פרשה, שעניינה מתדיין השבוע בבית משפט המחוזי בירושלים, מאשימה זייפן עתיקות, בשם עודד גולן. הזייפן פנה לשלמה מוסאיוף, אספן עתיקות ידוע ועניין אותו בחותם ששימש את המלך מנשה בן חזקיהו, מלך יהודה.
בנוסף, עניין אותו גולן, במספר בולות של דמויות ידועות מתקופת בית המקדש הראשון. בולה הוא אוסף של שרידי טיט, אשר שימש לסגירת מסמכים בעת העתיקה, ואשר בו הוטבעה בדרך כלל חתימת חותם השולח.
גולן זייף את החותם ואת הבולות, והסווה את הזיוף באמצעות מריחתם בחומרים שונים, על מנת שיחזו להיות בולות אשר נוצרו בתקופת הבית הראשון.
גולן נפגש עם מוסאיוף והציע לו לקנות את הממצאים הארכיאולוגים המרשימים. הוא אמר, כי השיג אותם, דרך שודדי עתיקות שחפרו בכפר ערבי וכי יש להם ערך רב, כספי וערכי. ולכן, הוא מעוניין שמוסאיוף ירכוש אותם.
מוסאיוף ביקש לפגוש את בעל הממצא וגולן ארגן פגישה בין מוסאיוף לפלסטיני, ששיחק בתפקיד שודד העתיקות ובעל החפצים.
בדירתו של מוסאיוף, הם הציגו בפניו את החותם, את הבולות המזויפות, ובנוסף גם בולות אמיתיות, כך שסך הכל הוצגו 28 בולות. בין הבולות שהוצגו בפני מוסאיוף שולבה גם בולה השייכת למלך חזקיהו, וכך יצרו גולן והפלסטיני, מצג שווא לפיו הבולות והחותם משלימים זה את זה.
מטרת צירוף הבולות האמיתיות לקבוצה, הייתה, להטעות את מוסאיוף לחשוב כי כל הפריטים הינם אמיתיים. גולן והנאשם הציגו מצג שווא לפיו כל הפריטים נתגלו בחפירות בלתי חוקיות בכפרו של הנאשם ושייכים לו.
מוסאיוף השתכנע והחליט לרכוש את הפריטים. תמורת 28 הבולות שילם מוסאיוף 150,000 דולרים ובתוספת 15,000 דולרים, עבור העמלה לגולן. תמורת החותם התחייב מוסאיוף לשלם 1,000,000 דולרים, אם ייבדק ויימצא אמיתי.
לצורך קבלת החותם לביצוע הבדיקות, הפקיד מוסאיוף בידי גולן שיק ביטחון בסך של מיליון דולר.
לאחר תקופת מה, ומשהבדיקות אשר נערכו לבקשת מוסאיוף העלו כי החותם מזויף, החזיר מוסאיוף את החותם לגולן, וקיבל בחזרה את שיק הביטחון.
תקופת מה לאחר קבלת החותם בחזרה ממוסאיוף, ניסו גולן והנאשם למכור את החותם פעם נוספת, הפעם לאיברהים מסלם. איברהים מסלם לא רצה לקנות את החותם, והחותם לבסוף, לא נמכר.
בנוסף, עניין אותו גולן, במספר בולות של דמויות ידועות מתקופת בית המקדש הראשון. בולה הוא אוסף של שרידי טיט, אשר שימש לסגירת מסמכים בעת העתיקה, ואשר בו הוטבעה בדרך כלל חתימת חותם השולח.
גולן זייף את החותם ואת הבולות, והסווה את הזיוף באמצעות מריחתם בחומרים שונים, על מנת שיחזו להיות בולות אשר נוצרו בתקופת הבית הראשון.
גולן נפגש עם מוסאיוף והציע לו לקנות את הממצאים הארכיאולוגים המרשימים. הוא אמר, כי השיג אותם, דרך שודדי עתיקות שחפרו בכפר ערבי וכי יש להם ערך רב, כספי וערכי. ולכן, הוא מעוניין שמוסאיוף ירכוש אותם.
מוסאיוף ביקש לפגוש את בעל הממצא וגולן ארגן פגישה בין מוסאיוף לפלסטיני, ששיחק בתפקיד שודד העתיקות ובעל החפצים.
בדירתו של מוסאיוף, הם הציגו בפניו את החותם, את הבולות המזויפות, ובנוסף גם בולות אמיתיות, כך שסך הכל הוצגו 28 בולות. בין הבולות שהוצגו בפני מוסאיוף שולבה גם בולה השייכת למלך חזקיהו, וכך יצרו גולן והפלסטיני, מצג שווא לפיו הבולות והחותם משלימים זה את זה.
מטרת צירוף הבולות האמיתיות לקבוצה, הייתה, להטעות את מוסאיוף לחשוב כי כל הפריטים הינם אמיתיים. גולן והנאשם הציגו מצג שווא לפיו כל הפריטים נתגלו בחפירות בלתי חוקיות בכפרו של הנאשם ושייכים לו.
מוסאיוף השתכנע והחליט לרכוש את הפריטים. תמורת 28 הבולות שילם מוסאיוף 150,000 דולרים ובתוספת 15,000 דולרים, עבור העמלה לגולן. תמורת החותם התחייב מוסאיוף לשלם 1,000,000 דולרים, אם ייבדק ויימצא אמיתי.
לצורך קבלת החותם לביצוע הבדיקות, הפקיד מוסאיוף בידי גולן שיק ביטחון בסך של מיליון דולר.
לאחר תקופת מה, ומשהבדיקות אשר נערכו לבקשת מוסאיוף העלו כי החותם מזויף, החזיר מוסאיוף את החותם לגולן, וקיבל בחזרה את שיק הביטחון.
תקופת מה לאחר קבלת החותם בחזרה ממוסאיוף, ניסו גולן והנאשם למכור את החותם פעם נוספת, הפעם לאיברהים מסלם. איברהים מסלם לא רצה לקנות את החותם, והחותם לבסוף, לא נמכר.