ביום ראשון יובא לאישור הממשלה הסכם המסדיר את שכרם של כל עובדי אזור הצפון, אשר חלק מהם נעדרו מהעבודה בשל הפגזות הטילים. מדובר על הסכם שנחתם בין הממשלה ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובו נקבע כי המעסיקים ישלמו במועד את שכר העובדים. יחד עם זאת ע"פ ההסכם העובדים "יתרמו" 20% משכרם באמצעות ניכוי ימי חופשה. ההסכמה עוגנה בהסכם קיבוצי, ובכוונת הממשלה להגיש לכנסת הצעה להחיל באמצעות חקיקה ראשית את הוראות ההסכם על כלל העובדים והמעבידים במשק.
כך עולה מתשובת המדינה לעתירתו של יו"ר סיעת מרץ יוסי ביילין העוסקת בדרישה מהממשלה להכריז על מלחמה עפ"י חוק יסוד הממשלה. ביילין טען בעתירה כי ישראל מנהלת מלחמה בלבנון אך לא עשתה את הצעדים הנדרשים עפ"י סעיף 40 לחוק יסוד הממשלה, קרי החלטה ממשלתית, הודעה לועדת חוץ ובטחון והודעת רה"מ במליאת הכנסת. ביילין טען עוד בעתירה כי אי הכרזת מצב מלחמה גורם לנזקים כלכליים לתושבים באזור הצפון.
בתשובה מפרטת המדינה את הצעדים הכלכליים שבהם נקטה כדי לסייע לתושבי הצפון. בין היתר מציינת המדינה את הכוונה להביא לאישור הממשלה ביום ראשון את ההסכם המסדיר את שכרם של כל עובדי אזור הצפון. צעדים נוספים הם התקנת תקנות שיסדירו את נושא הפיצוי העקיף. התקנות יוגשו על ידי שר האוצר לאישור ועדת הכספים והם יקבעו "את האזור והתקופה שבהם יהיו המעסיקים זכאים לפיצוי מהמדינה בעד נזק עקיף. כמו כן יקבעו את שיעור הנזק העקיף שיחושב, ככלל, בשיעור של 132.5% משכר העובדים שנמנע מהם להגיע לעבודה בשל המצב הבטחוני".
המדינה טוענת עוד כי אין מדובר במלחמה אלא ב"פעולות צבאיות" וכי הממשלה החליטה על "תגובה בצורה תקיפה וקשה נגד מחוללי הפעולה והגורמים לה".
לטענת המדינה על ביהמ"ש לדחות את העתירה "כיון שלהכרזה על מלחמה אין כל נפקות מעשית לא בהיבט של פיקוח פרלמנטרי על החלטת הממשלה, אשר מתקיים באופן הדוק ושוטף ולא בהיבט של הצורך לסייע לתושבי הצפון היבט שאף הוא מצוי בטיפול ואשר מכל מקום אין בהכרזה על 'פתיחת מלחמה' כדי לסייע בקידומו. לפיכך להכרזה כזו כדרישתו של ביילין, יש משמעות בעיקר בתחום המדיני והבינלאומי, נושאים אשר ביחס אליהם גוזר על עצמו ביהמ"ש נכבד זה בד"כ איפוק שיפוטי".