הבוקר מפרסמת הסניגוריה הציבורית את הדו"ח השנתי על תנאי מעצר ומאסר במתקני הכליאה ובשירות בתי הסוהר. לצורך הכנת הדו"ח נבדקו 32 מתקני מעצר של משטרת ישראל, 11 בתי סוהר ו 22 מתקני מעצר בבתי המשפט.



הסניגוריה קובעת בדו"ח, כי מאז הוראת בג"ץ ב 1 ביוני 04 לתת לעצורים בכל מתקני המעצר והכליאה את מלוא זכויותיהם כפי שנקבעו בסעיף 9 לחוק המעצרים, חל צמצום במספר הכלואים הישנים על הרצפה. מאידך, המימצאים מצביעים על "הפרות חמורות של הוראות החוק ושל פס"ד של בג"ץ, לרבות במתקני מעצר".





חוק יסוד כבוד האדם - לא בכלא



מהעיון בדו"ח עולה תחושה כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נותר מחוץ לשערי הכלא. בין היתר נמסר על אלימות חמורה במתקני כליאה, יחס מזלזל כלפי אסירים, צפיפות, תנאי היגיינה קשים וחוסר בפרטיות. עוד בדו"ח, פגיעה בזכות להיוועץ עם עורך דין והעסקת אסירים בפרך. באחד ממתקני הכליאה גילו אנשי הסניגוריה שני אסירים אזרחים ירדניים שהמשיכו לשבת בכלא למרות שאחד מהם סיים לרצות את עונשו 9 חודשים לפני כן והשני 21 חודשים לפני כן.





באילת - ענישה קיצונית ואלימות שוטרים



הסניגוריה מציינת כי ענישה קיצונית וחריגה ננקטה בבית המעצר באילת. בבית מעצר זה נהגו הסוהרים לכבול עצורים למיטה לזמנים ארוכים כצעד ענישתי. העצורים התלוננו בבית מעצר זה על אלימות מצד שוטרים והנושא הועבר לחקירת מח"ש. "תנאים קשים ואלימות מזעזעת", כלשון הדו"ח, גם בבית מעצר נגב. מוחזקים בו קטינים רבים הם כלואים בתאים אשר גודלם 1 מ"ר. "בשל שטחו הזעיר של התא לא ניתן לצעוד יותר משתי פסיעות לאורכו ולרוחבו. בתאים אין חלונות כלל, אין שולחנות, אין ספסלים ולא נשמרת הפרדה בין קבוצות הקטינים השונות. בשורה ארוכה של מקרים נתגלו פעם אחר פעם, מחדלים של משטרת ישראל, אשר בעטיים נתאפשרה פגיעה חמורה בקטינים בתאי המעצר". הדו"ח מפרט מקרה אחד של התעללות בנער בן 15 "הנערים-כלואים חתכו את ידיו של הנער, היכו אותו, איימו לאונסו, כפו עליו לשתות שתן להחדיר לעצמו חפצים ועוד. בקשותיו החוזרות ונשנות לצוות המתקן להפרידו מהנערים המתעללים לא נענו. יתירה מזו הנער דיווח כי במקום שיתמודדו עם אותם נערים נהגו הכלאים לשלוח אותו לבידוד...מצבו הנפשי של הנער החמיר מיום ליום והוא אף איים לפגוע בעצמו".





תנאי תברואה והיגיינה - 'הזנחה של ממש'



עפ"י הדו"ח בשבעה בתי סוהר התגלו תנאי תברואה והיגיינה לקויים "המגיעים עד לכדי הזנחה של ממש". בין היתר דווח על : מקקים, עכברושים, תאים מלוכלכים קירות מתקלפים ומתפוררים דלתות חלודות, מקלחות ושירותים מזוהמים. מי שאיתרע מזלו להכלא בבית סוהר השרון, נכלא בתא חשוך חם באופן בלתי נסבל. הסניגוריה מציינת כי כלואים רבים סבלו בכלא זה מתחושת חנק.



העבדות עברה מן העולם אך לא במתקני הכליאה בישראל. בבתי סוהר שונים כך נמסר בדו"ח, מועסקים אסירים בתנאי עבדות פיזית 12 עד 14 שעות ליום ובעבור שכר של 5 ₪. בשישה בתי סוהר דווח על כמויות קטנות של מזון וגם זה שניתן היה באיכות ירודה.





