החופשה הגדולה כבר החלה וסיכוני החשיפה לשמש רבים, לא רק בחוף הים אלא גם בטיולים ובחצר. ד"ר רונן גלזינגר מומחה בכירורגיה פלסטית מנהל בי"ח אסותא בבאר שבע מציג רשימת המלצות ואזהרות.
"בישראל, שטופת השמש, הקרינה המגיעה מהשמש חזקה מאוד, ולפני שיוצאים החוצה, חשוב לנהוג לפי הכללים ולהיות חכמים בשמש", אומר ד"ר גלזינגר.
הירידה בשכבת האוזון מגדילה את חדירת הקרינה. כל ירידה של 1% בעובי שכבת האוזון גורמת לעליה של 2% ברמת הקרינה המגיעה לפני כדור הארץ, ולעלייה של 3% במספר המקרים של סרטן העור! (ללא מלנומה)
לדבריו חשיפה ממושכת לקרני השמש מסבה נזק בלתי הפיך בעיקר לשתי השכבות העליונות בעור. "הסכנה הגדולה היא היווצרות סרטן עור לסיגיו. לגילוי המוקדם חשיבות רבה בריפוי המחלה. אך מניעה היא הטיפול הטוב ביותר".
גלזינגר קובע עוד כי "קיים קשר ישיר בין חשיפה ממושכת לקרינת השמש ובין ההזדקנות הביולוגית של העור. הזדקנות העור מואצת על ידי קרינת השמש, וזו גורמת לנזקים בעור ובהם שינויים בצבענים - פיגמנטציה של העור (כתמים חומים או כתמים לבנים), הופעת כלי דם מרובים וקמטים באזורים החשופים". עוד הוא מציין כי "שיזוף הוא תהליך פיזיולוגי שהעור מייצר בו צבע חום - פיגמנט) המונע חלק מקרינת השמש לחדור אליו".
"בהירי עור חשופים לנזקי שמש יותר מכהי עור. הסכנה הגדולה מחשיפה ממושכת לקרינת השמש היא היווצרות סרטן עור לסוגיו. כוויות שמש שהן הנזק המיידי של החשיפה לשמש עלולות כמו כל כוויה אחרת להביא לסכנת חיים במיוחד אצל ילדים ואם שטח הכוויה גדול. אנשים בעלי עור בהיר, עיניים בהירות ושיער ג'ינג'י או בהיר וכן אנשים עם נקודות חן מרובות, נמצאים בקבוצת סיכון לפתח סרטני עור", מזהיר שלזינגר ומוסיף "עצם השיזוף מראה כבר על נזק שמש בעור ולכן מומלץ לא להשתזף".
למניעה מהסתכנות ממליץ ד"ר גלזינגר סדרת המלצות:
לבוש נכון, המגן ומכסה את העור מקרינת השמש: השמש עלולה לגרום התייבשות, סחרחורת ועוד הרבה תופעות לא רצויות מלבד נזקי הקרינה.
להרכיב משקפי שמש, ללבוש לבוש הולם הכולל לפחות חולצה עם שרוול קצר ולשתות הרבה.
מומלץ לחבוש כובע עם שוליים או עם מצחייה, הנותן צל על העורף והפנים, כובע רחב שוליים, או כובע עם מצחייה גדולה, שומר על עור הפנים, העיניים ועל העור הרגיש שליד העיניים. זאת כמובן, רק בתנאי שהמצחייה פונה לכיוון הנכון.
חשוב להרכיב משקפי שמש שמסננים את הקרינה האולטרה-סגולה. בישראל קרינת השמש חזקה, והיא עלולה להזיק לעיניים, לכן כדאי להגן עליהן. יש לבדוק שלמשקפיים יש תווית המציינת שהם מסננים את הקרינה האולטרה-סגולה של השמש.
