הערב הסתיים כנס י"ז בתמוז השלישי של תנועת "במעגלי צדק", כנס שהופך כבר למסורת ירושלמית. הכנס, שהתקיים בכיכר ספרא, נערך השנה תחת הכותרת "שוברים את חומת האטימות" כאשר הדגש השנה הושם על שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. אנשי תנועת "במעגלי צדק" השיקו בכנס עצומה הקוראת לממשלת ישראל לקיים את חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות, מתוך דגש על שילובם בתעסוקה והטמעת נושא הנגישות לאנשים עם מוגבלויות.
הגענו לכיכר ספרא כרבע שעה לפני השעה שבה אמור היה הכנס להתחיל, בזמן שהיה לנו תפסנו לשיחה על המצב בשטח את חבר הכנסת לשעבר שאול יהלום, אשר יזם ודחף את חקיקתו של "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות", ואת ד"ר דינה פלדמן שהיא נציבת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים, ניסינו לברר איתם איפה עומד יישומו של החוק. יהלום ופלדמן הסבירו כי חוק שוויון זכויות חוקק בשני שלבים.
פרקיו הראשונים של החוק חוקקו כבר לפני מספר שנים והם כבר מיושמים בשטח. הפרק האחרון של החוק שהוא פרק הנגישות חוקק לפני פחות משנה, ולכן התקנות ליישומו טרם תוקנו. פרק הנגישות הוא פרק בעל משמעויות תקציביות כבדות מאוד, ולכן על מנת לחוקק אותו בהסכמה עם משרד האוצר הוסכם כי יישומו יתפרש על פני כעשר שנים. ד"ר פלדמן אומרת כי על פי הידוע לה הליכי התקנת התקנות לחוק מתקדמים לפחות בחלק ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, מה שנותן תקווה כי היישום שלו יתחיל בחודשים הקרובים.
הכנס נפתח באיחור אופנתי של כעשרים דקות כאשר מעליו מרחפת אווירת הארועים בצפון. מנחה הכנס שיתף את הציבור בלבטים לגבי השאלה האם לקיים את הכנס על אף האירועים, ונימק את ההחלטה לקיימו במילים "קו אחד נמתח בין הסולידאריות עם תושבי הצפון בימים אלו ובין הסולידאריות עם אנשים עם מוגבלויות".
ראשון הדוברים בפתיחת הכנס היה הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה. הרב שרלו פתח בפסוק "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה" כאשר לדעתו משמעותו של הפסוק היא כי "המשפט הוא הזכויות המגיעות לכל אדם מתוקף היותו אדם, התשתית הבסיסית לקיומה של חברה יהודית היא במשפט", כאשר בהשפעת הנושא של הכנס הדגיש הרב שרלו את נושא הנגישות, "המצוקה הגדולה ביותר המעיקה על אנשים עם מוגבלויות היא מצוקת הנגישות למקומות שונים, החל ממוסדות ציבוריים וכלליים, וכלה במקומות אלמנטאריים כמו חדרי שירותים".
הרב שרלו העלה על נס את הפרויקט שנעשה באולפנית "ישורון" בפתח תקווה, אשר הופכת בימים אלו לבית ספר עם נגישות מלאה לאנשים עם מוגבלויות. לאחר הרב שרלו עלה לדבר חבר הכנסת לשעבר שאול יהלום, אשר התרכז בחידוד המסר של הכנס. לדבריו "צריך לשנות את הגישה שלנו לאנשים עם מוגבלויות, זה לא שאנחנו חלק מהנורמה ואנשים עם מוגבלויות הם מחוץ לנורמה, ולכן אני אעזור להם ואעשה צדקה. גישה זו היא גישה מתנשאת שאינה רואה את האחר בגובה העיניים. הראייה הנכונה היא, שכל אדם נברא בצלם אלוקים ועל כן כולם שווים. הגישה צריכה להיות הסתכלות על כולם באופן שווה, ובניית תנאים חברתיים המבטיחים שוויון לכולם. זוהי גישה המבטיחה כי במרכז החיים הציבוריים והחברתיים יעמוד צדק ולא רק צדקה"
לאחר דברי הפתיחה התחלקו המשתתפים לכעשר קבוצות לימוד אשר עסקו בהיבטים שונים של נושא הכנס. הלימוד התקיים בשני סבבים של כארבעים דקות כל אחד והועבר על ידי מגוון רחב מאוד של מרצים, החל מהפרסומאי החרדי דודי זילברשלג עבור דרך ראש ישיבת הקיבוץ הדתי הרב דוד ביגמן ועד לעוזי דיין יו"ר תנועת "תפנית". גם כאן לא נעדרה תחושת הצורך להתחבר לאירועים בצפון, ולפחות בקבוצה אחת שונה הנושא לנושא הקשור לאירועים. השיעור, של מלכה פיוטרקובסקי עסק בנושא "פדיון שבויים - אין פודין את השבויים יתר על דמיהן" ועסק בדילמה של ערך פדיון השבויים, מול סכנת ההפיכה של החטיפה לנורמה.
שיעור נוסף בסבב הראשון עסק ב"הפיכת הנוטל לנותן" ובו פרס הפרסומאי החרדי דודי זילברשלג יו"ר הארגונים "כוח לתת" ו"מאיר פנים" את קריאתו לשינוי התפיסה, באשר להתייחסות לאנשים עם מוגבלויות. זילברשלג טוען כי במקום להשאיר אותם אנשים במקום של "הנזקק", "המקבל", יש להציב אותם במקום של עשייה חברתית ונתינה לטובת כלל החברה. דגם כזה הפועל במספר מקומות, עשוי לדבריו לשנות את המיקום החברתי של אנשים אלו ואת נקודת ההסתכלות שלהם על החברה.
בסבב השני של קבוצות הלימוד הצטרפתי לקבוצה שבה לימדו במשותף ד"ר פלדמן נציבת שוויון הזכויות, והניה שהיא אישה מוגבלת החברה בוועדה המייעצת לנציבות במשרד המשפטים. הניה הזכירה כי בוויכוח על מהותו של "צלם אלוקים" שבאדם, עמדתו של המהר"ל מפראג היא כי זהו כוח הנתינה שבאדם. הניה הסבירה כי המאבק הגדול ביותר הוא על ההבנה כי האדם בעל המוגבלות גם הוא מסוגל לתת ואיננו רק בעמדת הנזקק בחברה, וזאת אם רק ניצור סביבה שמאפשרת זאת. ד"ר פלדמן הציעה לנסות להביט מידי פעם על הסביבה בעיניים של אדם עם כל מיני סוגים של מוגבלויות, פיזיות וחושיות, ולנסות לחוש את נקודת המבט שלהם.
לאחר סבבי הלימוד התכנסו כל משתתפי הכנס למספר שיחות, אשר עסקו בתחומי פעילות שונים של תנועת "במעגלי צדק". פרופ' אבי רביצקי דיבר על חלקו של הארגון בהעלאת המודעות לנושאים חברתיים שונים אשר רובינו כלל איננו מודעים להם. נציגת "נוער במעגלי צדק" סקרה את פעילות הנוער, ומנכ"ל פרויקט "התו החברתי" דיבר על התרחבות הפעילות בנושא. לאחר תפילת מנחה דיברו הרבנים שלמה אבינר ויעקב אריאל גם הם בנושאים הקשורים לצדק חברתי.
עוד כנס הסתיים לו עם סיומו של הצום, ומסורת מעניינת וחשובה של עיסוק בנושאים של "צדק חברתי" בעיצומו של יום צום, הולכת ומתבססת.