתירת שינוי - ביניש.
מפלגת שינוי טענה כי "בחברה דמוקרטית פלורליסטית מן הראוי לאפשר חופש הבעת דעה בהעברת מסרים חברתיים ופוליטיים אף אם הדבר יצרום לאוזנו של מאן דהו", כמו כן טענה כי "התשדיר אינו עובר את סף הסיבולת של החברה הישראלית".
השופט ברק כתב בהחלטה כי ככלל ראוי להגן באופן מיוחד על תשדיר תעמולה בבחירות לכנסת, עקב היותו 'ביטוי פוליטי', ובמה להחלפת דעות ורעיונות. יחד עם זאת, התשדיר האמור הינו "מקרה חריג, בו האינטרס הציבורי שבמניעת פגיעה 
מדובר בפרסום המזעזע את אמות הסיפים של הסובלנות ההדדית. הטעם לכך, כי יש בו דמיון מעורר חלחלה לתעמולה אנטישמית, באשר הופך את היהודי החרדי ליצור חסר פנים, ל'לא אדם', הזוחל ונצמד כעלוקה לחילוני.
ברגשות הציבור, גובר על חופש הביטוי". שוכנענו כי המקרה שלפנינו "נופל לגדרם של אותם חריגים שבהם עולה הפגיעה ברגשות לכדי ביזוי, השפלה, ופגיעה כה קשה בכבוד האדם, עד כי אין להגן עליו", כותב השופט ברק. "מדובר בפרסום המזעזע את אמות הסיפים של הסובלנות ההדדית. הטעם לכך, כי יש בו דמיון מעורר חלחלה לתעמולה אנטישמית, באשר הופך את היהודי החרדי ליצור חסר פנים, ל'לא אדם', הזוחל ונצמד כעלוקה לחילוני. סופו של חרדי זה שהוא מתאדה ונעלם בעשן. תיאור זה מבזה ומשפיל והוא פוגע בכבוד האדם בכלל ובכבודו של היהודי החרדי בפרט. הוא מפשיט ממנו את צלמו ואת כבודו כאדם. הוא מעלה בעיני המתבונן זכרונות קשים של מליוני אחינו שעלו באש במשרפות הנאציות. תיאור זה עובר את רמת הסיבולת הדרושה בחברה דמוקרטית... הזכות לבטא כל מסר – כן, אך לא באופן מבזה ומשפיל הנושא סממנים המזכירים ביטויים אנטישמיים מבית מדרשה של התעמולה הנאצית".
לפיכך "יו"ר ועדת הבחירות המרכזית פעלה בגדרי סמכותה כאשר פסלה תשדיר זה", נכתב בהחלטה.