חשוב לשתות הרבה ובכל הזדמנות, במיוחד כשחם, וכשעוסקים בפעילות גופנית ומזיעים. גם כשלא מרגישים את הזיעה - מאבדים נוזלים, ולכן חשוב לשתות, אפילו אם לא מרגישים צימאון. כשאנחנו נמצאים בשמש, או עוסקים בפעילות גופנית, אנחנו מתחממים. כשהגוף מתחמם הוא צריך לקרר את עצמו והוא עושה זאת על ידי הזעה. כשאנחנו מזיעים, אנחנו מאבדים נוזלים, שחשובים לפעילות התקינה של הגוף, לכן כדי להחזיר את הנוזלים לגוף חשוב מאוד לשתות.
להימנע מחשיפה ככל האפשר בשעות בהם הקרינה חזקה במיוחד (נתון המתפרסם כל יום כתחזית בעיתון) ככלל בין 16-10 אלו הן השעות המסוכנות. בשעות אלו יעילות כל אמצעי ההגנה, מלבד כיסוי מלא, הוא מוגבל מאד.
בדבריו מתייחס גלזינגר גם לסוגיית מסנני קרינה ומבהיר כי יש להקפיד על מסננים בעלי מקדם הגנה 15 עד 30:
אחרון המחקרים בתחום מגיע אלינו מהאוניברסיטת ניו-קאסל בבריטניה המחקר מוכיח חד משמעית כי מקדם הגנה SPF 15 מספק 96.7% מההגנה של תכשיר עם מקדם SPF 30- כלומר כל עוד הצרכן הצטייד בתכשיר עם מקדם SPF 15 לפחות הוא אמור להיות מוגן. אולם הבעייה העקרית העומד בפני הצרכנים הינה אופן המריחה של הצרכן עצמו. מסתבר כי על מנת לקבל את ההגנה המצויינת על גבי התכשיר, הצרכן אמור להקפיד למרוח על פי דרישות התקן :לפחות 2 מ"ג לסמ"ר (שזו שכבה די עבה של הקרם!). וזו בדיוק הבעייה שהמחקר מצביע עליה. הצרכן אינו מורח כמות מספיקה להבטיח את ההגנה המובטחת על פי התקן. כתוצאה מכך קרני UVA ו קרני UVB אכן חודרות לתאי העור שלנו, יוצרים סביבה דלקתית, אשר בה מתרבים במהירות הרדיקלים החופשיים, ומכאן מתחילה שרשרת הרסנית מלווה באובדן מהיר של מים בתאים.
על כן חשוב מאוד לבדוק כי מסנן הקרינה שהצרכן רוכש, כולל נוגדי חמצון לחיסול הרדיקלים החופשיים, נוגדי דלקת להפחתת רמת הדלקתיות בעור ומשמרי לחות למניעת אובן מים מהיר. תכשירים אלו יקרים יותר בשל הרכבם ( נוגדי חמצון ונודגי דלקת יעילים הינם מרכיבים יקרים) אך יימזערו את הנזקים במקרה והצרכן התרשל באופן המריחה.
מיני מדריך לצרכן יכלול את שלושת הנקודות הבאות:
התכשיר חייב להגן בפני קרני UVA ו UVB SPF15 לפחות ברמת המרכיבים ( תוית המוצר) יש לבדוק נוכחות של נוגדי חמצון, נוגדי דלקת ומשמרי לחות. בימי הקיץ מומלץ למרוח את כל חלקי הגוף החשופים לשמש במשחות מסננות קרינה, כולל שפתיים (בתכשיר מתאים), אך להיזהר שהתכשיר לא יגע בעיניים. חשוב למרוח שכבה אחת, לחכות שתיספג בעור, ואז למרוח שכבה נוספת. יש למרוח את התכשיר לפני כל יציאה לשמש. חשוב להקפיד על מריחה חוזרת כל שעתיים. כך מונעים פגיעות בעור כמו כוויות, נמשים, כתמים ואפילו סרטן העור.
עוד מציין ד"ר גלזינגר ואומר כי בין השעות 10- 16 מומלץ לשהות במקומות מוצלים. השעות בהן קרינת השמש היא המזיקה ביותר הן 10:00 - 16:00. חשוב להקפיד שהפעילויות בחוץ לא תערכנה בשעות אלה, במיוחד אם אין הגנה מספקת מהשמש.
