"אל תתבשמו מהבטחות, ומהצעות פופוליסטיות של ח"כ ושרים לגיוס כספים לפצותכם על אובדן הכנסה. כדי לקבל פיצויים תצטרכו להלחם. אנו כמעט שנה אחרי הפינוי ואף הבטחה לא קוימה", כך כותבים חקלאי גוש קטיף ובעלי העסקים העצמאיים לתושבי בצפון.
בהודעתם למפוני הצפון שנפגעו קשות כלכלית מאירועי המלחמה בצפון אומרים עקורי רצועת עזה כי "אל לכם להיאחז בהבטחות של חברי כנסת ושרים. זוהי רק כותרת בתקשורת. מי מכם שנתלה על תקדימים שבוצעו עמנו, בכדי לפצות אתכם על אובדן מקור הכנסה, רק טועה ומטעה".
באשר למצבם הנוכחי כותבים נציגי העקורים כי "כמעט שנה חלפה וכלום לא השתנה, 95% מחקלאי גוש קטיף מובטלים. החקלאות המתקדמת, עיקר גאוות המקום, נהרסה. קיבוצי הסביבה שכה רצוי בפינוי, נכנסו מיד לוואקום שהותרנו. החקלאות בגוש קטיף פרנסה מעל 35% מהמשפחות בעידן שכל חקלאי הופך לאיש נדלן. גברים ונשים שהורגלו לקום עם שחר לעבודה מסתובבים בטלים, ואיפה הממשלה? עסוקה בדיבורים. אנו נודדים מועדה לועדה חברי כנסת ושרים התחלפו. כולם אמפטיים ומבינים את המצוקה בה אנו שרויים, אך ידם כבולה בחוק דרקוני בשם חוק "פינוי-פיצוי" שאותו הם עצמם חוקקו".
באשר לשאלה העומדת בימים אלה לפתחה של ממשלת ישראל אם להגדיר את המציאות הנוכחית כמצב חירום הם כותבים: "בעודנו גרים בגוש קטיף ניהלנו מאבק עיקש על מנת שנוכר כיישובי קו עימות, אך המדינה הפנתה לנו עורף. 6500 פצמ"רים, וטרור בלתי פוסק לא שינו את ההחלטה".
בהודעתם הם מתייחסים גם למציאות הביטחונית הנוכחית בדרום: "הנה חלפה לה כמעט שנה וכל מה שצפינו קרה. אנחנו לא המומים ואנחנו לא בהלם. כעת אחרי שהגוש הפורח נמחק, ובמקום נמצאות סוללות הקסאמים המטווחות על ישובים המאוכלסים בצפיפות. הקטיושות ופגזי התותחים רועמים בצפון, אנו יודעים למרבה האירוניה שהטיפול בנו יידחק לתחתית הרשימה".
"בנינו המחונכים על אהבת מולדת נלחמים בחזית הצפונית, ולמרבה האירוניה גם בחזית שפעם שכן שם ביתם ונוף ילדותם הפורח. לא ניתן להתעלם מהזיקה ההדוקה שבין הפינוי ללחימה בצפון ובדרום. רבים התפכחו מאשליית 'הפינוי יביא שלום' ".
הילחמו על זכויותיכם כעת כל עוד אתם אייטם חם בכותרות, כי ביום שלמחרת אף אחד לא יספור אתכם ממטר.
לדבריהם של החקלאים העקורים הם, כמו גם מפוני הצפון דהיום, אינם אלא כלי משחק בשח-מט גדול של מנהיגים "לא מלך ומלכה אלא רק חיילים פשוטים שמילאו פקודות להתפנות מעולמם היציב בנחישות ורגישות". כיוון שכך, ממליצים העקורים למפונים שלא לסמוך על איש במסדרונות השלטון – "הילחמו על זכויותיכם כעת כל עוד אתם אייטם חם בכותרות, כי ביום שלמחרת אף אחד לא יספור אתכם ממטר".
בשיחה עם ערוץ 7 אומר שמעון שניר, מהחתומים על המסמך כי עד כה מצויים חקלאי חבל קטיף בשלבים שונים של תשלום פיצויים, ולפי שעה הם מקבלים מקדמות על חשבון הסכום אותו יקבלו בעתיד ומכספים אלה הם חיים. זאת על אף שכזכור בימים אלה מצוינת שנה לעקירתם מבתיהם ומעסקיהם.
בימים אלה עמלים החקלאים ובעלי העסקים מעקורי חבל קטיף על גיבוש דרישה מוסדרת לתיקון חוק העקירה המוכר כ'חוק פינוי פיצוי', ואין בו מענה לצרכיהם הבסיסיים לשיקום כלכלי וחברתי.
את דבריהם למפוני הצפון מסיימים החקלאים וכותבים: "אילו רק יכולנו היינו מזמינים אתכם לשהות בבתינו, אך לצערנו הרב נמנע הדבר מאתנו. קשה לארח ב 60 מ"ר כאשר במקום גרה משפחה עם חמישה ילדים. אנו מחזקים את ידכם, מאחלים לכם ימים שקטים יותר. אמונה חזקה שאין ברירה חייבים לנצח מחזקת בימים טרופים אלה. הקרב על הבית מקבל משמעות חזקה היום יותר מתמיד".
