השופטים בייניש ג'ובראן וברלינר כתבו בהחלטה כי מדובר בהסדר "חריג וייחודי" בחוק התקציב, הקובע תקצוב שונה ומפלה לטובת מוסדות הרשתות, אך המעשה נעשה כדין. בחוק יסודות התקציב מעוגנת במפורש "ההפליה בתקציב רשת החינוך התורני ובכך מכשיר הוא חלוקה בלתי שוויונית של התמיכה הממשלתית", כתבו השופטים. כמו כן כתבו כי התוצאה המעשית של התקצוב השונה היא "יצירת זרם שלישי בחינוך – הרשתות, לצד שני הזרמים הקיימים: מוסדות החינוך הרשמיים והמוכרים שאינם רשמיים".
"התוצאה המעשית של התקצוב השונה היא יצירת זרם שלישי בחינוך – הרשתות, לצד שני הזרמים הקיימים: מוסדות החינוך הרשמיים והמוכרים שאינם רשמיים".
השופטת ברלינר כותבת בהחלטה כי עקרון השוויון "שבשמו ולמענו נלחמת התנועה, נשמר "לפחות בהיקף מסוים" וזאת על ידי "השוואת שתי הרשתות (המעיין והחינוך העצמאי) זו לזו. השוויון מתבטא גם בכך שהקריטריונים לתקצובן יהיו זהים לאלה הפועלים באשר לכלל ילדי ישראל". השופטת בייניש כתבה כי הסעיף המתייחס לתקצוב רשתות החינוך הללו בחוק יסודות התקציב, נועד למנוע את תופעת הכספים הייחודיים.
גם אם יש בהסדר הזה פגיעה בעקרון השוויון הרי שסעיפים אלו אינם מותירים ספק בדבר כוונת המחוקק "ליצור הסדר חריג ומיוחד בעניינם של מוסדות החינוך של הרשתות, הסדר שעיקרו הוא השוואת מעמדם התקציבי של מוסדות אלה למעמדם של מוסדות החינוך הרשמיים אשר המדינה נושאת בעול החזקתם. ברור כי אלמלא היו נחקקים הסעיפים הללו היה חל הדין הכללי על מוסדות החינוך של הרשתות ודינם היה כשל שאר המוסדות המוכרים שאינם רשמיים",כתבה בייניש.
בשולי הדברים, היא מוסיפה "בפני בית המשפט לא נפרשו נתונים כלשהם בדבר היקף ההעדפה לה זוכים מוסדות החינוך של הרשתות, ולא נידונו התנאים הנדרשים מרשתות אלו לשם תקצובם. בנסיבות אלה, נוכח חשיבותה ומרכזיותה של הזכות לחינוך וחשיבות עקרון השוויון בחינוך, אין לי אלא להצטרף להמלצתה של חברתי, כי המחוקק יתן דעתו לנושא".
"התוצאה המעשית של התקצוב השונה היא יצירת זרם שלישי בחינוך – הרשתות, לצד שני הזרמים הקיימים: מוסדות החינוך הרשמיים והמוכרים שאינם רשמיים".
השופטת ברלינר כותבת בהחלטה כי עקרון השוויון "שבשמו ולמענו נלחמת התנועה, נשמר "לפחות בהיקף מסוים" וזאת על ידי "השוואת שתי הרשתות (המעיין והחינוך העצמאי) זו לזו. השוויון מתבטא גם בכך שהקריטריונים לתקצובן יהיו זהים לאלה הפועלים באשר לכלל ילדי ישראל". השופטת בייניש כתבה כי הסעיף המתייחס לתקצוב רשתות החינוך הללו בחוק יסודות התקציב, נועד למנוע את תופעת הכספים הייחודיים.
גם אם יש בהסדר הזה פגיעה בעקרון השוויון הרי שסעיפים אלו אינם מותירים ספק בדבר כוונת המחוקק "ליצור הסדר חריג ומיוחד בעניינם של מוסדות החינוך של הרשתות, הסדר שעיקרו הוא השוואת מעמדם התקציבי של מוסדות אלה למעמדם של מוסדות החינוך הרשמיים אשר המדינה נושאת בעול החזקתם. ברור כי אלמלא היו נחקקים הסעיפים הללו היה חל הדין הכללי על מוסדות החינוך של הרשתות ודינם היה כשל שאר המוסדות המוכרים שאינם רשמיים",כתבה בייניש.
בשולי הדברים, היא מוסיפה "בפני בית המשפט לא נפרשו נתונים כלשהם בדבר היקף ההעדפה לה זוכים מוסדות החינוך של הרשתות, ולא נידונו התנאים הנדרשים מרשתות אלו לשם תקצובם. בנסיבות אלה, נוכח חשיבותה ומרכזיותה של הזכות לחינוך וחשיבות עקרון השוויון בחינוך, אין לי אלא להצטרף להמלצתה של חברתי, כי המחוקק יתן דעתו לנושא".