"ישנן שעות שבהן קרינת השמש חלשה וגם נעימה, אלה הן "השעות החכמות" לשהייה בשמש - עד עשר בבוקר ואחרי חמש אחר-הצהריים. אפשר בשעות אלה ליהנות אפילו יותר, מכיוון שפחות חם ויותר נעים בחוץ. בצל פחות מסוכן מאחר ואין כמעט קרינה ישירה של קרניים אולטרה-סגולות, שהן קרני השמש המסוכנות והמזיקות".
עוד המליץ לציבור להשתדל לחפש צל גם במגרשי הספורט, גם על שפת הים או הבריכה, שבו מתחת לשמשייה או סוכך. גם אם אתם בצל, אל תשכחו להשתמש באמצעי הגנה נוספים, כמו כובע, תכשיר הגנה ומשקפיים. זכרו שיש גם קרינה שמוחזרת מהחול, מהמים ומקירות, והיא יכולה לחדור מתחת לסככה או לשמשייה.
שימו לב: לאורך שעות היום הצל זז ומשתנה, ולכן אם ישבתם לנוח בצל יש סיכוי שאחרי חצי שעה תגלו שהצל "ברח".
עוד המליץ להרכיב משקפי שמש שמסננים את הקרינה האולטרה-סגולה. בישראל קרינת השמש חזקה, והיא עלולה להזיק לעיניים, לכן כדאי להגן עליהן. יש לבדוק שלמשקפיים יש תווית המציינת שהם מסננים את הקרינה האולטרה-סגולה של השמש.
בדבריו הזכיר מחקרים שונים מצביעים על כך שכוויות שמש בגיל הילדות הן גורם סיכון להתפתחות מלנומה בגיל הבגרות וחשיפה בלתי מבוקרת לשמש מעלה את הסיכון לחלות בסרטן העור. מתברר שילידי ישראל, שנחשפים לשמש מינקות,חולים במלנומה יותר מהוריהם שעלו לארץ כמבוגרים.
"בישראל, שטופת השמש, הקרינה המגיעה מהשמש חזקה מאוד, ולפני שיוצאים החוצה, חשוב לנהוג לפי הכללים ולהיות חכמים בשמש", אומר ד"ר גלזינגר.
הירידה בשכבת האוזון מגדילה את חדירת הקרינה. כל ירידה של 1% בעובי שכבת האוזון גורמת לעליה של 2% ברמת הקרינה המגיעה לפני כדור הארץ, ולעלייה של 3% במספר המקרים של סרטן העור! (ללא מלנומה)
לדבריו חשיפה ממושכת לקרני השמש מסבה נזק בלתי הפיך בעיקר לשתי השכבות העליונות בעור. "הסכנה הגדולה היא היווצרות סרטן עור לסיגיו. לגילוי המוקדם חשיבות רבה בריפוי המחלה. אך מניעה היא הטיפול הטוב ביותר".
גלזינגר קובע עוד כי "קיים קשר ישיר בין חשיפה ממושכת לקרינת השמש ובין ההזדקנות הביולוגית של העור. הזדקנות העור מואצת על ידי קרינת השמש, וזו גורמת לנזקים בעור ובהם שינויים בצבענים - פיגמנטציה של העור (כתמים חומים או כתמים לבנים), הופעת כלי דם מרובים וקמטים באזורים החשופים". עוד הוא מציין כי "שיזוף הוא תהליך פיזיולוגי שהעור מייצר בו צבע חום - פיגמנט) המונע חלק מקרינת השמש לחדור אליו".