השירותים: פגיעה בפרטיות וביכולת להתפלל



ב 19 מתקני מעצר מתוך 32 שנבדקו לא קיימת הפרדה בין השירותים לבין המקלחת בכל התאים או בחלקם. למשל, "במשטרת נתב"ג אין חציצה של ממש בין אזור השירותים והמקלחת לתא כולו דבר הפוגע באופן חמור בפרטיותו של העצור". במשטרת בת ים המקלחת היא מעשה לוליינות שכן "מי המקלחת זורמים עלה קירות ועל העצור המתקלח להתחכך בקיר המטונף כדי לזכות למגעם של המים" השירותים במקרים רבים הם מתקן "קליעה" הנתון בתוך המקלחת על כל המשתמע מכך.



אם מאן דהוא תלה יהבו כי ישתפר המצב במתקנים חדשים הנבנים בתקופה האחרונה, התקווה נכזבה. הסניגוריה מציינת כי בבית משפט השלום והמחוזי בחיפה נבנו מתקני כליאה והם בני שנתיים סך הכל. "ניתן היה לצפות כי מתקן חדיש יעמוד בדרישות שנועדו לשמירת זכויות העצורים. למרות האמור, נבנו כל תאי המעצר ללא הפרדה בין השירותים לבין אזור השהיה. יצויין כי קיימת מחיצה נמוכה הנמצאת מצידה האחד של האסלה, אך האסלה עצמה פונה לכיוון פתח התא ואין כל חוצץ בינה לבין הפתח. לפיכך העצור המשתמש בשירותים חשוף לעיני כל השוהים בתא ולעיני העוברים ושבים... יוער כי העדר הפרדה בין השירותים לאזור השהייה אף פוגעת בעצורים שומרי מסורת המעונינים להתפלל. בביקור שנערך בבית המשפט העליון התלונן אחד העצורים כי אין באפשרותו להתפלל ולהניח תפילין בשל הימצאותם של שירותים בתא".





עצור שסבל מכאב שיניים - 'תחכה אחרי החגים...'



במתקנים רבים מופרת זכותם של עצורים לקבל טיפול רפואי בכלל וטיפול פסיכיאטרי בפרט. בתחנת משטרת נתניה התלונן עצור על כאב שיניים עז בפני החובש וזכה לתשובה: "שיחכה לאחר החגים, לא לוחצים על כפתור ומגיע רופא שיניים".





בניגוד לחוק ממשיכים לכבול עצירים



למרות שאסור לכבול עציר המובל לבית הסוהר למעט מקרים חריגים, הסניגוריה מציינת כי בשבעה מתקני מעצר מתוך 12 מתקנים, "צוות הליווי אינו מקפיד על הכללים הקבועים בסעיף 9 א לחוק המעצרים שעניינם כבילת עצור במקום ציבורי". בביקורות השונות הסתבר כי "מרבית העצורים מובלים כשהם כבולים בידיהם ו/או ברגליהם במסדרונות בתי המשפט אל האולמות". הסניגוריה מוסיפה כי בבית משפט השלום בחיפה נטען על ידי האחראי על המתקן כי "באולם הדיונים מוסרים האזיקים מהרגליים, אלא אם כן מורה שופט להשאיר את העצור כבול. המבקרים הרשמיים מצאו כי בפועל המצב הינו בדיוק הפוך. מרבית העצורים נותרים כבולים אלא אם נעשית פניה מפורשת אל השופט וביהמ"ש מורה על כך".





הסניגוריה: לא די ברצון טוב



הסניגוריה מסכמת את הדו"ח כי היא נתקלה ברצון טוב של האחראים על המתקנים ושל הצוות, לפעול מען הכלואים ולשמור על זכויותיהם, אך "באלו אין די. מענה לרבות מן הבעיות בתנאי החזקתם של העצורים ואסירים טמון בהשקעת משאבים מתאימים וזאת באופן מיידי. נושא בעל חשיבות עליונה שיש לתת לו פתרון מיידי הינו אלימות שננקטת נגד אסירים...תלונות רבות מצד אסירים הכלואים באגפים שונים מצביעות על חשש אמיתי לקיומה של בעיה ומעלות את ההסתברות כי יש בהן ממש".