מנימוקי חשש לבטחון המדינה סורבה בקשת כהני דת דרוזים לצאת לעליה לרגל ללבנון ולסוריה. מדובר במשלחת בת כ 4000 כהני דת דרוזים, חלקם משרתים בצה"ל, כולל שירות מילואים פעיל.
המדינה טענה כי בסוריה פועל המודיעין האירני וכי הוא והמודיעין הסורי מעוניינים בגיוס אזרחים ישראליים לצרכי ריגול והקמת תשתיות טרור במדינה ובשטחי יו"ש. "להערכת גורמי הבטחון משלחת רבת משתתפים מישראל, אזרחי המדינה הם עצמם קרובי משפחתם או חבריהם ששרתו או משרתים בצבא, היוצאת לסוריה, עלולה בסבירות גבוהה להוות כר נוח לפעילות המודיעין הסורי. משלחת שכזו טומנת בחובה סיכון ממשי לבטחון המדינה". המדינה טענה עוד כי אחד מהאתרים המקודשים שהדרוזים מעונינים להגיע אליהם נמצא באזור שבשליטת החיזבאללה "בין היתר שולט הארגון בדרכים המובילות לכפר חצבאיא שבדרום לבנון שבו מצוי 'חילואת אלביאדא', שאליו מבקשים העותרים לעלות לרגל .
גם ארגון החיזבאללה שם לו למטרה בין השאר לגייס אזרחים ישראליים לשורותיו "על מנת שאלה יאספו עבורו מידע מודיעיני וכן יסייעו בידיו להקים תשתיות טרור. על רקע מציאות זו, סבורים גורמי הבטחון כי יציאת אזרחי ישראל הדרוזים ללבנון בעת הזו עלולה לפגוע באופן ממשי בבטחון מדינת ישראל ובבטחון אזרחיה".
השופטים ברק בייניש ורובינשטיין ציינו בין היתר את העובדה כי עתירה קודמת באותו נושא נדחתה בשל חוסר נקיון כפים, שכן בשעה שהשופטים והמדינה עסקו בנסיון לסייע לכהני הדת לצאת במשלחת מצומצמת לסוריה, הללו עשו דין לעצמם "יצאו את הארץ ונכנסו לסוריה ללא היתר".
השופטים מסכמים כי שוכנעו שקיים "חשש סביר שמתן היתרי יציאה כמבוקש עלול לפגוע בבטחון המדינה וכי הסירוב נובע משיקולים בטחוניים מבוססים וראויים". אנו מקווים הוסיפו השופטים "כי בעתיד ניתן יהא לממש את זכותם של העותרים לחופש דת תוך שמירה ראויה על צרכי הבטחון כפי המצב באותה עת".