"בהירי עור חשופים לנזקי שמש יותר מכהי עור. הסכנה הגדולה מחשיפה ממושכת לקרינת השמש היא היווצרות סרטן עור לסוגיו. כוויות שמש שהן הנזק המיידי של החשיפה לשמש עלולות כמו כל כוויה אחרת להביא לסכנת חיים במיוחד אצל ילדים ואם שטח הכוויה גדול. אנשים בעלי עור בהיר, עיניים בהירות ושיער ג'ינג'י או בהיר וכן אנשים עם נקודות חן מרובות, נמצאים בקבוצת סיכון לפתח סרטני עור", מזהיר שלזינגר ומוסיף "עצם השיזוף מראה כבר על נזק שמש בעור ולכן מומלץ לא להשתזף".
למניעה מהסתכנות ממליץ ד"ר גלזינגר סדרת המלצות:
לבוש נכון, המגן ומכסה את העור מקרינת השמש: השמש עלולה לגרום התייבשות, סחרחורת ועוד הרבה תופעות לא רצויות מלבד נזקי הקרינה.
להרכיב משקפי שמש, ללבוש לבוש הולם הכולל לפחות חולצה עם שרוול קצר ולשתות הרבה.
מומלץ לחבוש כובע עם שוליים או עם מצחייה, הנותן צל על העורף והפנים, כובע רחב שוליים, או כובע עם מצחייה גדולה, שומר על עור הפנים, העיניים ועל העור הרגיש שליד העיניים. זאת כמובן, רק בתנאי שהמצחייה פונה לכיוון הנכון.
חשוב להרכיב משקפי שמש שמסננים את הקרינה האולטרה-סגולה. בישראל קרינת השמש חזקה, והיא עלולה להזיק לעיניים, לכן כדאי להגן עליהן. יש לבדוק שלמשקפיים יש תווית המציינת שהם מסננים את הקרינה האולטרה-סגולה של השמש.
חשוב לשתות הרבה ובכל הזדמנות, במיוחד כשחם, וכשעוסקים בפעילות גופנית ומזיעים. גם כשלא מרגישים את הזיעה - מאבדים נוזלים, ולכן חשוב לשתות, אפילו אם לא מרגישים צימאון. כשאנחנו נמצאים בשמש, או עוסקים בפעילות גופנית, אנחנו מתחממים. כשהגוף מתחמם הוא צריך לקרר את עצמו והוא עושה זאת על ידי הזעה. כשאנחנו מזיעים, אנחנו מאבדים נוזלים, שחשובים לפעילות התקינה של הגוף, לכן כדי להחזיר את הנוזלים לגוף חשוב מאוד לשתות.
להימנע מחשיפה ככל האפשר בשעות בהם הקרינה חזקה במיוחד (נתון המתפרסם כל יום כתחזית בעיתון) ככלל בין 16-10 אלו הן השעות המסוכנות. בשעות אלו יעילות כל אמצעי ההגנה, מלבד כיסוי מלא, הוא מוגבל מאד.
בדבריו מתייחס גלזינגר גם לסוגיית מסנני קרינה ומבהיר כי יש להקפיד על מסננים בעלי מקדם הגנה 15 עד 30:
אחרון המחקרים בתחום מגיע אלינו מהאוניברסיטת ניו-קאסל בבריטניה המחקר מוכיח חד משמעית כי מקדם הגנה SPF 15 מספק 96.7% מההגנה של תכשיר עם מקדם SPF 30- כלומר כל עוד הצרכן הצטייד בתכשיר עם מקדם SPF 15 לפחות הוא אמור להיות מוגן. אולם הבעייה העקרית העומד בפני הצרכנים הינה אופן המריחה של הצרכן עצמו. מסתבר כי על מנת לקבל את ההגנה המצויינת על גבי התכשיר, הצרכן אמור להקפיד למרוח על פי דרישות התקן :לפחות 2 מ"ג לסמ"ר (שזו שכבה די עבה של הקרם!). וזו בדיוק הבעייה שהמחקר מצביע עליה. הצרכן אינו מורח כמות מספיקה להבטיח את ההגנה המובטחת על פי התקן. כתוצאה מכך קרני UVA ו קרני UVB אכן חודרות לתאי העור שלנו, יוצרים סביבה דלקתית, אשר בה מתרבים במהירות הרדיקלים החופשיים, ומכאן מתחילה שרשרת הרסנית מלווה באובדן מהיר של מים בתאים.