בהודעתם למפוני הצפון שנפגעו קשות כלכלית מאירועי המלחמה בצפון אומרים עקורי רצועת עזה כי "אל לכם להיאחז בהבטחות של חברי כנסת ושרים. זוהי רק כותרת בתקשורת. מי מכם שנתלה על תקדימים שבוצעו עמנו, בכדי לפצות אתכם על אובדן מקור הכנסה, רק טועה ומטעה".
באשר למצבם הנוכחי כותבים נציגי העקורים כי "כמעט שנה חלפה וכלום לא השתנה, 95% מחקלאי גוש קטיף מובטלים. החקלאות המתקדמת, עיקר גאוות המקום, נהרסה. קיבוצי הסביבה שכה רצוי בפינוי, נכנסו מיד לוואקום שהותרנו. החקלאות בגוש קטיף פרנסה מעל 35% מהמשפחות בעידן שכל חקלאי הופך לאיש נדלן. גברים ונשים שהורגלו לקום עם שחר לעבודה מסתובבים בטלים, ואיפה הממשלה? עסוקה בדיבורים. אנו נודדים מועדה לועדה חברי כנסת ושרים התחלפו. כולם אמפטיים ומבינים את המצוקה בה אנו שרויים, אך ידם כבולה בחוק דרקוני בשם חוק "פינוי-פיצוי" שאותו הם עצמם חוקקו".
באשר לשאלה העומדת בימים אלה לפתחה של ממשלת ישראל אם להגדיר את המציאות הנוכחית כמצב חירום הם כותבים: "בעודנו גרים בגוש קטיף ניהלנו מאבק עיקש על מנת שנוכר כיישובי קו עימות, אך המדינה הפנתה לנו עורף. 6500 פצמ"רים, וטרור בלתי פוסק לא שינו את ההחלטה".
בהודעתם הם מתייחסים גם למציאות הביטחונית הנוכחית בדרום: "הנה חלפה לה כמעט שנה וכל מה שצפינו קרה. אנחנו לא המומים ואנחנו לא בהלם. כעת אחרי שהגוש הפורח נמחק, ובמקום נמצאות סוללות הקסאמים המטווחות על ישובים המאוכלסים בצפיפות. הקטיושות ופגזי התותחים רועמים בצפון, אנו יודעים למרבה האירוניה שהטיפול בנו יידחק לתחתית הרשימה".
"בנינו המחונכים על אהבת מולדת נלחמים בחזית הצפונית, ולמרבה האירוניה גם בחזית שפעם שכן שם ביתם ונוף ילדותם הפורח. לא ניתן להתעלם מהזיקה ההדוקה שבין הפינוי ללחימה בצפון ובדרום. רבים התפכחו מאשליית 'הפינוי יביא שלום' ".
הילחמו על זכויותיכם כעת כל עוד אתם אייטם חם בכותרות, כי ביום שלמחרת אף אחד לא יספור אתכם ממטר.
לדבריהם של החקלאים העקורים הם, כמו גם מפוני הצפון דהיום, אינם אלא כלי משחק בשח-מט גדול של מנהיגים "לא מלך ומלכה אלא רק חיילים פשוטים שמילאו פקודות להתפנות מעולמם היציב בנחישות ורגישות". כיוון שכך, ממליצים העקורים למפונים שלא לסמוך על איש במסדרונות השלטון – "הילחמו על זכויותיכם כעת כל עוד אתם אייטם חם בכותרות, כי ביום שלמחרת אף אחד לא יספור אתכם ממטר".
בשיחה עם ערוץ 7 אומר שמעון שניר, מהחתומים על המסמך כי עד כה מצויים חקלאי חבל קטיף בשלבים שונים של תשלום פיצויים, ולפי שעה הם מקבלים מקדמות על חשבון הסכום אותו יקבלו בעתיד ומכספים אלה הם חיים. זאת על אף שכזכור בימים אלה מצוינת שנה לעקירתם מבתיהם ומעסקיהם.
בימים אלה עמלים החקלאים ובעלי העסקים מעקורי חבל קטיף על גיבוש דרישה מוסדרת לתיקון חוק העקירה המוכר כ'חוק פינוי פיצוי', ואין בו מענה לצרכיהם הבסיסיים לשיקום כלכלי וחברתי.
את דבריהם למפוני הצפון מסיימים החקלאים וכותבים: "אילו רק יכולנו היינו מזמינים אתכם לשהות בבתינו, אך לצערנו הרב נמנע הדבר מאתנו. קשה לארח ב 60 מ"ר כאשר במקום גרה משפחה עם חמישה ילדים. אנו מחזקים את ידכם, מאחלים לכם ימים שקטים יותר. אמונה חזקה שאין ברירה חייבים לנצח מחזקת בימים טרופים אלה. הקרב על הבית מקבל משמעות חזקה היום יותר מתמיד".