בית המשפט העליון קבע כי גם איחור של דקה ייחשב איחור במועד הגשת הצעה למכרז ויפסול אותה. בכך קיבל השופט רובינשטיין ערעור המדינה על החלטה שלא לפסול הצעה למכרז לחכירה ממנהל מקרקעי ישראל של 30 מגרשים לבניה עצמית של 120 יח"ד בכפר כנא. המגישים ראמי ג'מיל חרכוש, אסמעיל מתעב ועומר עבדאללה הגישו את ההצעה כאשר התיבה כבר נפתחה והתחילו להוציא ממנה את המעטפות.
"תהא הסיבה לאיחור אשר תהא, הוכח בעיקר מפי עדותה של הגב' סונין (עובדת המינהל – א"ר) עצמה, כי לכל המאוחר בשעה שהתיבה עצמה נפתחה והמעטפות שהיו בה החלו להישפך לתוך תיק או כלי שהוכן לשם כך, לכל המאוחר ברגע זה פנה אליה מר חכרוש נציגם של העותרים וביקש למסור לידיה את המעטפות", נכתב. הצעתו נפסלה בשל האיחור והוא פנה לבית המשפט שקבע כי זה איחור קל ואין לפסול את ההצעה.
כאמור השופט רובינשטיין הפך את ההחלטה על פיה והוא כותב כי הדבר נועד למנוע "מדרון חלקלק" בכל הנוגע לגבול שבין "איחור קל שניתן להכשירו לבין איחור משמעותי המחייב את פסילת ההצעה". רובינשטיין מוסיף כי יש לעשות שימוש במבחן טכני פשוט ליישומה של תקנה 20(ב) לתקנות חובת המכרזים. התקנה קובעת כי לא יידונו הצעות אשר לא נמצאו בתיבת המכרז "במועד האחרון". כלומר, המבחן הטכני הוא הימצאות ההצעה בתיבת המכרזים בשעה שנקבעה לסיום המכרז, ולכן מעמד פתיחת התיבה, אינו מועד רלוונטי להגשת ההצעה. עוד כותב רובינשטיין כי " תורת המכרזים, במציאות של מכרזים רבים ברשויות וגופים שונים, גדולתה בפשטות יישומה, ללא צורך בפרשנות כל מקרה".
עם זאת ציין כי יש "אולי חריג אחר –ואני מותיר זאת בצריך עיון- הוא כוח עליון מוכח, בטרם נפתחו המעטפות, וכמובן כל מקרה ייבדק לנסיבותיו. אך החריג יהיה חריג שבחריגים".