בג"ץ קבע אתמול כי הישוב סוסיא ואתר סוסיא הקדום, יישארו בצד הפלסטיני של הגדר. מדובר בקומפלקס הכולל את אתר סוסיא הקדומה, מרכז הסיורים ע"ש אורי בר-און ז"ל, אכסניה והישיבה לחינוך סביבתי.
מוסדות סוסיא ביקשו בעתירה מבג"ץ להורות למדינה להזיז את התוואי כך שסוסיא תכלל בצד הישראלי של הגדר תוך יצירת מובלעת. המדינה התנגדה וטענה כי היא יכולה להבטיח את בטחונם של התושבים באמצעות יצירת אזור חייץ והתקנת אמצעים בטחוניים. "התועלת הבטחונית הנוספת שבהקמת הגדר מצפון לסוסיא ביחס לאמצעים העומדים לרשות הצבא, אין די בה כדי להצדיק פגיעה שתגרם לתושבים הפלשתינים ולאינטרסים נוספים עליהם עומדת המדינה", טענה המדינה. עוד טענה המדינה כי התוואי המוצע על ידי תושבי סוסיא יפגע ב"חופש התנועה" של הפלשתינים על כביש 317 .
השופטים ברק בייניש וריבלין דחו את העתירה וקיבלו את טענות המדינה. "מוכנים אנו להניח שהקמת הגדר באופן שמותיר את הישוב והאתרים הסמוכים לו בצידה ה'ישראלי' של הגדר, היה מספק בטחון רב יותר לישוב ומבקריו. אולם בכך לא די. שיקולי הבטחון של הישוב, תושביו ומבקריו הם רק חלק ממכלול השיקולים שעל המפקד הצבאי לשקול ולאזן".
הם הוסיפו: "נאמנים עלינו דברי המדינה כי תוספת הבטחון לסוסיא שתושג על ידי שינוי התוואי כבקשתם אינה שקולה כנגד תוספת הנזק שתיגרם לתושבים הפלשתינים באזור. נחה דעתנו כי בנסיבות המקום והמקרה התוואי שנבחר משקף את האיזון המידתי בין השיקולים המתנגשים, ומכל מקום, אינו חורג מן המתחם אותו ראוי לנו לכבד".
יצויין כי סוסיא היתה עיירה יהודית גדולה שהתקיימה בדרום יהודה, במהלך מאות השנים שאחרי חורבן הבית השני. לשיא פריחתה הגיעה האוכלוסיה היהודית באזור בסוף התקופה הביזנטית, ובתחילתה של התקופה המוסלמית הקדומה (המאות הרביעית עד התשיעית לסה"נ). באתר סוסיא הקדומה ניתן לראות את האופן שבו חיו יהודי ארץ ישראל בתקופת התלמוד עפ"י שרידים של מבנים, מקוואות, כתובות, עיטורים וסמלים יהודיים באבן ובפסיפס, ומבנה בית הכנסת מפואר.
במקום פועלת אכסניה עם מעל מאתיים מיטות, כיתות, אולם הרצאות ובריכת שחיה נפרדת. מרכז הסיור והלימוד של סוסיא יוזם התנסויות לתלמידים בעבודת האדמה כפי שהתבצעהבתקופות קדומות בארץ ישראל כמו בציר, מסיקה וחרישה. כמו כן יוזם טיולים לבני נוער ותלמידים, חוגי סיירות וטבע, השתלמויות מורים, תוכנית סביבה במסגרת "קרן קרב" בבתי ספר וכמו כן סיורים ופעילות בעיר הקדומה סוסיא. במסגרת מרכז הסיורים מתקיימים זו השנה השלישית טיולי יום שישי בהר חברון לזכר "ההולכים לפני המחנה": דב דריבן, יאיר הר סיני ודרור ויינברג הי"ד.
מוסדות סוסיא ביקשו בעתירה מבג"ץ להורות למדינה להזיז את התוואי כך שסוסיא תכלל בצד הישראלי של הגדר תוך יצירת מובלעת. המדינה התנגדה וטענה כי היא יכולה להבטיח את בטחונם של התושבים באמצעות יצירת אזור חייץ והתקנת אמצעים בטחוניים. "התועלת הבטחונית הנוספת שבהקמת הגדר מצפון לסוסיא ביחס לאמצעים העומדים לרשות הצבא, אין די בה כדי להצדיק פגיעה שתגרם לתושבים הפלשתינים ולאינטרסים נוספים עליהם עומדת המדינה", טענה המדינה. עוד טענה המדינה כי התוואי המוצע על ידי תושבי סוסיא יפגע ב"חופש התנועה" של הפלשתינים על כביש 317 .
השופטים ברק בייניש וריבלין דחו את העתירה וקיבלו את טענות המדינה. "מוכנים אנו להניח שהקמת הגדר באופן שמותיר את הישוב והאתרים הסמוכים לו בצידה ה'ישראלי' של הגדר, היה מספק בטחון רב יותר לישוב ומבקריו. אולם בכך לא די. שיקולי הבטחון של הישוב, תושביו ומבקריו הם רק חלק ממכלול השיקולים שעל המפקד הצבאי לשקול ולאזן".
הם הוסיפו: "נאמנים עלינו דברי המדינה כי תוספת הבטחון לסוסיא שתושג על ידי שינוי התוואי כבקשתם אינה שקולה כנגד תוספת הנזק שתיגרם לתושבים הפלשתינים באזור. נחה דעתנו כי בנסיבות המקום והמקרה התוואי שנבחר משקף את האיזון המידתי בין השיקולים המתנגשים, ומכל מקום, אינו חורג מן המתחם אותו ראוי לנו לכבד".
יצויין כי סוסיא היתה עיירה יהודית גדולה שהתקיימה בדרום יהודה, במהלך מאות השנים שאחרי חורבן הבית השני. לשיא פריחתה הגיעה האוכלוסיה היהודית באזור בסוף התקופה הביזנטית, ובתחילתה של התקופה המוסלמית הקדומה (המאות הרביעית עד התשיעית לסה"נ). באתר סוסיא הקדומה ניתן לראות את האופן שבו חיו יהודי ארץ ישראל בתקופת התלמוד עפ"י שרידים של מבנים, מקוואות, כתובות, עיטורים וסמלים יהודיים באבן ובפסיפס, ומבנה בית הכנסת מפואר.
במקום פועלת אכסניה עם מעל מאתיים מיטות, כיתות, אולם הרצאות ובריכת שחיה נפרדת. מרכז הסיור והלימוד של סוסיא יוזם התנסויות לתלמידים בעבודת האדמה כפי שהתבצעהבתקופות קדומות בארץ ישראל כמו בציר, מסיקה וחרישה. כמו כן יוזם טיולים לבני נוער ותלמידים, חוגי סיירות וטבע, השתלמויות מורים, תוכנית סביבה במסגרת "קרן קרב" בבתי ספר וכמו כן סיורים ופעילות בעיר הקדומה סוסיא. במסגרת מרכז הסיורים מתקיימים זו השנה השלישית טיולי יום שישי בהר חברון לזכר "ההולכים לפני המחנה": דב דריבן, יאיר הר סיני ודרור ויינברג הי"ד.