צו קריאה לנשים הכתומות מפרסמת ענת לבני מראשי המטה המשותף. בראיון לערוץ 7 קוראת לבני ל'נשים הכתומות' להתאחד כדי לחזק את העם הארץ ולהערך למצב שבו תהיינה חלילה עקירות נוספות.
בד בבד מנהלת לבני מאבק נגד פעילותן של ארגוני נשיאם שמאלניות פמיניסטיות. "אין לי דבר נגד פמיניזם", אומרת לבני, המגדירה עצמה חילונית, "אבל הן עיוותו את הפמיניזם והפכו אותו למסע אנטי גברים, בעיקר אנטי גברים יהודים ואנטי 'הילדים שלנו', החיילים. אותן נשים הפכו את הגברים ואת החיילים ל'אלימים', והן מנהלות כבר 20 שנה מסע פוגעני ומחליש נגד הגברים. פעילותן אומרת לבני נעשית בדרך כלל תחת מסווה של דאגה אמהית כביכול לילדים, לאמהות חד הוריות ולעובדות בסופר. אחת הדוגמאות לפוגענותן של אותן נשים היא העובדה שכל אשה יכולה היום ללכת למשטרה ולהמציא סיפורים על בעלה והמשטרה באופן אוטומטי עוצרת את הבעל".
"הן גם זוכות לגיבוי תקשורת מאסיבי", אומרת לבני. "לשם השוואה יש להתבונן על רמת החשיפה שקיבל ארגון של שלושה גברים בעלי השקפות ימניות שהתארגנו לפעילויות שונות. הם לא קיבלו חשיפה דומה לזו שקיבלו ארבע האמהות, והסיבה לכך - הכסף של האיחוד האירופי לא עמד מאחורי הארגון של הגברים". יתירה מכך, היא אומרת, למרות שיש יותר נשים פעילות בארגוני ימין כמו נשים בירוק, נשות השמאל מקבלות יותר חשיפה. "אני חילונית פועלת בהנהגת המטה המשותף, ניהלתי ביחד עם אסתר קריב את ההתנגדות לגירוש בשומרון, הייתי בעמונה, אני מסתובבת במאחזים, אני מפגינה, אבל מעולם לא הזמינו אותי לטלויזיה. למה? האם משום שאני מתנחלת חילונית? אני הרי נראית ויזואלית כמו כל הפמיניסטיות. אוכלת כמותן, לבושה והולכת לבלות בפאבים שלהם, האם זה לא עובר טוב מסך"?
לבני נערכת במסגרת פעילותה לגבש את הנשים הכתומות למען ארץ ישראל ועם ישראל וזאת במסגרת ההיערכות הלוגיסטית לקראת אפשרות שתהיינה עוד עקירתו, 'שלא נדע'. יש לומר לצה"ל כל הכבוד על לחימתו אומרת לבני, אבל צריך לדעת כי במקביל, בשקט, "האחים והאחיות שלנו במאחזים מקבלי צווי פינוי וזקוקים לחיזוק".
בד בבד מנהלת לבני מאבק נגד פעילותן של ארגוני נשיאם שמאלניות פמיניסטיות. "אין לי דבר נגד פמיניזם", אומרת לבני, המגדירה עצמה חילונית, "אבל הן עיוותו את הפמיניזם והפכו אותו למסע אנטי גברים, בעיקר אנטי גברים יהודים ואנטי 'הילדים שלנו', החיילים. אותן נשים הפכו את הגברים ואת החיילים ל'אלימים', והן מנהלות כבר 20 שנה מסע פוגעני ומחליש נגד הגברים. פעילותן אומרת לבני נעשית בדרך כלל תחת מסווה של דאגה אמהית כביכול לילדים, לאמהות חד הוריות ולעובדות בסופר. אחת הדוגמאות לפוגענותן של אותן נשים היא העובדה שכל אשה יכולה היום ללכת למשטרה ולהמציא סיפורים על בעלה והמשטרה באופן אוטומטי עוצרת את הבעל".
"הן גם זוכות לגיבוי תקשורת מאסיבי", אומרת לבני. "לשם השוואה יש להתבונן על רמת החשיפה שקיבל ארגון של שלושה גברים בעלי השקפות ימניות שהתארגנו לפעילויות שונות. הם לא קיבלו חשיפה דומה לזו שקיבלו ארבע האמהות, והסיבה לכך - הכסף של האיחוד האירופי לא עמד מאחורי הארגון של הגברים". יתירה מכך, היא אומרת, למרות שיש יותר נשים פעילות בארגוני ימין כמו נשים בירוק, נשות השמאל מקבלות יותר חשיפה. "אני חילונית פועלת בהנהגת המטה המשותף, ניהלתי ביחד עם אסתר קריב את ההתנגדות לגירוש בשומרון, הייתי בעמונה, אני מסתובבת במאחזים, אני מפגינה, אבל מעולם לא הזמינו אותי לטלויזיה. למה? האם משום שאני מתנחלת חילונית? אני הרי נראית ויזואלית כמו כל הפמיניסטיות. אוכלת כמותן, לבושה והולכת לבלות בפאבים שלהם, האם זה לא עובר טוב מסך"?
לבני נערכת במסגרת פעילותה לגבש את הנשים הכתומות למען ארץ ישראל ועם ישראל וזאת במסגרת ההיערכות הלוגיסטית לקראת אפשרות שתהיינה עוד עקירתו, 'שלא נדע'. יש לומר לצה"ל כל הכבוד על לחימתו אומרת לבני, אבל צריך לדעת כי במקביל, בשקט, "האחים והאחיות שלנו במאחזים מקבלי צווי פינוי וזקוקים לחיזוק".