על כן חשוב מאוד לבדוק כי מסנן הקרינה שהצרכן רוכש, כולל נוגדי חמצון לחיסול הרדיקלים החופשיים, נוגדי דלקת להפחתת רמת הדלקתיות בעור ומשמרי לחות למניעת אובן מים מהיר. תכשירים אלו יקרים יותר בשל הרכבם ( נוגדי חמצון ונודגי דלקת יעילים הינם מרכיבים יקרים) אך יימזערו את הנזקים במקרה והצרכן התרשל באופן המריחה.
מיני מדריך לצרכן יכלול את שלושת הנקודות הבאות:
התכשיר חייב להגן בפני קרני UVA ו UVB SPF15 לפחות ברמת המרכיבים ( תוית המוצר) יש לבדוק נוכחות של נוגדי חמצון, נוגדי דלקת ומשמרי לחות. בימי הקיץ מומלץ למרוח את כל חלקי הגוף החשופים לשמש במשחות מסננות קרינה, כולל שפתיים (בתכשיר מתאים), אך להיזהר שהתכשיר לא יגע בעיניים. חשוב למרוח שכבה אחת, לחכות שתיספג בעור, ואז למרוח שכבה נוספת. יש למרוח את התכשיר לפני כל יציאה לשמש. חשוב להקפיד על מריחה חוזרת כל שעתיים. כך מונעים פגיעות בעור כמו כוויות, נמשים, כתמים ואפילו סרטן העור.
עוד מציין ד"ר גלזינגר ואומר כי בין השעות 10- 16 מומלץ לשהות במקומות מוצלים. השעות בהן קרינת השמש היא המזיקה ביותר הן 10:00 - 16:00. חשוב להקפיד שהפעילויות בחוץ לא תערכנה בשעות אלה, במיוחד אם אין הגנה מספקת מהשמש.
"ישנן שעות שבהן קרינת השמש חלשה וגם נעימה, אלה הן "השעות החכמות" לשהייה בשמש - עד עשר בבוקר ואחרי חמש אחר-הצהריים. אפשר בשעות אלה ליהנות אפילו יותר, מכיוון שפחות חם ויותר נעים בחוץ. בצל פחות מסוכן מאחר ואין כמעט קרינה ישירה של קרניים אולטרה-סגולות, שהן קרני השמש המסוכנות והמזיקות".
עוד המליץ לציבור להשתדל לחפש צל גם במגרשי הספורט, גם על שפת הים או הבריכה, שבו מתחת לשמשייה או סוכך. גם אם אתם בצל, אל תשכחו להשתמש באמצעי הגנה נוספים, כמו כובע, תכשיר הגנה ומשקפיים. זכרו שיש גם קרינה שמוחזרת מהחול, מהמים ומקירות, והיא יכולה לחדור מתחת לסככה או לשמשייה.
שימו לב: לאורך שעות היום הצל זז ומשתנה, ולכן אם ישבתם לנוח בצל יש סיכוי שאחרי חצי שעה תגלו שהצל "ברח".
עוד המליץ להרכיב משקפי שמש שמסננים את הקרינה האולטרה-סגולה. בישראל קרינת השמש חזקה, והיא עלולה להזיק לעיניים, לכן כדאי להגן עליהן. יש לבדוק שלמשקפיים יש תווית המציינת שהם מסננים את הקרינה האולטרה-סגולה של השמש.
בדבריו הזכיר מחקרים שונים מצביעים על כך שכוויות שמש בגיל הילדות הן גורם סיכון להתפתחות מלנומה בגיל הבגרות וחשיפה בלתי מבוקרת לשמש מעלה את הסיכון לחלות בסרטן העור. מתברר שילידי ישראל, שנחשפים לשמש מינקות,חולים במלנומה יותר מהוריהם שעלו לארץ כמבוגרים.